בשבוע שעבר, הבאתי 3 דברים שגויים שמלמדים על קשר עין בקורסי שפת גוף. היום, נענה על שאלה בנושא יצירתיות שהעלתה מיכל, קוראת ותיקה של הבלוג: אני צריכה להגיש מצגת עם 4 רעיונות חדשים לבוס שלי תוך פחות משבוע. יש שיטה לזמן רעיונות חדשים?
האם סיעור מוחות באמת עוזר?
כשמדברים על יצירתיות עולה שוב ושוב המונח בריין סטורמינג, או סיעור מוחות. מעין ישיבה שבה אנשים חושבים ביחד על רעיונות ובה היצירתיות אמורה לחגוג. רק שקונספט לחוד ומציאות לחוד. כי בהרבה מאוד ישיבות כאלה, יש בעיקר המון שיחה ומעט מאוד רעיונות.
המהות של סיעור מוחות היא לא הפגישה אלא הקפצת הרעיונות. אדם אחד מעלה רעיון, מופרע ככל האפשר ואחרים ממשיכים לקפוץ אתו אסוציאטיבית. לא בהכרח ממשיכים את אותו הרעיון. אלא רוכבים על אותה צורת חשיבה.
והשאלה שנשאלת היא איך עושים את זה בדיוק. איך "מקפיצים" רעיונות חדשים. איך נכנסים למצב הרוח או צורת החשיבה שנדרשים כדי להגיע לשם. ולשם כך, נצטרך להכיר מודל שנקרא מודל סקמפר (SCAMPER).
מהו מודל סקמפר?
מודל סקמפר במקור נוצר כבר בשנות ה-50 על ידי אלכס פייקני אוסבורן ופותחה על ידי בוב אברל בשנות ה-70. רק שהרעיון הוא אותו הרעיון. ליצור מסגרת חשיבה שתיצור חוקיות בתוך יצירתיות. מעין אוסף של חוקים שיתנו כיוון שיאפשר יצירה של משהו חדש.
עכשיו, חשוב לציין משהו שכדאי לדעת על יצירתיות. רק לעתים רחוקות מאוד, נוצר משהו חדש לחלוטין. לרוב, יצירתיות דורשת מאתנו לשלב או לשנות דברים מוכרים בצורה שלא מוכרת. וזה, יוצר לנו את התחושה שאנחנו חווים משהו חדש. על אף שהרכיבים מוכרים.
עוד דבר חשוב: במאמר הזה נתייחס לרעיון שנרצה לשנות כ"מוצר". זה לא חייב להיות מוצר. זה יכול להיות כל דבר שהוא. רק שאי אפשר לכתוב מאמר שלם עם "מוצר/ שירות/ רעיון/ משחק/ דעה/ כל דבר שהוא" בכל פעם שנרצה להתייחס לדבר שנרצה להיות יצירתיים כלפיו.
מודל סקמפר, כמו שרובכם ניחשתם הוא ראשי תיבות של כל מני עקרונות, שאם ניישם, ייצרו את החדש מהמוכר. ומבלי למתוח אתכם עוד הרבה, אלו הם ראשי התיבות (והשאלות שאם נענה עליהן, ייצרו לנו מספיק חומר למחשבה שיקפיץ רעיונות חדשים):
עקרון יצירתיות 1: החלפה – Substitute
עקרון ההחלפה בודק את האלטרנטיבה. לקחת רעיון מסוים ולבדוק במה אפשר להחליף אותו. ואם לא את כולו, לפחות את חלקו או את חלק מהתפקוד שלו. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. אילו חומרים או משאבים נוכל להחליף כדי לשפר את המוצר?
ב. באילו מוצרים או תהליכים אחרים ניתן להשתמש במקום?
ג. אילו חוקים או נהלים שקשורים למוצר נוכל להחליף?
ד. האם אפשר להשתמש במוצר הזה במקום אחר או כתחליף למשהו אחר?
ה. מה יקרה אם נשנה את התחושות או הגישה שלנו כלפי המוצר הזה?
עקרון יצירתיות 2: שילוב – Combine
עיקרון השילוב מוסיף מידע חדש למידע הקיים. לוקחים את הרעיון הקיים ולחבר אותו עם רעיון נוסף, חלק מרעיון או מספר רעיונות כדי ליצור משהו חדש. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. מה יקרה אם נחבר את המוצר הזה עם מוצר אחר כדי ליצור משהו חדש?
ב. מה אפשר לחבר למוצר שלנו כדי לשפר את התועלת ממנו?
ג. איך נוכל לשלב כישרון, גישה או משאבים כדי להתייחס בצורה חדשה למוצר הזה?
עקרון יצירתיות 3: התאמה – Adjust
עיקרון ההתאמה מזהה דרכים לבנות את המוצר בצורה קצת יותר גמישה. או מחומרים יותר מותאמים. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. איך ניתן להתאים או לכוונן את המוצר הזה כדי לשמש מטרה אחרת?
ב. מי או מה אפשר לחקות כדי להתאים את המוצר הזה?
ג. מה עוד דומה למוצר שלנו?
ד. באיזה הקשר אחר ניתן להשתמש במוצר שלנו?
ה. באילו מוצרים או רעיונות אחרים ניתן להשתמש כמקור להשראה?
עקרון יצירתיות 4: שינוי – Modify
עיקרון השינוי מעוות קצת את המוצר, מגדיל אותו או מקטין אותו. או במילים אחרות, פשוט משנה את ההתייחסות אליו או לחלקים שלו כפחות או יותר גדולים או חשובים. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. איך ניתן לשנות את הצורה, המראה או התחושה של המוצר שלנו?
ב. איזה מאפיין ניתן להגדיל כדי לשנות את המוצר?
ג. על מה אפשר לשים יותר דגש כדי ליצור יותר ערך?
ד. איזה רכיב במוצר ניתן לחזק כדי ליצור משהו חדש?
עיקרון יצירתיות 5: שימוש אחר – Put to another use
עיקרון השימוש האחר מזהה מצבים אחרים שבהם ניתן להשתמש במוצר שלנו, מאלו שלהם הוא נועד מראש. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. האם ניתן להשתמש במוצר הזה במקום אחר או בתחום אחר?
ב. מי עוד יכול להשתמש במוצר הזה?
ג. איך המוצר הזה יכול לייצר תוצאות שונות במצבים אחרים?
ד. האם ניתן להשתמש בתוצרים או תוצרי הלוואי מהמוצר הזה כדי לייצר משהו חדש?
עיקרון יצירתיות 6: חיסור – Eliminate
עיקרון החיסור מסיר רעיונות, חלקים או כל דבר אחר שאינו בעל ערך למוצר שלנו. ולפעמים יש כאלה שאנחנו לא שמים לב אליהם. חיסור חלקים מהתהליך, חושפים אותם. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. איך אפשר לפשט את המוצר או את תהליך השימוש בו?
ב. אילו חלקים, שלבים או חוקים אפשר להסיר מהשימוש במוצר?
ג. מה ניתן למתן או להפחית בשימוש במוצר כדי לייעל אותו?
ד. איך אפשר להפוך את המוצר לקטן, מהיר, קל הרבה יותר או כיפי יותר?
ה. מה יקרה אם נסיר חלק אחד או אחר מהמוצר? מה נצטרך במקומו?
עיקרון יצירתיות 7: היפוך – Reverse
עיקרון ההיפוך מסדר מחדש את חלקי המוצר או השימוש בו ובוחן אם בכך, אנחנו יוצרים משהו חדש. נשמע מוזר, אבל עובד בצורה יוצאת דופן. כדי להשתמש בעיקרון הזה בצורה יעילה, נוכל לענות על השאלות הבאות:
א. מה יקרה אם נהפוך את שלבי השימוש במוצר או בתהליך?
ב. מה יקרה אם ננסה לעשות בדיוק את ההיפך ממה שעשינו עד עכשיו?
ג. אילו רכיבים נוכל להחליף כדי לשנות את הסדר במוצר?
ד. אילו תפקידים אפשר להפוך או להחליף?
ה. מה ניתן לסדר אחרת במוצר?
איך משתמשים במודל סקמפר לסיעור מוחות?
מודל סקמפר נותן לנו אפשרות לגוון את סיעור המוחות. במקום לשחק באסוציאציות סתם, נוכל לבחור אם אנחנו רוצים לקחת עיקרון מסוים ולהמשיך בו. לעבור את כל השאלות באותו הסעיף ולחקור אותם.
אם אנחנו נתקעים או רוצים לגוון, נוכל לעבור בין עקרונות או לשלב ביניהם. ואז אנחנו בוחנים כל מני זוויות של חיבור שונים או חדשים. ובכך, המודל הזה מאפשר לנו מסגרת אסוציאטיבית לרעיונות שאיתם אנחנו עובדים. וזו, כל המהות של יצירתיות יעילה, לא?
