לכבוד השנה החדשה: אתגר 30 הימים שיעזור לך להוריד את הלחץ בחיים שלך

היי,

בשבוע שעבר חשפתי 3 טכניקות שפת גוף סודיות לשכנוע של ברק אובמה. היום, רציתי לאתגר אותך (ואת שאר הקוראים כמובן) לעשות משהו מאוד לא רגיל שיעזור לך להיות יותר בשליטה בחיים שלך לכבוד השנה החדשה.

להסחף בזרם

לפעמים אנחנו מרגישים חסרי שליטה בחיים שלנו. אנחנו מרגישים כי המצב הכלכלי רק נהיה יותר מורכב מרגע לרגע. אין לנו מוטיבציה. המלחמה עם איראן בשער. המשבר ביחסים עם ארה"ב רק מחריף. וזה מבאס, מלחיץ ולפעמים אפילו מייאש.

בעיקר כי אין משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את זה. וזה גורם לנו להרגיש אפילו יותר לחוצים. ואז מגיעה עונת החגים וכל ההוצאות. על פניו, הלחץ גודל, ההוצאות רק עולות ונכנסת פחות עבודה.

עם כל הלחץ הזה, רבים מנסים למצוא נקודת שפיות בה הם יוכלו להיאחז ולעשות קצת סדר בבלאגן שרץ להם בראש. וזה לא כזה פשוט. בעיקר כי אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שדומים לנו. מן הסתם, אם הם כמונו, גם הם בלחץ וזה מלחיץ אפילו יותר.

חודש אחר

תחושת חוסר האונים שנוצרת בעקבות ההסחפות בזרם, היא תוצר לוואי של הרגלים לא בריאים. הלחץ פוגע בבריאות שלנו, מכלה לנו את הזמן, גורם לנו לבחירות שלא משרתות אותנו ופוגע במערכות היחסים שלנו. וברור לנו שהוא לא הגיוני.

אין הגיון בלחץ ממשהו שאין לנו שליטה עליו. אחרי הכל, אם נלחץ או לא, זה לא ישפיע עליו. מצד שני, ההסבר ההגיוני לא מרגיע אותנו. ההגיון הוא לא מה שגורם לנו להרגיש דברים. באותה מידה, הוא גם לא מה שיגרום לנו להרגיש דברים אחרים.

אחרת לא היינו מתאהבים באנשים שלא מתאימים לנו או מפחדים מבעלי חיים וחרקים. ולא משנה כמה יסבירו לנו הגיונית שאנחנו צריכים להפסיק. הדחף הוא לא הגיוני. הפיתרון גם הוא, נדרש להיות יותר יעיל מסתם תובנה הגיונית.

לשנות את ההרגל

כדי לשנות הרגל, לא מספיק לשנן משפטים חיוביים. לא מספיק גם רק לשאול את עצמך שאלות או לדמיין עתיד טוב יותר. אין ספק שזה יעזור. עם זאת, זה לא יעשה את כל העבודה עבורנו.

עד שלא נתחיל בצורה מודעת ומכוונת להתנהג אחרת, לא נוכל ליצור שינוי. אז כן, לפעמים זה לא ירגיש לנו טבעי בהתחלה. לפעמים זה ידרוש מאיתנו להתאמץ. לפעמים נחשוב שאולי עדיף לוותר. זה הגיוני. זה ההרגל הישן מדבר. הוא לא רוצה לעזוב.

הוא לא צריך לעזוב. אנחנו גם לא נשכח אותו. כל מה שאנחנו עושים הוא ליצור אפשרות להתנהג אחרת. ואז לבחור אם אנחנו רוצים להתנהג כך או אחרת. ולא, זה שאנחנו יודעים שאפשר להתנהג אחרת כי שמענו על זה פעם זו לא בחירה אמיתית.

למעשה זו בחירה מזוייפת. עד שלא עשינו משהו, לפחות פעם אחת, אנחנו לא באמת בוחרים. אנחנו מתפקדים כמו רובוטים, מתוך ברירת המחדל. וזה לא רע, עד שברירת המחדל מפסיקה לשרת אותנו.

לשדרג את יכולת השליטה העצמית שלנו

אם נרצה לשנות את ברירת המחדל הזו ולהתחיל הרגל חדש, עלינו לדעת כי זה דורש התחייבות. לא מחר, לא אחרי החגים, לא כשיהיה נוח. התחייבות לעצמנו עוד היום. ולא סתם התחייבות, אלא התחייבות לחודש שלם של התנהגות אחרת.

אני יודע שהרבה יותר כיף לחשוב שמספיק לעשות מספר תנועות או לדמיין משהו כדי ליצור שינוי. מצד שני, לא מדובר פה בשינוי קוסמטי. אם נרצה שינוי מהותי ועמוק ביכולת השליטה שלנו, נצטרך ללוות את השינוי המחשבתי במעשים.

לכן, אני רוצה לאתגר אותך. אם מעניין אותך להגדיל את השליטה העצמית שלך, האתגר הבא הוא בשבילך:

אתגר 30 הימים לשליטה עצמית

במשך 30 הימים הקרובים (לא ימי עבודה, אלא חודש שלם) עליך לעשות את הדברים הבאים. אני מזהיר מראש, האתגר לא מיועד לבכיינים או לאנשים שמעדיפים להשאר לחוצים או מלאי תירוצים. זהו אתגר המיועד רק לאלו ששליטה עצמית חשובה להם:

1. להפסיק לצרוך חדשות מהרדיו, הטלויזיה והעיתון – רוב אמצעי התקשורת שמייצרים חדשות (וכן, אמרתי מייצרים) שואפים לתסכל, לייאש ולעצבן אותנו. אין רייטינג בכתיבה על מצב נפלא שבו הכל פורח. אם אין רייטינג, אי אפשר למכור פרסומות.

אם חשוב לנו להתעדכן, נגדיר שעה מדוייקת ביומן כל יום לצריכת חדשות. בשעה הזו נחפש חדשות שקשורות אלינו בקריאה מרפרפת באחד מאתרי החדשות. לא אקטואליה או רכילות. משהו שבאמת קשור אלינו ואנחנו יכולים לעשות משהו בקשר אליו.

2. להגביל את זמן השהייה ברשתות חברתיות – הדחף "להישאר מעודכנים" ו"להגיב בזמן אמת" הוא סוג של דחיינות. אין בו עשייה של ממש והוא תמיד בא על חשבון זמן שבו יכולנו לעשות משהו בשבילנו. כן, גם אם העבודה שלנו קשורה לרשתות החברתיות.

אפשר להכנס 3-4 פעמים ביום לעשר דקות ולהשאר מעודכנים בכל הסטטוסים, בתמונות המתויגות ובכל מה שכמעט חשוב באמת. העולם לא יפסיק לזוז. באמת. נשבע לך. ביקר לי. אנשים גם לא יפסיקו לפרסם סטטוסים. עליי.

3. לסנן את רשימת החברים ברשתות החברתיות – לא כולם באמת חברים שלך. גם אם שמעת שהמון חברים זה דרך להגדיל את ההכנסה, זה לא נכון. הרוב בכלל לא רואה את הסטטוסים שלך בגלל הגדרות פרטיות שהם לא ידעו שאפשר לשנות.

אני אישית העפתי יותר מאלף "חברים" בחודשים האחרונים. בעיקר אנשים שרק היו עסוקים בפרסום העסק שלהם, או בפרסום סטטוסים מלאי שנאה כלפי מגזר כזה או אחר. נמאס לי להיות מוקף בשנאה. יש לי משהו יותר יעיל לעשות עם הזמן שלי חוץ מלכעוס. גם לך.

4. לפעול למען הגדלת ההכנסה שלך באמצע השבוע – בימים א'-ה' לעשות כל יום משהו שמקדם את היכולת שלך להרוויח יותר כסף. ולא, אני לא מדבר על לחשוב, אלא על לעשות משהו פיזית.

זה יכול להיות למידת משהו חדש. זה יכול להיות פגישה עם אנשים וגלגול רעיונות לשיתוף פעולה מעניין. כן, גם אם אנחנו שכירים. גם שכירים יכולים להרוויח עוד כסף. זה יכול להיות ניתוח של משהו שעובד בתחום אחד ובדיקה איך אפשר ליישם אותו בתחום שלך.

5. להקדיש שעה בכל יום לחוסר טכנולוגיה – עודף הטכנולוגיה מציף אותנו במידע כל היום. אנחנו לא תמיד מודעים למאמץ שנדרש מהמודע שלנו לחסום את כל המידע הזה. וזה דורש מאיתנו המון משאבים.

עודף המידע הזה הופך אותנו גם לחסרי מנוחה. אנחנו מרגישים צורך בלתי נשלט לעשות משהו עם האצבעות. אני יודע. גם לי יש את המחלה הזאת. אני נלחם בה. איך אפשר לעשות את זה?

כל יום נקדיש שעה לחוסר טכנולוגיה. נקרא ספר למשל. נדבר עם הילדים, בני הזוג או ההורים. כן, פנים אל פנים. שיחה אמיתית. בלי לבדוק בסמארטפון מה קורה. יש משהו מדהים בבני אדם ברגע שאנחנו מסירים את הטכנולוגיה שמגשרת בינינו לבינם.

6. להקפיד על שינה ואוכל בזמנים קבועים – רוב האנשים אוכלים בזמן הפנוי שלהם וישנים כשהם הולכים לישון. קשה לי להמחיש לך במילים עד כמה זה פוגם בתפקודן של המערכות שעוסקות בחילוף חומרים (אלה שבגללן הטוסיק גדל בחגים ואנחנו מצטננים במזגן).

אני לא דיאטיקן. לא קרוב לזה אפילו. מצד שני, אפשר לאכול 2 ארוחות ביום בכמויות שאינן מוגזמות (להפסיק לפני שאנחנו מרגישים מפוצצים) בזמנים קבועים ולהקפיד על 6 שעות שינה לפחות.

אם נקפיד על שינה ואוכל בזמנים קבועים, נאפשר לגוף שלנו להכנס לשיגרה. זה מוריד את רמת הלחץ, מאפשר למערכות לחזור לתפקד בצורה נורמלית ולחדש את תהליכי חילוף החומרים וסילוק הרעלים מהגוף.

7. להקשיב יותר למוזיקה שאנחנו אוהבים – מוזיקה שאנחנו אוהבים מרגיעה אותנו. היא מרגשת אותנו. היא מנקה לנו את הראש. היא מזכירה לנו דברים. לכן, כשיש לנו קצת זמן פנוי, נקשיב למוזיקה שאנחנו אוהבים.

היא תדליק אצלנו את הלהבה ותטען קצת את הסוללות. וזה מדהים, כי מוזיקה שאנחנו אוהבים גם מחברת אותנו לתקופות שבהן היינו יותר יצירתיים. וזה נדרש לסעיף הבא.

8. לכתוב כל יום – זה מדהים עד כמה אנשים מזניחים את יכולת הכתיבה שלהם. לא, אף אחד לא מצפה ממך להיות רם אורן או סטפן קינג. בטח שלא לכתוב ספרים בקצב שהם מוציאים ספרים.

מצד שני, פיתוח ההרגל לכתוב (לעצמך או כמוני בבלוג) גורם לך להתעלות על הרבה מאוד תירוצים, לפתח סגנון ויכולת לבטא את עצמך בצורה יותר ברורה. וזה באמת משתפר עם הזמן. ואם זה משהו שיכול לעזור לאחרים, על אחת כמה וכמה.

על מה נכתוב? בעיקר על מה שהיינו רוצים לקרוא. אם אין לך חומר מעניין על זה, אפשר תמיד לחפש בגוגל. לעתים קרובות, איסוף החומר לכתיבה משדרג את הידע (התיאורטי) שלנו פי כמה וכמה. רק כי פתאום אנחנו נחשפים לזווית חשיבה חדשות על דברים מוכרים.

זהו להיום, עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר ואילו תובנות קיבלת ממנו?

שתהיה לך ולכל מי שאוהב אותך שנה מעולה,
ליאור