קבלת החלטות: איך לצלוח את תעמולת הבחירות ולבחור בלי להתחרט?

תעמולת הבחירות היא תמיד מרתקת. עבודה של צוותים שתפקידם קודם כל להבין את הקהל. ליצור מסרים שיגרמו לאנשים לבחור במועמד שלהם. לפעמים על ידי שימוש במסרים הגיוניים וחד משמעיים. ולפעמים, דווקא על ידי מניפולציה שתוביל לקבלת החלטות רגשית יותר.

כל אחת מהשיטות האלו לגיטימית מבחינתם. הרי כל עוד הוציאו אותנו לבחור ובחרנו בהם, אפשרנו להם להמשיך לנהל את המדינה. האם בצורה טובה או לא? אף אדם לא נביא. רק שאנחנו אלו שצריכים להתמודד עם הבחירה הזו בטווח המיידי. ולכך נועד המאמר הזה.

חשוב לציין: במאמר הזה לא אביע דעה לכאן או לכאן. וזה לא שאין לי. רק שאני לא מעוניין להשפיע על הבחירה של אף אדם. אני אישית אכבד כל בחירה וכל בוחר בלי קשר לדעתו, כל עוד כיבד אנשים אחרים. ואני מבקש מכם לעשות את אותו הדבר בתגובות למאמר הזה.

3 טעויות בקבלת החלטות שרוב האנשים עושים מול הפרגוד

במצב אידיאלי אולי לא הייתי חושב שאלו טעויות. רק שאלו בחירות מספר 5 ברצף של אין-לנו-מושג-כמה. ולכן, צריך להתייחס אליהן בצורה הזו. אי אפשר לדעת אם הממשלה הבאה תשרוד מספיק או לא. רק שהמאמר הזה עוסק בקבלת החלטות ולא בדרכים ליצירת שינוי בהליך הבחירות הישראלי.

רק שכשאנחנו עומדים מאחורי הפרגוד, לפעמים אנחנו עשויים לקבל החלטה שאנחנו לא שלמים איתה. שכבר כשאנחנו מבצעים אותה, הופכת לנו את הבטן. וזה בדרך כלל קורה מאחת מ-3 הסיבות הבאות:

טעות פרגוד 1: לפחד משיפוט

הטעות הכי גדולה שאנשים עושים היא להצביע מתוך הפחד "מה יגידו". כי ברור לנו שישאלו אותנו מה בחרנו. ואם בחרנו משהו שונה מהסביבה שלנו בחרה, אנחנו צפויים ל"שטיפה". איך העזנו לא לבחור? הרי עכשיו הבחירה תגרום לאויב להיות בשלטון…

אז לא, למרות ההפחדות, כל בחירה היא לגיטימית. וכן, אני יודע שהם יחפרו. רק שזכותך לבחור את מה שמרגיש לך נכון. גם אם כל העולם אומר לך שלא. ואם ברור לך שיחפרו? יש לך אישור ממני לא לספר להם מה באמת בחרת. זכותך לבחור כרצונך בדיוק כמו שזו זכותם.

טעות פרגוד 2: לבחור שוב אוטומטית

לפעמים אנחנו בוחרים שוב ושוב באותו המועמד. אז מתוקף ההתמדה, הנטייה היא לבחור בו גם אם תחושת הבטן שלנו אומרת שלא. עכשיו בינינו, זו לא קבוצת כדורגל שמעודדים. זו הנהלת המדינה. אז אם בא לך לשנות (או לקוות שישנו) את דרך ניהול המדינה, זה בסדר לבחור אחרת.

מעבר לזה, יכול להיות שדעתנו על המועמד האוטומטי שלנו השתנתה. יכול להיות שאנחנו רוצים לבחור במישהו שיחזק אותו. כל זה לגיטימי לגמרי. בדומה לטעות הקודמת, מאחורי הפרגוד אנחנו לבד. ושם, נבצע את ההחלטה שלדעתנו טובה ביותר.

אגב, אם לא ציינתי את זה קודם, זכותך גם לשים פתק לבן אם זו דעתך. זה חלק מההליך הדמוקרטי, אחרת לא הייתה אפשרות שכזאת. וכל החלטה שנקבל, היא שלנו בלבד ואנחנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד עליה.

טעות פרגוד 3: לא לקרוא את המצע של המועמד שלך

זה בסדר לפחד שאם ה"יריב" יעלה אז גם ה"אויב" השותף שלו יעלה אתו אוטומטית. להפחיד מאויב משותף זו טקטיקת תעמולה ותיקה מאוד שעובדת. אחרת לא היו משתמשים בה מימין ומשמאל. רק שכדי לבחור במישהו, רצוי סיבה נוספת חוץ מההפחדה.

רוב האנשים נוטים לבחור את המועמד ש"בסדר" מבחינתם. זה שהוא בעד מה שהם בעד או לפחות נגד מה שהוא נגדו. רק שדבר מעניין מאוד קורה. מעט מאוד פוליטיקאים עוסקים בסבבי הבחירות האחרונים בהבטחות. הם לא אומרים מה הם מתכוונים לעשות.

אם בא לך לבחור במישהו, אני מציע לך בחום להיכנס לאתר שלו. לחפש את ההבטחות המוגדרות שלו. לא אלו שנשמעות כמו "בעד מה שטוב" ו"נגד מה שרע". אלא מה הם אומרים שיעשו אם נבחר בהם. לרובם יש את זה. והיכרות עם המצע, יעזור לך לבחור בלב שלם יותר.

איך לצלוח את התעמולה ולבחור בלי להתחרט?

טוב, הבנו מה לא לעשות. רק שעכשיו צריך להגיע לתכל'ס ולהבין איך לקבל את ההחלטה בזמן אמת. אחרי הכל, צריך לדעת מה כן לעשות בזמן קבלת החלטות. וכדי לעשות את זה, נוכל להיצמד ל-3 הטיפים הבאים שמשלימים את מה שכתבתי מקודם:

טיפ קבלת החלטות 1: ידע זה יציבות

אני יודע, "ידע זה כוח". רק שלא בדיוק. כי ידע רק גורם לנו לפעול מתוך הבנה. וללא הפעולה, הידע הוא רק נחמד כנושא שיחה. וכשאנחנו עומדים לקבל החלטה במי לבחור ורוצים לעשות את זה עם יד יציבה, רצוי שנבין למה אנחנו בוחרים באמת.

אז קודם כל, בנוסף למה שאמרנו בטעות 3, רצוי להבין גם למה אנחנו לא בוחרים בצד השני. ולא, זה לא משנה אם הצד השני מתייעץ עם הילדים או אשתו. או איפה שירת בצבא. יותר משנה איך התנהג ובחר כחבר כנסת, שר או ראש ממשלה בעבר. או מה הדעות שלו.

ככל שנבין טוב יותר את המפה הפוליטית, נוכל לבחור מתוך מקום שקול יותר. וכן, אני יודע. יותר קל להסתמך על הצעקות ברשתות החברתיות. רק ששם, אנחנו שומעים רק את אלו שאנחנו מגיבים להם הכי הרבה. ולאו דווקא את כל הקולות. כך שאנחנו מקבלים תמונת מצב לא מאוזנת. וידע הוא יציבות.

טיפ קבלת החלטות 2: להחליט ולשחרר

עד עכשיו, אם נבחן את ההיסטוריה של מדינת ישראל, אף פוליטיקאי שצויר כ"נוראי" לא השמיד את מדינת ישראל. גם אלו שנחשבו כקיצוניים. ולמרות שאין ספק שחלקם ביצעו החלטות גרועות וחלקם טובות, אני יכול להבטיח לך דבר אחד:

מכיוון שמדובר באנשים עם המון אגו, אף אחד מהם לא רוצה להיות ההוא שחתום על השמדת המדינה. ומעבר לזה, לא משנה מהי גחמתו הפרטית, יש חברי כנסת אחרים, מנגנונים שמאזנים אותו וכמובן, את המציאות.

זו הסיבה אגב, שראשי ממשלה "שמאלנים" התנהגו לפעמים כאילו היו ימניים. וראשי ממשלה "ימניים" התנהגו כאילו היו שמאלניים. כי המציאות ממרכזת. כשאדם הופך לראש ממשלה, הוא צריך לשרת את כל המדינה. או לפחות לשאוף לזה.

אז העצה פה היא פשוט להחליט ולשחרר. מהרגע שבחרנו, הכדור גם ככה עובר לידיים שלהם. במקרה הכי גרוע והמועמד שלנו אכזב אותנו, נבחר באחר בבחירות הבאות. אלא אם יש לך מכונת זמן. ואז ניתן ליצור אתי קשר דרך טופס יצירת הקשר לשיחה עסקית מעניינת.

טיפ קבלת החלטות 3: להימנע מצריכת יתר של אמצעי תקשורת

נשים בצד לרגע את המנטרה שאמצעי התקשורת שייכים ל"אויב". ונסתכל עליהם מזווית אחרת. בכל פעם שמשהו גדול קורה, האולפנים גועשים. במיוחד כשזה קרוב לאירוע. מביאים מיליון (ו-14) פרשנים. כל אחד מזווית אחרת. כל אחד עם אג'נדה אחרת. וזה רק מבלבל.

גם להם יש אינטרס. כשאנחנו מבולבלים, לחוצים או פוחדים, אנחנו רוצים לראות את ההמשך כשהם יוצאים להפסקת פרסומות. והם, הרי מרוויחים מהפרסומות שבהפסקה. במילים אחרות, אם בא לך להירגע בתקופה הזאת, אפשר להסתפק בקריאת כותרות, פעם בכמה שעות באתר שלהם.

כמה מילים לסיכום

בעוד מספר ימים נהיה מאחורי זה. בחירות ביום שלישי ואז ינסו להרכיב קואליציה וכל הבלגן. אני אישית מפרגן לך על כל בחירה. גם אם בחרת שלא לבחור. זכותך. רק שאני ממליץ אחרי הבחירה להתנתק קצת מכל הרעש. להתאוורר מזה רגשית ולהתמקד במה שחשוב. בקבלת החלטות שמקדמות אותך, ביכולות שלך ובהתפתחות האישית שלך. ובשביל זה, הפורטל הזה קיים.