היי לכולם,
השבוע, בעודי צופה בחדשות, התחלתי להרהר על כך שתופעת האלימות בישראל רק צוברת תאוצה ואף אחד לא עושה יותר מדי בקשר לזה, חוץ מהעברת האשמה הלאה – מגוף לגוף. עד כאן, לא אמרתי שום דבר חדש והמהדרין רק יתהו לעצמם, אז מה הקשר בין אלימות ל-NLP?
ב-NLP אנחנו מאמינים כי לכל התנהגות יש את הזמן המקום וההקשר שבהם היא מתאימה ואפקטיבית.
אם לכל התנהגות יש את הזמן המקום וההקשר שבהן היא מתאימה ואפקטיבית, האם גם לאלימות יש מקום שבו היא אפקטיבית? האם יכול להיות שאלימות תהיה חיובית בסיטואציות מסוימות או בזמנים מסויימים?
מהי אלימות?
בדרך כלל כשאנו אומרים את המילה "אלימות" אנחנו מתכוונים לשימוש בכוח פיזי, מילולי או מרומז מתוך כוונה לפגוע באדם, בעל חיים, צומח או חפץ דומם. אם נוכל להגדיר את האלימות כשימוש בכוח בכדי לגרום לנזק, נוכל לראות כי למעשה אלימות היא לא התנהגות אלא שימוש בהתנהגות בהקשר מסוים.
אם נסתכל על זה בצורה הזאת, זה יקל עלינו מאוד להבין איך להשתמש בהנחת היסוד ה-NLPיסטית כמו שצריך – כשאנו באים להתייחס למושג, ומעוניינים להבין אם הוא צורת התנהגות או סוג של התנהגות בהקשר מסוים (והרי יכול להיות, שאותה התנהגות בהקשר אחר דווקא עשויה להיות חיובית), עלינו לשים לב איפה מסתיימת ההתנהגות ואיפה מתחיל ההקשר, המיקום, הזמן או הכוונה שבה היא נעשית. אלימות היא שימוש בכוח (התנהגות) מתוך כוונה לפגוע (הכוונה או המטרה של ההתנהגות).
ברוב המקרים, שימוש בכוח למטרות אלימות יכול להיות חיובי רק אם הוא נעשה להגנה עצמית, וגם אז, זה יהיה חיובי רק אם שניכם תישארו בחיים והאדם שאיים על חייכם לא ינסה לפגוע בכם בעתיד. זה לא ממש חיובי, אבל פחות שלילי מלמות.
בכדי להשתמש בהתנהגות בצורה אפקטיבית, עלינו להפריד אותה מתוך ההקשר השלילי. אם ניקח את השימוש בכוח וניישם אותו בתוך סיטואציות אחרות כמו פתיחת קופסאות, חיזוק ברגים, דפיקת מסמרים וכן הלאה, נוכל לראות שזהו שימוש חיובי לאותה התנהגות שיכלנו להשתמש בה בצורה שלילית.
אוקיי, הוכחת את הנחת היסוד וענית לעצמך על השאלה, אז מה אתה רוצה?
היום רציתי לדבר איתכם על סוג שונה של אלימות. כאשר אדם מגיע למצב שבו עליו לשכנע אדם אחר בעמדותיו ואין לו כלים אפקטיביים לעשות זאת, הוא עשוי למצוא את עצמו מתוסכל. לעתים קרובות, אותו אדם שומר על אותו תסכול "בבטן" ובעודו מטפח אותו שם, הוא עשוי למצוא את עצמו עצבני, מה שלעתים יכול להביא אותו להתנהגות אלימה.
בנקודה הזאת, חשוב לי להבהיר כי אני לא מדבר על אותה אלימות פיזית שעליה דיברנו מקודם, אלא על אלימות מסוג אחר. אלימות מהסוג שנמצאת בבדיחה שכולנו מכירים:
בחור עצבני במיוחד גויס לצה"ל ויצא לקורס טייס. לאחר שהועף משם בסוף השבוע הראשון, ביקש הבחור להגיע לנ"מ. כשנשאל "מדוע רצית דווקא לשרת בנ"מ?" ענה הבחור – "אם אני לא טס, אף אחד לא טס".
אם אתם רוצים להשיג משהו שיש לאדם אחר והוא יודע שאתם מעוניינים ושיש לכם מה להציע בתמורה, לא תוכלו שלא לשאת ולתת. בניגוד למכירה שהיא מעין משא ומתן מתוך נקודת ראייה מאוד ממוקדת, משא ומתן הוא שימוש מחושב בכישורי התקשורת (בטקטיקות) שלך ובהבנת תמונת המצב בצורה רחבה (אסטרטגיה) בכדי להגיע לתוצאה ו"לשלם" על כך כמה שפחות.
כשניגשים ל"שולחן המשא ומתן" ישנם לפחות 2 צדדים, כשלכל אחד מהם יש את המטרה שלו, את הדרכים שהן הוא יכול להשיג את אותה מטרה ואת הדברים שהוא מוכן לוותר עליהם בכדי להגיע לשם.
ישנם כלים שמשנים את מסגרת ההתייחסות (לעתים נקראת Frame ב-NLP) לאינטראקציה, ישנם כלים שמיועדים להגדיל או להקטין את כמות האופציות שיש לצד השני להגיב, ישנם כלים המיועדים לשנות את המצב התודעתי והרגשי (שלעתים נקרא State ב-NLP).
אז איך זה שכל כך הרבה גופים מתחילים משא ומתן בשביתה?
התשובה היא מאוד פשוטה – מי שמתחיל משא ומתן בשביתה הוא בדיוק כמו אותו גבר שמעוניין לחזר אחרי מישהי, חוטף לה את החתול ומודיע לה שאם לא תצא איתו, חייו של החתול בסכנה. אלימות שכזאת עובדת, לפעמים, אבל גורמת לאנשים לעשות משהו מתוך חוסר בחירה. אם מבינים את זה בצורה הנכונה, ברור לנו כי פתיחה כזאת במשא ומתן היא הפגנה מאוד מפורשת של אלימות (שדווקא גורמת לאותו אדם להראות חלש) ובדרך כלל תגרור תגובה זהה מהצד השני, כך ששני הצדדים לא יגיעו למטרה שלהם.
שימוש באלימות ככלי ראשי מוכיחה כי לאותו אדם חסרה גמישות מחשבתית וראייה מערכתית.
לעיתים, על החברה להודות בכך שמי שמנהל את המשא ומתן עבורה איננו אפקטיבי אם הוא בוחר לפתוח בכלי שכזה (השמור בד"כ למצבים מאוחרים יותר במשא ומתן) ולהחליף אותו באדם מיומן יותר.
לעיתים, חברה תעדיף לקחת את אותם אנשים ולהעביר אותם סדנת הכשרה בנושא (כמו שאנחנו מעבירים לדוגמא).
כל אופציה תהיה עדיפה מלנהל משא ומתן אלים שלא מניב כל תוצאה לטווח הקצר או הארוך.
עד כאן לבינתיים,
ליאור
