עוד 21 תובנות שלמדתי עד גיל 41 על הצלחה בחיים (חלק ב')

היי,

בשבוע שעבר, הבאתי 20 תובנות שלמדתי עד גיל 41 שיעזרו לך להצליח בחיים, שפרסמתי רגע לפני יום ההולדת שלי (שהיה ביום חמישי). מכיוון שתכננתי לכתוב 41 תובנות והמאמר נהיה קצת ארוך, פיצלתי אותו ל-2. אז היום… ההמשך.

ורגע ממש, לפני שנמשיך עם התובנות, רציתי להודות לכם. לכל מי שקראו, פרגנו ואפילו שלחו ברכות מזל טוב. אני אוהב אתכם מאוד. כיף לדעת שיש אנשים כל כך איכותיים שנהנים מהתכנים שאני כותב. אני מודה לכם מעומק לבי. תודה!

ועכשיו, נמשיך מהמקום שהפסקנו בשבוע שעבר:

תובנה 21: להבין את חוקי המשחק

בכל תחום, יש חוקי משחק. הנחות בסיסיות שעוזרות להבין איך להגיע לתוצאה. אם אנחנו סתם משחקים, זה הימור. לפעמים נצליח ולפעמים לא. אם נרצה להצליח בצורה קבועה יותר, חשוב שנבין איך לחשוב נכון. וגם, אילו חוקים מגבילים אותנו ואילו נדרשים כדי להגיע לתוצאה.

תובנה 22: להיות חדשניים

יש גבול למידה שבה שיווק יכול לדחוף אותנו מול עיני הקהל בשוק רווי. ככל שהתחרות גדולה יותר, יש יותר רעש. וכל הבטחה שיווקית אפשר להעתיק. לעומת זאת, אם ניתן ערך שעונה על צורך אמיתי של הלקוחות שלנו, או שנענה עליו בצורה חדשה, את זה… קשה להעתיק.

תובנה 23: להקשיב ללקוחות שלנו

יש סיבה שבגללה אנשים בחרו לרכוש מאתנו בעבר. והיא לא תמיד מה שנדמה לנו. אם נגלה מה הייתה הסיבה הזו (באמצעות שיחה ופחות באמצעות קריאת מחשבות), נדע איך למשוך אלינו עוד לקוחות כאלה בדיוק. מהסוג שאנחנו אוהבים. וככה בדיוק נסנן גם כאלה שאנחנו לא.

תובנה 24: להקשיב גם לאלה שבוחרים שלא להיות לקוחות

לפעמים, לא נתאים למישהו. או שלא יתאים אלינו. ולפעמים, מישהו יגיע למסקנה שגויה שאנחנו לא מתאימים לצרכיו. ואם נקשיב לשיחה אתו, בצורה לא שיפוטית, נגלה שאנחנו לא מציגים משהו בצורה נכונה. או שאולי שווה לשדרג את השירות שלנו כדי להגיע גם אליו.

תובנה 25: זה לא רק ה"מה" אלא גם ה"איך"

אנשים לא מחפשים רק את הערך הפרקטי. את המוצר או את השירות. לאנשים אכפת גם מהדרך שבה זה מתבצע. מהמידה שבה מכבדים אותם. מהמידה שבה הם נהנים. וגם אם יקבלו קצת פחות מהמוצר ויותר יחס אישי למשל, זה עדיין יהיה שווה עבורם.

תובנה 26: לשים לב לדפוסי התנהגות חוזרים

לאנשים יש דפוסים קבועים. כאלה שאפשר להשתמש בהם בצורה יעילה או שלא. ואם אנחנו שמים לב לדפוס קבוע שלילי אצל אדם, אפילו אם לא מופנה כלפינו, חשוב שנבין שזה עניין של זמן עד שנחווה אותו על בשרנו.

תובנה 27: לשאוב השראה עסקית מתחומים אחרים

העולם קיים כבר המון זמן. והסיכוי שנתקלנו בבעיה עסקית שלא מצאו לה פתרון הוא אפסי. רק שלפעמים, פתרו את זה בתחום אחר. ושווה לחפש על זה מידע. כי לפעמים המרת פתרון מתחום אחד לאחר היא ההבדל בין עסק מדשדש לעסק מצליח.

תובנה 28: לשלם על הכל

כן, יש מלא דברים בחינם. ואתרי הורדות. רק שכשאדם מתרגל לקחת דבר שאחר השקיע בו מבלי לשלם, הוא מלמד את עצמו משהו הרסני – שאין ערך לדברים טובים. אם אנחנו רוצים להעריך את עצמנו יותר, אנחנו צריכים גם ללמוד להעריך אחרים. וכן, זה אומר לשלם.

תובנה 29: הצלחה דורשת הקרבה

רוב האנשים לא מוכן לתת מעצמו 100%. למרות שעל הדף, יישבע שכן. רק שכשזה עולה בשעות שינה או בזמן בילוי עם חברים, הם יתקפלו. כמות השעות שלנו קבועה. ואם נרצה להצליח יותר, לפחות לפרק זמן מסוים בכל תקופה, עלינו להקריב זמן כדי להגיע לתוצאות.

תובנה 30: לבחור את הסוסים המנצחים שלנו

בכל פרויקט שלי אני מחפש אנשים שיותר להוטים להצליח בו ממני. ושאני אהיה ממש להוט להצליח בו. למה? כי אם בכל יום צריך להלהיב את כולם ולוודא שכולם עובדים, יכולנו לעשות את זה לבד. והיתרון בעבודה עם צוות הוא להספיק יותר באותה כמות של זמן.

תובנה 31: להבין מה באמת מניע אותנו ולהשתמש בזה

כל אדם הוא שונה. יש כאלו שירצו לדעת מה ירוויחו וכאלו שירצו לדעת מה יפסידו אם לא. כאלו שצריכים תשוקה, כאלו שצריכים לבחור וכאלו שיצטרכו מישהו שיגרום להם. רק שכל אחד מאתנו ניתן להנעה. אם נמצא מה מניע אותנו, נדע ליצור מוטיבציה כשקשה ולא עובד.

תובנה 32: להפסיק להילחץ ממה שלא קשור אלינו

על הדף הכל מרגיש קשור אלינו. רק שבפועל, אם אין לנו יכולת לשנות משהו הוא לא באמת. בטח לא אם זו מחשבה של "ומה אם ככה וככה יקרה". הלחץ סתם יפריע לנו לתפקד. ולעשות את מה שאנחנו כן יכולים במסגרת היכולות או התפקיד שלנו.

תובנה 33: להיות אנושיים

לפעמים, מרוב רצון להצטיין, אנחנו מתנהגים בצורה שהיא מאוד טכנית. על הדף, מושלמת. רק שאם אנחנו מושלמים מדי, אנחנו לא מתנהגים בצורה אנושית. ואז, קשה להתחבר אלינו. זה בסדר להתרגש. זה בסדר מדי פעם להיות לא מושלמים. יש לכם אישור ממני.

תובנה 34: ללמוד להגיד "כן" להזדמנויות

לפעמים, נוצרת הזדמנות לעשות משהו שיניב לנו תוצאות טובות יותר ממה שהתרגלנו לחוות. או משהו אחר מהרגיל שלנו. ואני יודע, אנחנו רגילים לעשות דברים בצורה שלנו. רק שאם לא נדע לפקוח עיניים ולהגיד "כן", יכול להיות שנפספס הזדמנות שאחר כך נתחרט עליה.

תובנה 35: ללמוד להגיד "לא" להזדמנויות

לפעמים, כשאנחנו עמוסים בפרויקטים, מופיעה הזדמנות מטורפת. כזו שחבל לסרב לה. רק שיש גבול לכמות הדברים שאנחנו יכולים לעשות במקביל. ואם לא נלמד להגיד "לא", במצב שכזה, יכול להיות שנגיע למצב שאנחנו עושים המון לכל כיוון ולא מתקדמים לשום מקום.

תובנה 36: להקשיב מה אנשים אומרים באמת

רוב האנשים לא מקשיבים. נדמה להם שהם כן. הם מקשיבים לפרשנות שלהם. כך שבפועל, הם מקשיבים לעצמם. אם נקשיב לבחירת המילים של האדם שמולנו, נגלה עולם מלא. העולם שלהם. ואם נתייחס אליו באמת כשנדבר איתם, נוכל לשכנע, להניע ואפילו סתם להבין אותם.

תובנה 37: לספק הוכחות

אמינות המילה שלנו היא הדבר החשוב ביותר. ואם אנחנו טוענים משהו, כדאי שנוכל לספק הוכחות לדברינו. או לא להגיד את זה בכלל. זה הכלל שמנחה אותי בחיים. וזו גם הסיבה שבגללה כל כך חשוב לי כל הזמן ליישם את הכלים מחוץ למסגרת ההרצאות, בעולם העסקים.

תובנה 38: לבחור את המורים שלנו

יש המון מקורות מידע היום. אנשים חכמים. וכשלומדים מאדם, לומדים ממנו הרבה יותר מ"רק את הידע שלו". אנחנו גם מספחים (באופן מודע או שלא) את ההתנהגות שלו. לכן, חשוב לבחון גם את תכונות האופי שלו ואפילו לקרוא קצת על עברו. כי גם מוסריות היא אבן בוחן מעניינת.

תובנה 39: לקבל את חוסר הוודאות

וודאות היא אשליה. אשליה שאם נמשיך להתנהל בצורה דומה, נקבל את אותן התוצאות. רק שתקופת הקורונה פוצצה את האשליה הזו. הוכיחה שחוסר וודאות היא הדבר היחידי שוודאי. ומי שילמד להתנהל בחוסר וודאות וליצור פתרונות תוך כדי התקדמות, רק ירוויח מכך.

תובנה 40: אין תחליף לאינטראקציה אנושית

לא יעזור לנביאי הזום. האונליין לא יוכל להחליף את המגע האנושי. השיחה. פנים אל פנים. היא מאבדת משהו במצלמה. משהו שאי אפשר להסביר במילים. וכן בחיוך ובקשר עין אמיתי ולא מתווך. ובתקווה, כל התקופה הזו תהיה מאחורינו ונחזור להתנהלות רגילה ומלאה.

תובנה 41: להוקיר תודה על מה שיש

לעולם לא לקחת דברים כמובן מאליו. לא את בני ובנות הזוג. לא את הילדים. לא את החברים. לא את המצב הבריאותי. או את שאר מה שיש לנו. בוודאי לא את אלו שמוכנים לקרוא את מה שיש לנו לכתוב. תודה על הכל. ותודה לך שקראת עד לכאן.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך על התובנות?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור