התפתחות אישית: איך נדע מה השלב הבא שלנו? (רמז: אין לזה קשר לייעוד שלנו)

היי,

בפעם הקודמת, הבאתי 3 טיפים שיעזרו לנו לחזור לשגרה ולהתמקד. היום, נעסוק בשאלת התפתחות אישית שהעלתה אוריה, קוראת חדשה בבלוג ה-NLP שלנו, ששאלה: איך אני יכולה לדעת מה הייעוד שלי בחיים?

המסע בעקבות הייעוד

הרבה אנשים מאמינים שיש להם ייעוד. כאילו כוח גדול מהם נתן להם תפקיד שעוד לא גילו. תפקיד שיאפשר להם להיות מי שתמיד נועדו להיות. מכאן המילה "ייעוד". רק שהאמת היא אחרת. וגם אם כוח כזה קיים, לא לכולנו יש ייעוד נעלה שבהכרח יגרום לנו להצליח.

הרי אם באמת היה לכל אדם ייעוד נעלה, אין הסבר לכל אלו שלא הגשימו את עצמם. או חוו התפתחות אישית. אלו שחיו חיים פשוטים ולא הצליחו בצורה שרוב האוכלוסייה יגדיר כ"הצלחה". או הסתפקו במועט. זה לא עובד ככה. אין באמת התחייבות שכולם בהכרח יצליחו.

במילים אחרות, אפשר להוריד מעצמנו את הלחץ להצליח או להגשים את עצמנו. גם אם יש תוכנית נעלה, לא לכולנו חייב להיות בה תפקיד ראשי. והקטע המצחיק? דווקא צורת החשיבה הזו יכולה לאפשר לנו להצליח הרבה יותר.

התפתחות אישית: מה תוקע את רובנו בדרך?

עצם כך שאין לנו ייעוד לא אומר שלא נוכל ליצור לעצמנו אחד. ועצם כך שעוד לא הבנו איך לעשות את זה, רק אומר דבר אחד נוסף. עוד לא בדקנו מספיק דברים. גם אם אנחנו כבר לא צעירים כמו שהיינו. ועוד לא למדנו לחשוב בצורה שתאפשר לנו לגבש לעצמנו ייעוד.

ילד קטן לומד במקרה מה הוא אוהב. ואז נתקע על סוג של אוכל. עד שמשהו אחר נקודתית מחליף אותו. ועם השנים, הוא לומד בהדרגה להיפתח לסוגי מאכלים חדשים. עד שהוא מגלה מה טעים לו ומה לא כבוגר. ומדי פעם, מגלה עוד דברים שמעשירים את הצלחת שלו.

רק שרובנו לא מגיע לבגרות הזאת בתחומי החיים האחרים שלו. אנחנו לומדים מהניסיון שלנו. התרגלנו למשהו ספציפי. מוכר. מפחדים לשנות. מפחדים לקחת סיכון. כי עם השנים, יש יותר מה לאבד. רק שאם נרצה להצליח יותר, נצטרך לצאת ממגבלת ה"שניצל עם צ'יפס וקטשופ".

איך לצאת ממגבלת השניצל, הצ'יפס והקטשופ המחשבתי שלנו?

ההנחה שיש ייעוד, מניחה שהסוף קבוע מראש. ואז גם הדרך לשם הגיונית. רק שהחיים שלנו לא עד כדי כך צפויים. אנחנו לא תמיד יודעים מראש מה הכי טוב לנו. ורק תוך כדי התקדמות אנחנו מגלים אם המסע הזה מתאים לנו. או אם המטרות מפעם משרתות אותנו היום.

לכן, כדי לצאת ממגבלות המחשבה, עלינו קודם להסתכל על העניין בצורה רחבה יותר. משיחות ששוחחתי עם מאות מתאמנים ותלמידים ב-2 עשורים האחרונים גיליתי שכל שלב בהתפתחות האישית והעסקית שלהם היה חלק הגיוני מרצף השלבים הקיים.

במילים אחרות, נוכל למצוא את השלב הבא בהתפתחות שלנו, אם נבין שהוא התפתחות השלבים הקודמים. מעין מוטצית התפתחות אישית. ובשביל זה אנחנו חייבים למפות את השלבים הקודמים. וכאן בדיוק חשוב שניצמד להנחיות הבאות:

שלב התפתחות אישית 1: למפות את השלבים שכבר עברנו

השלב הבא בהתפתחות האישית שלנו לא מגיע מהאוויר. הוא מסתמך על מה שכבר קרה. על הדברים שכבר עשינו. על החוויות שכבר חווינו. אפילו אם מדובר באירועים שעל הדף לא קשורים. רק שבכל שלב השתמשנו במשאבים שיצרנו או נוצרו בעבר.

לכן, עלינו למפות קודם כל את ההיסטוריה האישית שלנו. ולא להשמיט דבר. את הדברים הטובים והפחות טובים שעברנו. גם אם נראה שלא הרווחנו מהם כלום. אין דבר כזה. הרווחנו משהו מכל שלב. וגם הצלקות שלנו לימדו אותנו להיות יותר יעילים עבורנו.

בנוסף לאירועים המשמעותיים בחיים שלנו, נדאג שבמיפוי הזה גם יהיו אירועים משניים יותר שלמדנו בהם משהו בצורה מודעת. כמו הכשרות שעברנו. או תהליכים שעברנו. כן, גם הם נחשבים לצורך התהליך. ואחרי שסיימנו את השלב הזה, נעבור לבא.

שלב התפתחות אישית 2: להבין מהם המצרכים שנמצאים במזווה שלנו

כשאנחנו חושבים מה נבשל לארוחת צהרים אנחנו קודם צריכים לדעת אילו מצרכים יש לנו במזווה ובמקרר. וברגע שעשינו רשימת מלאי והבנו מה כבר למדנו לבשל בעבר (השלבים שעברנו עד עכשיו) הרבה יותר קל לנו לבחור מה להכין.

אז בשלב השני, אנחנו צריכים להכין רשימת מלאי. רשימה של היכולות שפיתחנו עד עכשיו. אפילו אם לא השתמשנו בהן בשנים האחרונות. ולא פחות מהן, הדברים שעומדים לרשותנו עבור השלב הבא בהתפתחות האישית שלנו.

אלה לא חייבים להיות רק ציוד או יכולות. אלה יכולים להיות גם חברים טובים. או אנשים שמעריכים אותנו ברמה האישית והמקצועית שיהיו שם עבורנו. או קשרים שיצרנו במהלך הדרך. כי כל אלה, יכולים לעזור לנו להבין איפה אנחנו נמצאים באמת.

שלב התפתחות אישית 3: להצליב ולהתחיל "לטעום" עתיד

השלב השלישי הוא המרגש משלושתם. כי בו אנחנו לא מגלים מה השלב הבא שלנו. בדיוק מה שכתבתי. לא מגלים בו מה השלב הבא שלנו. אלא בוחרים על סמך המידע שאספנו מה הכי מתאים לנו להשיג בשלב הבא.

לפעמים, זה משהו שנוכל לצאת אליו לדרך כבר עכשיו. לפעמים, נצטרך ללמוד לעשות משהו חדש, לקנות ציוד עבורו או ליצור קשרים חדשים. רק שכל אלה, הם חלק מהדרך. ולפעמים הם נדרשים כדי שנדע גם להעריך את ההגעה למטרה הזו.

ואז, אחרי כל התכנונים, צריך גם לצאת לדרך. כי למרות שתכנון נדרש לפני שיוצאים לדרך, עודף תכנון דווקא מרחיק אותנו ממנה. ולכן, נצטרך לפרק את השלב הבא לשלבי משנה קטנים שיהיה קל לנו לבצע ולהתאים ללו"ז שלנו.

ואז, לצאת לדרך. ליהנות ממנה. ותוך ההתקדמות, להכיר את מי שאנחנו יכולים להיות. להתאים את המסע לטעם החדש שמתחיל להיווצר לנו בעקבות הצלחות וכישלונות. ולגלות מה היה הייעוד שלנו, רק כשנגיע לסוף המסע ונסתכל אחורה. כי רק ככה יוצרים ייעוד.

זהו התפתחות אישית להיום. עכשיו אשמח לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך עליו?

שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור