כריזמה למתחילים: מהו הסוד שיכול לגרום לאנשים לרצות להיות הרבה יותר בחברתנו?

בפעם הקודמת, הבאתי 11 משפטי מוטיבציה עוצמתיים שיעזרו לך להתחיל את שנת 2022 ברגל ימין. היום, ניגע בנושא שהמון ביקשו שאכתוב עליו בסקר שביצעתי לקראת סוף השנה – פיתוח כריזמה. או ליתר דיוק: איך אפשר להפוך להרבה יותר כריזמטיים?

ספוילר קטן לפני שממשיכים

לפתח כריזמה במידה מסוימת זה כמו לרדוף אחרי העושר. מסוג המרדפים שתמיד מרגיש כאילו שאנחנו עדיין לא שם. אפילו אם אנחנו משתפרים. ושתמיד יש רק סוד אחד שהמנהיגים והנואמים הגדולים הסתירו מאתנו. ואם נגלה אותו, נהפוך לכריזמטיים ברגע.

נתחיל בספוילר קטן: אין סוד שהוא אינסטנט כריזמה. אז למה כתבתי בכותרת שיש סוד? כי יש משהו שכן אפשר לעשות, רק שהוא לא ייצור את הכריזמה מיד. יותר שינוי חשיבתי שצריך לתרגל מאשר טכניקה או משפט שצריך להגיד.

כן, ברור לי לגמרי שהיה הרבה יותר מגניב אם היה משפט קסם או קיצור דרך. רק שכישורים חברתיים (בדומה לכל סוג אחר של כישורים) לא עובדים ככה. זה דורש תרגול. ואפילו לוותר על החלום שמנסים למכור לנו בכל מני פרסומות לספרים, קורסים וסדנאות.

מה הסוד שיהפוך אותנו ליותר כריזמטיים?

טוב. נגיע ישר לתכל'ס. הסוד הוא כזה: במידה מסוימת להיות כריזמטי זה קצת כמו להיות רובין הוד. לגנוב מהעשירים שעושקים את העניים ולהחזיר לעניים. רק שהכריזמטיים עושים את זה בשיחה. הם "גונבים" את השיחה ו"מחזירים" אותה לאלה שאין להם מקום בשיחה.

בדרך כלל, בשיחה קבוצתית מדברים רק הדומיננטיים יותר. ולא כי לאנשים השקטים יותר אין מה להגיד. או שהם לא רוצים להגיד את זה. חלקם, לא רוצה להתפרץ. חלקם לא יודע מתי להשתלב. וחלקם, פשוט מרגיש שמה שיש לו להגיד לא כזה חשוב לשאר האנשים.

רק שזה, לא הופך אותם לפחות מעניינים. הם פשוט מתרגלים להשתלב רק כשיש שקט. או כשמישהו שואל אותם. וזה בדיוק המקום שבו אדם כריזמטי נכנס. הרבה מעבר ליכולת סחיפה מילולית. עבורם, האדם הכריזמטי, הוא הפה ובאיזה שהוא מקום המייצג שלהם בשיחה.

איך מיישמים את זה כדי להפגין יותר כריזמה?

כריזמה בהרבה מאוד בחינות היא פונקציה של ביטחון עצמי מאוזן. כזה שבו אנחנו מצד אחד מרגישים בנוח להשתלב בשיחה ולהוביל אותה. ומצד שני, להעביר את שרביט הכוח לאלה שאין להם מקום בשיחה ולאפשר להם להביע את דעתם.

רק שיש פה קאצ' מסוים. חלק מהאנשים רוצים שיביעו את דעתם עבורם ולא רוצים לתפוס מקום בשיחה. אם נפנה אליהם את תשומת הלב במיידיות זה יכול להביך אותם. ואז אנחנו יכולים בטעות לפגוע בהם במקום לקדם אותם.

אז איך נעשה את זה בצורה נכונה ועל הדרך נחזק את הכריזמה שלנו? נצמד ל-3 הטיפים הבאים:

טיפ כריזמה 1: לקחת את ה"במה" רק כדי לשתף אותה עם אחרים

עוד דעה בשיחה לא תמיד הופכת אותה למעניינת יותר. בעיקר אם אדם דוחף את דעתו על חשבון דעות של אחרים. רק שאם אנחנו "פולשים" לשיחה רק כדי לשמוע את דעתו של אדם שנראה לנו שמנסה להגיד משהו ולא מצליח להשתלב… זה כבר משחק אחר לגמרי.

רואים אנשים כאלה כל הזמן. במיוחד כשאנחנו לא מרוכזים בניתוח שלנו של השיחה. באמת מסתכלים. הם נראים כאילו שהם מנסים להגיד משהו. מתחילים להגיד משהו טיפה בשקט. כך שאם לא יצליחו, יוכלו לסגת ולהתנהג כאילו לא ניסו להגיד דבר.

אלה בדיוק האנשים שנרצה לעצור בשבילם את השיחה לרגע ולומר "מסקרן אותי לדעת מה יש ל-X להגיד על הנושא". ואחרי שנתנו להם את זכות הדיבור, גם אנחנו וגם הם בתוך השיחה. רק שעבורם, זה הרבה יותר מזה.

טיפ כריזמה 2: להקשיב באמת ולהגיב רלבנטית למה שנאמר

לתת לאדם את ה"במה" לומר את מה שהוא רוצה, זה לא הכל. כי אם עשינו את זה רק כטכניקה זה יעבוד מאוד נקודתית. כי המהות של נתינת הבמה היא בהקשבה לדבריו ולא רק בהפניית תשומת הלב אליהם. וזה הדבר החשוב ביותר כאן.

הטעות הנפוצה ביותר של רוב האנשים בשיחה היא הקשבה "בערך". הם מקשיבים ובו זמנית חושבים מה הם רוצים להגיד. כך שהם לא באמת מקשיבים לבחירת המילים אלא לכוונה הכללית של מה שאומרים להם. ואז, הם מפספסים הזדמנות להגיב באופן רלבנטי.

תגובה רלבנטית, בין אם על כשאלה שמרחיבה משהו או משהו שנגיד על מה שאמרו, מוכיחה הקשבה. כזו שכל כך נדרשת היום וגורמת לאדם להרגיש חשוב. ולא, תגובה שמתחילה במילה "אבל" זה לא זה. אני מדבר על תגובות שלא פוסלות את דבריהם אלא מכוונות לשמוע עוד.

טיפ כריזמה 3: לשתף אחרים בהצלחות

לרוב, הנטייה של רוב האנשים היא לקחת קרדיט על דברים מוצלחים שהם היו חלק מעשייתם. וזה הגיוני. הם עשו משהו והם רוצים לקבל טפיחה על השכם. ואם משהו לא עבד, הם יעדיפו למצוא אשמים, רחוק ככל האפשר מהם. רק שהשילוב הזה, קצת מפספס את מהות הכריזמה.

אחת התכונות שאני אוהב מאוד אצל מנהיגים כריזמטיים היא היכולת לשתף בהצלחות. אפילו אם הם עשו את רוב העבודה ואחרים רק עזרו. עדיין, אחרים רוצים להרגיש שהיו חלק מההצלחה. במיוחד אם זה נכון.

אני לא מדבר כאן על צניעות מעושה או שקרית. אלא על שיתוף בקרדיט למי שמגיע כשמגיע. אחרי הכל, יש מעט מאוד הצלחות שאנחנו יכולים להגיע אליהן לגמרי לבד. וכשמשהו לא עובד, זה בסדר לגמרי לא לחפש ישר אשמים. במקום חיפוש אשמים אפשר לפזר אשמה.

מה זאת אומרת? להגיד "מה היה לא טוב" ולפרט מבלי לנקוב בשמות. או "איך נוכל להשתפר" במקום לעקוץ מישהו ספציפי ולהציג אותו בתור הבעיה. זה גם מאפשר לנו לרתום אנשים בקלות יותר לשיפור מצב קיים. ועל הדרך, גם להיתפש ככריזמטיים הרבה יותר.

זהו להיום. עכשיו מעניין אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: האם יש לך טיפים של כריזמה שעוזרים לך לתת לאחרים יותר כוח במהלך שיחה?

שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור