פוסט אישי: 5 הנקודות הכי חשובות שצריך לדעת על בחירות לקראת הבחירות

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי בסרטון את הכלי הפשוט מעולם ה-NLP שיכול לגרום לך להרגיש הרבה יותר ביטחון עצמי. היום, רציתי לשתף אתכם ב-5 נקודות שחשוב לי להעביר לקראת הבחירות שהולכות להתרחש השבוע.

אני מזהיר מראש, אני לא מכוון במאמר הזה להביע דעה פופולארית. אלא זוויות חשיבה חדשות על כל העניין. אם כל מה שמעניין אותך זה לצעוק בעד המפלגה שלך ונגד האחרת, זה לא המאמר עבורך. ועכשיו, אפשר להמשיך הלאה.

1. מהי הבחירה הכי משמעותית שנבחר השנה?

על פניו, הבחירות אמורות להיות יום השיא של מימוש הדמוקרטיה. ביום אחד, מוגדר מראש, אנחנו משפיעים בצורה ישירה על הרכב הממשלה הבאה ועל העומד בראשה. עבור רובנו, עושה רושם כי זו הבחירה הכי משמעותית. רק שזו, צורת חשיבה שמאוד מסוכנת עבורנו.

אני יודע. יש המון ספינים. וכל אחד מנסה לגרום לנו להאמין שאם לא נבחר בו, כוחות הרשע יישלטו בנו לנצח. זו טקטיקה מוכרת. לא משהו יוצא דופן. והיא תשכנע בעיקר את המשוכנעים. רק שעבור רבים, זו לא באמת הבחירה הכי משמעותית, כמו שמנסים למכור להם.

האמת היא שאף אחד לא יודע לצפות את העתיד. לדעת אם מנהיג א' יהיה טוב יותר או פחות מהקיים. רק ניסיונות לניחוש (ומומחים מטעם עצמם שמנסים להרוויח לייקים). ולמרות שהבחירה היא אכן אקט משמעותי, היא לא הבחירה המשמעותית ביותר שניתן לעשות השנה.

ההנחה שמישהו אחר יציל אותנו, כלכלית או אישית, היא הבעיה פה. לאחר הבחירות נגלה כמו תמיד שזה לא האינטרס של אף אחד מהמנהיגים לחלץ אותנו אישית מהבעיות שלנו. ולשפר את המצב. בעיקר כי הם אמורים לנהל את המדינה. ולא אותנו אישית.

בגלל זה, הבחירה הכי משמעותית עבורנו השנה היא הבחירה בנו. להחליט שהשנה הזו היא השנה שלנו. השנה שבה נלמד איך לפתור את הבעיות שלנו. ולרכוש את היכולות שנדרשות לשם כך. כדי שלא נהיה תלויים באף אחד. ובמקום לקוות שמישהו ישפר את מצבנו, לפעול.

2. איך לבחור בבחירות?

על פניו, הציפו אותנו בשבועות האחרונים בהמון מידע. מול ההוא וההם יש חשדות. וההוא מתבלבל. וההוא חבר של פדופיל. וההוא הוריד שפם וחבר להיא. ובגלל זה, כולם נראים פחות רלבנטיים. כי מעבר להאשמות ההדדיות, אין לנו מושג מה ה"הם" עומדים לעשות ואיך.

אגב, אני מבין את אלו שלא בוחרים. הם לא עצלנים. אלא רואים לאן ההתלהמות הזו מובילה. ואת ההסלמה בהתנהגות בין אנשים, בזמן שהפוליטיקאים מלהיטים אותנו רק כדי שנצא לבחור. אגב, ניתן לראות השפעה של אחוז הלא בוחרים על הורדת הלהבות בקמפיין הנוכחי.

רק שאם בחרת לבחור וכל החשדות מסיחות אותך, אלמד אותך משהו שיעזרו לך: חשדות אפשר לפתח כלפי כל אדם. עובדה, כמעט בכל מפלגה יש חשודים בעבירה כזו או אחרת. החשדות נגד רובם, ייעלמו ברקע כמו שנעלמו אחרי כל תקופת בחירות.

כך שאם זו הסיבה שבגללה לא בא לך לבחור באחד על פני אחר, אפשר לשים את זה בצד. לשים לב לאלו שכבר הורשעו. ולדאוג שאלה הם לא ייבחרו. עכשיו, צריך למקד את עצמנו בשאלה: את מי כן לבחור?

הרעיון הוא מאוד פשוט. להתחיל להקשיב, לצפות ולקרוא את דברי המועמדים. להבין מה המצע שלהם. ואם מי שעומדים בראשם (לא רק הראשי) הוא אדם שנרצה שייצג אותנו. האם הדעות שלו משקפות הכי טוב את שלנו. ולמצוא את אלו שיחסית הכי מתאימים לנו.

אני יודע, הם לא יוכלו לעמוד בכל הבטחות הבחירות שלהם. יש משא ומתן קואליציוני. לחצים דיפלומטים. ועוד מגוון ירקות. רק שאם אנחנו יודעים מה קו החשיבה הכללי שלהם, אנחנו יודעים שבכל בחירה שיצטרכו לקבל, ייטו לכיוון שאנחנו היינו נוטים.

3. מה לעשות עם כל הרגש הזה?

ייקח קצת זמן עד שהלהבות ירדו. אנשים עדיין יריבו האחד עם השני על דעות פוליטיות. ינסו להשפיע על דעתם באמצעות כינויי גנאי. לא שזה עבד למישהו אי פעם כדי לשכנע. רק שככה נראית שיחה שרוויה ביצרים ורגשות. וגם זה מובן. הרי אנחנו נסערים רגשית.

רק שברגע שסיימנו לבחור, אין ללהבות עוד טעם. ואין סיבה לריב עם אחרים כי הם בחרו במישהו שאנחנו לא אוהבים (לפעמים בלשון המעטה). הרי אלו חברים שלנו. ואם לא, למה לטרוח לנהל שיחה רק כדי לריב. רק שאני אישית, לא הייתי ממליץ למצוא דרך להירגע.

במקום זאת, אפשר לנצל את כל ההתלהבות הזו כדי להתחיל לעשות משהו עבור עצמנו. לעשות משהו שיפתח את צורת החשיבה שלנו. או את היכולת לייצר לעצמנו עוד תוצאות, כמו שכבר כתבתי בסעיף הראשון. ולמה דווקא עכשיו?

כי אם הלהיטו אותנו מספיק כדי שנבחר במישהו אחר שיעשה בנו כרצונו, יש בנו מספיק להט כדי לעשות גם עבורנו. ולו רק לפרק זמן קצר. והאנשים היעילים ביותר יוכלו לספר לנו כי אנחנו תמיד צריכים למנף מוטיבציה של משהו שמסתיים כדי ליצור מוטיבציה לכיוון התוצאה הבאה.

אז השאלות שחייבות לנהל אותנו הן: מה תוקע אותנו בדרך להשגת התוצאות שאנחנו רוצים? אילו מיומנויות יכולות לפתוח את התקיעות הזו? ואז ללכת ולרכוש אותן. את חלקן אגב, אפשר ללמוד בחינם או בזול אונליין. בחלקן, נצטרך להשקיע לא מעט כסף. מצד שני, זו השקעה בנו.

4. מה עלינו לבחור לעשות מעכשיו והלאה?

ידע הוא כוח. כך אומר לפחות אחד המשפטים היותר שגויים שרובנו מצטט. ידע הוא לא כוח. ידע הוא סתם פריט טריוויה שיושב לנו בראש. כזה שנדקלם כשנצטרך. ידע שאנחנו יודעים ליישם הוא כוח. וכשאני אומר "יודעים ליישם", אני מתכוון מניסיון. לא מלמידת התיאוריה.

כל דבר שהוא אוטומטי היה קודם הרגל. וכל הרגל, היה קודם משהו שעשינו שוב ושוב. וכל דבר שעשינו שוב ושוב התחיל מעשייה מודעת. רק שהעניין הוא כזה – עשייה מודעת דורשת מאתנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. לצאת מהחשיבה האוטומטית שלנו.

לא, זה לא יקרה מעצמו. אם אין לנו את ההרגל לתרגל, זה לא שפתאום נזכור לעשות. אנחנו צריכים להפוך את זה לחלק מהלו"ז שלנו. ובכוונה לדחוף את התרגול הזה במהלך היום. רק כדי להתחיל. ברגע שנעשה את זה מספר פעמים, זה כבר יהפוך להרגל וליותר קל ליישום.

תאמינו לי, אין דרך אחרת. חיפשתי. אין גם קיצורי דרך. פשוט לעשות שוב ושוב עד שזה נתקע בתוכנו. וכן, זה דורש קצת מאמץ. רק שזו שיטה הרבה יותר יעילה מלקוות שמישהו ישפר לנו את המצב. והסיכוי שנקבל את התוצאות שבאמת מגיעות לנו, הרבה יותר גבוה.

5. ומה נעשה עם כל האנשים הזועמים שסביבנו?

זה דווקא יותר פשוט. אם אנחנו מוקפים רק באנשים שמתנהגים בצורה שהיינו רוצים לשנות, יהיה לנו קשה להשתנות. הם לא יעודדו אותנו. למעשה, הם ינסו לגרום לנו לוותר על הדרך. כדי ש"לא נפגע". כדי "להגן עלינו". רק שלרוב, הם מגנים על האמונה שלהם ש"זה מה שיש".

אם אנחנו רוצים להצליח יותר, עלינו לבחור להקיף את עצמנו באנשים שנותנים לנו השראה. או לפחות להוסיף כאלה למעגל שלנו. ואז לבחור את המינון שמתאים לנו: כמה זמן נרצה לבלות ליד כל אחד מהם. וכמובן, בהדרגה להיות יותר ויותר עם אלו שנותנים לנו השראה.

למה? כי לא קל להשתנות. להשתפר. להתנהג בצורה שהיא אחרת מהנהוג. הרבה יותר קל להתווכח בכעס על פוליטיקה. הרבה יותר קל לדבר על דעות. הרבה יותר קל לבלות בכל דקה פנויה. או לברוח לכל מני התמכרויות. רק שכל אלו ה"קלים", לא יקדמו אותנו אף פעם.

ככל שנשהה יותר בחברת אנשים מצליחים, דפוסי ההתנהגות שלהם ידבקו בנו. לפעמים, אלו שינויים קטנים בשפה שייצרו יותר תוצאות. ולפעמים, אלו שינויים קטנים בגישה שלנו לדברים. רק ששינוי הגישה הזה יכול להיות מדהים. והכל מתחיל בבחירה אחת קטנה. הבחירה בנו.

בקשה לקראת סיום: אשמח אם במידה ויתפתח כאן דיון סביב המאמר, הוא יתבצע בצורה מכבדת. קללות, השתלחויות והעלבות לא יפורסמו בתגובות ובמקומן, אאלץ לשים מילים לא קשורות. רק כי זה יצחיק אותי.

עכשיו, נסיים להיום. ואני אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור