להישאר בפוטנציאל הלא ממומש: 4 הרגלים גרועים שמונעים מאנשים מעולים להצליח

היי,

בשבוע שעבר הצגתי את השיטה שבה אני משתמש כדי להספיק לעשות פי 3 יותר דברים במהלך השבוע. היום רציתי לקחת אותנו שלב אחד נוסף בדרך שלנו להצלחה האישית שלנו ולהציג את ההרגלים שמונעים גם מהטובים ביותר להצליח לפעמים.

המון פוטנציאל אבל

יש לה פוטנציאל אבל. אם הייתה צריכה לסמן את המשפט האחד שהיא הכי מתעבת זה היה זה ללא כל צל של ספק. מגיל קטן רדף אחריה. בזמן שהמחנכת דיברה עם אבא. כשהמפקד בצבא הסביר לה למה היא לא תצא לקצונה. בדייט עם האידיוט.

הייתה תקופה שהיא שקלה לשנות את השם שלה לפוטנציאלה. אבל אחרי כמה שניות היא חשבה על זה והחליטה שזה לא מצחיק. לא אותם, שלא היה להם אכפת מדי ממנה ובוודאי שלא אותה. אפילו קצת עצוב. המון פוטנציאל רק שוכב שם. לא ממומש.

פוטנציאל… המילה שמייצגת את התחלת כל מה שטוב הייתה האויבת הגדולה ביותר שלה.

היא ידעה איפה שהוא שהיא נועדה ליותר מזה. פשוט… הייתה לה את התחושה שכולם מנסים להסביר לה שתרד מזה. שתהיה רגילה. שמצוינות זה לא בשבילה. והיא, שהייתה פעם מרדנית גדולה, פשוט יישרה קו אתם.

"למה את בוהה באוויר?" הבוס ניסר את המחשבה בעודה אוויר. "אם לא תתרכזי כבר בעבודה, לא תגיעי ליעדים שלך", הוא המשיך בעוד שהיא מתאוששת ממכת המציאות הפתאומית. "כשהגעת, חשבתי שיש לך יותר פוטנציאל אבל…". ונמאס לה.

כוחו של הרגל

אנחנו כבני אדם מכורים להרגלים שלנו. אחרי הכל, בין אם ההרגל טוב או לא, הוא שלנו. התרגלנו לעשות את זה. והתוצאות הקבועות, הן כמו הסיפור שאהבנו לשמוע שוב ושוב כילדים. אולי לא מושלם. אבל מוכר.

הרבה יותר קל להגיד לאדם לשבור את ההרגל מלבצע. הרבה מאוד מאמנים אישיים, מטפלים ומנחים (כולל NLPיסטים ותיקים) מלמדים את כל העולם על שינוי ולא מסוגלים להתמודד אתו כשזה נוגע אליהם. כאילו שיש חוזה הסרת אחריות אישית.

עם זאת, למרות שלשבור הרגל קבוע וליצור שינוי זו פעולה שגורמת לרוב האנשים לשקשק מפחד, יש אנשים שהבינו כי עצם קיומם של הרגלים שנוצרו, רק אומר שאפשר ליצור הרגל חדש שיחליף את הישן.

גם נעליים מחליפים כשהן נהיות מרופטות ומסריחות למרות שאנחנו אוהבים אותן. והנעלים החדשות לא תמיד נוחות בהתחלה. גם הישנות לא היו בהתחלה. זה טיבן של נעליים. מצד שני, כשאנחנו קונים נעליים חדשות שאנחנו אוהבים, כיף לנו להתרגל אליהן.

ושם גם נמצא הפתרון לחידת הפוטנציאל. עמוק בתוך ההרגלים שגורמים לנו להרוס את כל ההזדמנויות. לא להשקיע מספיק. לא להוציא מעצמנו את היכולות שיכולות להראות לכולם כי אנחנו מצוינים.

ואם יש לך ספק, אני מזמין אותך לסמוך עליי. אני רואה את המצוינות שלך בבירור. כן, דרך המסך.

4 הרגלים גרועים שמונעים מאנשים טובים להצליח

אם נמאס גם לך להישאר בגבולות הפוטנציאל הלא ממומש ולהתחיל להצליח לשם שינוי, רצוי להחליף בהקדם האפשרי את 4 ההרגלים הבאים:

1. לפסול הצלחה של אנשים אחרים – אני בטוח שאצלך זה אחרת, אבל יש אנשים שיש להם את המנהג המגונה לפסול הצלחה של אדם אחר. "הוא בטח מושחת/ רימה/ גנב/ שכב/ דרס אחרים בדרך לשם והוא בטוח לא מאושר למרות כל הכסף".

כאשר אנשים מתרגלים לפסול הצלחה של אחרים, הם מרגילים את תת המודע שלהם לפסול הצלחה. הרי הם לא רימו/ גנבו/ שכבו/ דרסו אף אחד. אז לא יכול להיות. וההרגל לפסול הצלחה משתרש אצלם גם כלפי עצמם.

איך להחליף את ההרגל? נחפש לקרוא ביוגרפיות או לשמוע ראיונות עם אנשים מצליחים שיכולים לתת לנו השראה. אם אפשר, רצוי להכיר אותם אישית. ככל שנספוג יותר את צורת החשיבה שלהם, כך היכולת שלנו לחשוב כמצליחים תייצר לנו תוצאות טובות יותר בחיים.

זה נכון שחלק מהמצליחים הם לא דמויות לחיקוי אבל אנחנו אנשים בוגרים שיכולים לבחור מי ראוי להיות דמות לחיקוי שלנו. ולא, אני גם לא מצפה ממך לשאוף להגיע למיליון הראשון (או השלישי). זו לא בהכרח השאיפה שמתאימה לך בחיים.

עם זאת, כל אדם מגדיר הצלחה אחרת. אני סומך עליך למצוא את מקור ההשראה של ההצלחה שלך.

2. להאשים את כולם בטעויות שלנו – כל האנשים בעולם טועים. כן, גם אלה שטועים לחשוב שהם לא טועים. וההרגל הכי גרוע שקשור לזה הוא להימנע מלקיחת אחריות אישית. החתול אכל להם. וזה הפקק שהוביל לאיחור. הכל רק לא הם.

הסיבה שבגללה ההרגל הזה גרוע במיוחד היא שכשאדם מתרגל להתנות כל תוצאה שלו בגורמים חיצוניים הוא לא יכול לקחת אחריות על העבודה. וכשהוא לא לוקח אחריות על התהליך, הוא גם לא יכול לשפר אותו ולקבל תוצאות חיוביות.

איך להחליף את ההרגל? במקום לחפש אשמים או גורמים לתקלה בעזרת השאלה "למה" אפשר להרגיל את עצמנו להבין את התהליך. ב-NLP אנחנו משתמשים בשאלה "איך" במקום השאלה "למה". יש לכך סיבה טוב.

שאלת ה"למה" מספקת הסברים לחוסר ההצלחה ובכך מחזקת את הסיכוי שהבעיה תחזור שוב בעתיד. שאלת ה"איך" לעומת זאת, גורמת לנו להציף למודע את הדרך בה ביצענו את התהליך ומאפשרת לבחון איפה אפשר לבצע שינוי כדי לקבל תוצאה טובה יותר.

לדוגמה, במקום לשאול "למה אני תמיד לא מצליח במבחנים במתמטיקה?" שיתנו את כל הסברי העבר, נוכל לשאול "איך אני לא מצליח במבחנים במתמטיקה?" ולזהות נניח כי הלחץ לסיים בזמן גורם לנו לפספס פרטים קטנים בתשובות. את זה כבר אפשר לשנות.

3. להתמקד בתוצאות העבר השליליות – יש אנשים שכל הזמן מזכירים לעצמם מתי הם או אנשים כמוהם נכשלו ומתי דברים לא הצליחו בעבר. והם לא מעזים. כי מישהו אמר שהם לא מספיק טובים. כי הם נכשלו כמה פעמים. כי הם מהעיר/ עדה/ מוצא/ מין/ גזר הלא נכון.

ההרגל הזה הוא מחריד. הוא גורם לאנשים לשים לעצמם כמעין "תקרת זכוכית" שמגבילה את סיכוייהם להצליח יותר. וכן, יכול להיות שבאמת מפלים אותם. עם זאת, אין סיבה שלא ישברו את האפליה או יחסמו את סיכוייהם בעצמם.

איך להחליף את ההרגל? יש 2 הרגלים שיצרו פה שינוי מהותי: הראשון הוא להזכיר לעצמנו את הצלחות העבר בצורה מודעת שוב ושוב. בכך אנחנו מאלפים את המוח שלנו להתמקד בהצלחה שלנו ולחזק את האמונה שלנו בנו וביכולת שלנו להצליח.

ההרגל השני הוא לעשות דווקא את הדברים שמפחידים אותנו וברור לנו שיקדמו אותנו. כמו למשל לקפוץ על ההזדמנות לנאום באירוע למרות שזה מפחיד אותנו פחד מוות. כמו לנסוע לשליחות במדינה זרה למרות שנוח לנו בתפקיד הנוכחי.

4. לזרוק מחמאות בחזרה – רוב האנשים לא יודעים להתמודד עם מחמאות. הם מתייחסים אליהן כאילו היו גחלים לוחשות. כשמוסרים להם אחת, הם חייבים למסור אותה בחזרה. גם אתם. על לא דבר. רק כדי לא להסכים שזה מגיע לנו.

ההרגל הזה הוא בעייתי מאוד. הוא נובע לעתים קרובות מכך שאנחנו לא רוצים להיתפש כשחצנים. ככאלה שרוצים לתת בחזרה. עם זאת, אנחנו מחנכים כך את המודע שלנו להכיר בערך שלנו כפחות מזה של אחרים. כאילו שלא מגיעה לנו ההערכה.

איך להחליף את ההרגל? להגיד "תודה" על אף הרצון להחזיר מיד את המחמאה. זה בסדר. באמת. מותר לך לקבל את המחמאה. היא מגיעה לך. ואפשר אחרי מספר שניות לתת מחמאה לאדם שמולך על דבר שלדעתך מגיע לו.

ההרגל לקבל מחמאות ודברים טובים שאומרים עלינו מרגיל את תת המודע שלנו לקבל את העובדה שאנחנו טובים. שאנחנו יכולים להשיג יותר. שאנחנו יכולים גם להצטיין וגם להיראות כמצוינים בעיני אחרים.

אחרי הכל, אנחנו יותר מאשר רק התקווה או רק הפוטנציאל שלנו. אנחנו אלה שיוזמים את התוצאות שלנו. וכשאנחנו שולטים בתוצאות שלנו, אנחנו גם אלה שמנווטים את העתיד ואת הפוטנציאל שעוד נמצא בעתיד שלנו. כל מה שנשאר הוא רק לצאת לדרך ולעשות.

זהו להיום. עכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה האם ישנן אמונות נוספות שלדעתך כדאי לפרק כדי להצליח יותר?

שבוע מעולה,
ליאור

נ.ב. ביום שלישי האחרון העלינו בצורה רשמית את הרשת החברתית הישראלית ל-NLP שנקראת בשם InMind. שם אפשר לשאול עוד מלא שאלות על NLP, שפת גוף, שכנוע, כריזמה ויצירת שינוי עמוק בתת מודע.

אם בא לך להצטרף אליה אפשר לעשות זאת בקישור הבא: http://www.InMind.co.il . אם לא, אפשר לא.