איך אנשים מצליחים יוצרים קשר כל כך מהר? – חלק ב'

היי כולם,

בפוסט הקודם סיפרתי על תלמיד באחד הקורסים שאנחנו מעבירים שרצה לדעת איך, מעבר לכימיה אותה הוא למד ליצור בקורס ההכשרה לשימוש ב-NLP, ליצור מערכת יחסים טבעית ואמיתית עם אדם אחר.

בעוד שבפוסט הקודם דיברתי על השינוי המחשבתי שצריך להתחיל ליצור בכדי ליצור מערכת יחסים אמיתית, היום אנחנו הולכים לעסוק בשאלה "מה לעשות במקרה שאנחנו נפגשים עם אדם שלא מסקרן אותנו ואנחנו רוצים ליצור עימו קשר?".

מכיוון שבפוסט זה אנחנו עומדים לענות על שאלה זו, לפני שנענה עליה ישירות, חשוב לא פחות שנבין נקודה אחרת – אם אדם לא מסקרן אותנו, למה שבכלל נרצה ליצור עימו מערכת יחסים?

סקרנות פוטנציאלית

בכדי לענות על הנקודה החדשה שהעלינו, אנחנו נצטרך לשים לב ל-2 תובנות חשובות:

1. ישנו הבדל מהותי מאוד בין מה שאנחנו רוצים למה שאנחנו צריכים – בעוד שאנחנו רוצים תמיד ליהנות, לעבוד ולהיפגש רק עם אנשים מרתקים שישר קל להסתקרן איתם, לעתים נרצה לקוח שיציע לנו הצעה מאוד מעניינת או מאוד רווחית שדווקא נרצה לקחת ואפילו נרצה לעבוד עמו שוב ושוב בעתיד.

אם נצליח ליצור איתו את מערכת היחסים שתנבע מתוך עניין אמיתי, יהיה לנו גם הרבה יותר כיף לעבוד איתו בעתיד.

2. התפיסה של כל אדם את עצמו היא שונה ולכן כל אדם הוא אדם מעניין ומסקרן פוטנציאלית. עם זאת, ישנם לא מעט אנשים שמכרו להם או אפילו מכרו לעצמם את הרעיון שהם לא אנשים מעניינים. אם נצליח למצוא ואפילו לעורר את העניין שלהם בעצמם, אנחנו למעשה נאפשר להם להיות הרבה יותר מעניינים ומסקרנים (לא רק עבורנו) ובכך הם כבר הרוויחו מההיכרות איתנו

עכשיו, אחרי שהבנו את חשיבות יצירת הקשר לעתים גם עם אנשים שבהיכרות ראשונית לא מסקרנים אותנו, נוכל להתפנות ליצירת מערכת היחסים עצמה.

ירי בין כוונות טובות

כמו שאמרנו בפוסט הקודם, כל עוד ניצור באדם תחושה של חשיבות הוא ירצה ליהנות בחברתנו והדרך הכי מהירה ליצור תחושה זו היא רק אם נדע ליצור תחושה אמיתית של סקרנות כלפי אנשים שאנו פוגשים. אם נצא מנקודת ההנחה הזו, שבה אנחנו שואפים ליצור אצלנו את אותה תכונה בסיסית שאחרים מכנים כריזמה נבין גם שמה שנצטרך לעשות הוא שינוי ברמת הגישה ולא בהכרח ברמת הטכניקה.

ב-NLP ישנה טכניקה מאוד ברורה ליצירת כימיה ועם זאת, הכימיה אתה אנחנו מייצרים היא כל כך עוצמתית עד שהיא למעשה מתעלת את הכוונה שלנו. לדוגמא, קרה לך פעם שישבת ליד חבר או חברה שאתם ביחסים מאוד קרובים איתם ושניכם חשבתם בו זמנית על אותו הדבר?

בתחומים מסויימים יש שיקראו לכך טלפתיה וב-NLP נוכל להסביר זאת בצורה אחרת – תחשבו על הכימיה שנוצרת בין שני אנשים כצינור שמעביר תקשורת ביניהם.

התקשורת, מעבר למילה הנאמרת, היא ברובה בלתי מילולית והחלק הבלתי מילולי שלה עוזר לנו במקרים רבות להבין בצורה עמוקה יותר למה האדם שמולנו באמת מתכוון, בין אם זה באמצעות טון הקול שלהם, תנועות הידיים, היציבה ואף ההבעות הכי קטנות של הפנים. בדיוק מהסיבה הזו, חשוב שנבין דבר נוסף – אם נזייף את הסקרנות שלנו באדם שמולנו, רוב הסיכויים שהוא יבין זאת כי אנחנו משדרים את הכוונה שלנו כל הזמן.

בכדי למצוא מה מסקרן אותנו באדם שעל פניו שום דבר לא מסקרן אותנו בו או בדברים שהוא אומר נצטרך להחזיר את אותה התחושה שיש לנו כשאנחנו מדברים עם אדם שבאמת מעניין אותנו בצורה טבעית.

לרוב אנחנו לא חושבים על מה לשאול אותו או לדבר איתו אלא מוצאים את נושאי השיחה מתוך אלה הקיימים כבר בפגישה עצמה – בין אם זה פריט לבוש או תכשיט שסיקרן אותנו בו, בין אם זה פריט אלקטרוניקה או אם זה משהו שהוא אמר כרגע ונשמע מאוד מעניין. איך היינו פונים בצורה טבעית לאדם שכזה?

מאוד פשוט, היינו מבקשים את סליחתו על ההפרעה ושואלים אותו מתוך סקרנות אמיתית את השאלה שמעניינת אותנו.

עכשיו, כשתחשבו על זה, זה בדיוק מה שצריך להיעשות גם במקרה הזה. בכדי לעורר את הסקרנות הבסיסית, אנחנו מתחילים מהיום מנהג חדש – כל פעם שנראה אדם, נשאל את עצמנו 3 שאלות "מה מסקרן בו?", "מה משותף לי ולו שאפשר לפתח עליו שיחה?" ו"מה במה שהוא אומר יכול להועיל לי או לאחד מחבריי?". מכיוון שאנו שואלים את עצמנו את השאלות הללו בכדי לקבל תשובות, תת המודע שלנו מיד ייגש לפתור אותן ולכן אוטומטית כמעט נהפוך לסקרנים.

ככל שנתרגל את עצמנו יותר ויותר בהרגל של שאלת שאלות אלו, הסקרנות תהפוך להרגל ואז לטבע שני. ועכשיו, בכדי לשמור על סקרנות נוספת לפוסט הבא והאחרון בסידרה הנוכחית, אני מזמין אותך לחשוב על השאלה שאני אפתור בפוסט הבא – איך נוכל להמנע מלהתפס כנודניקים כשאנחנו מתנהגים בסקרנות כלפי אחרים?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור