כשחייבים לקום ואין כוח: 3 טיפים שיעזרו לך להפוך בהדרגה לאדם של בוקר

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי את 12 הביטויים שאסור להגיד במהלך מכירה. היום, נדבר על נושא שמעולם לא דיברנו עליו בבלוג. והוא חוזר לשאלה בסיסית שחוזרת על עצמה שוב ושוב במיילים שאני מקבל: איך להפוך לאדם שהרבה יותר ערני בבוקר?

בשעות של הגדולים

מאז ומתמיד היה לי יותר קל לעבוד בלילה. קודם כל, זה זמן שיש בו הרבה יותר שקט. פחות הסחות. לא מתקשרים אלינו. או שולחים אלינו מיילים. בעיקר כי רוב האנשים ישנים בזמן הזה. וזה גם היה הזמן שבו היצירתיות שלי הייתה פתוחה הרבה יותר.

רק שהייתה בעיה עם כל זה. אנשים אחרים תפקדו יותר טוב בבוקר. או לפחות היו חייבים להגיע לעבודה בבוקר. והייתי חייב לתקשר איתם בשעות הבוקר. מה שהיווה בעיה נוראית. כי אני לא הייתי מאופס מספיק אז כדי לנהל את השיחות האלה.

המצב הזה הכריח אותי לפתח לעצמי שיטות. הרבה לפני שנחשפתי ל-NLP. כן, לפני קצת יותר מ-17 שנים. שיטות שעזרו לי בהדרגה להפסיק להיות אדם של לילה. ולהיות ערני גם בבוקר. כדי שאוכל לתפקד בעולם של ה"גדולים". למרות שעדיין יש לי העדפה לשעות הלילה.

רק עוד 5 דקות

עצם כך שידעתי שאני אמור להתעורר בבוקר לא עזר לי ליישם את זה. ההחלטה הבטוחה של הערב, לא שרדה את הבוקר. מתוך הפוך, היה יותר קשה ליישם אותה. כי קל יותר לקבל החלטות כשאתה כבר ער. מאופס. מלא בהחלטיות. ולא נאבק לגנוב בעקביות עוד 5 דקות.

וזה לא מקרי. כשאנחנו חוזרים לישון "רק עוד 5 דקות" אנחנו שוקעים לשינה עמוקה יותר. כזו שיהיה לנו פחות קל להתעורר ממנה. ונרגיש פחות ערניים אחריה. רק שהגיון לחוד ופוך לחוד. ולהסביר את זה לעצמך כשצריך לקום… זה יפה על הדף.

אז כשרציתי לפתח את ההרגל החדש להתעורר בבוקר, היה ברור לי דבר אחד: זה דורש ממני לעשות דברים ולא בזמן אמת. סוג של הכנה אחרת מראש להתעוררות. זו שבה אני יוצא מהמיטה. ואפילו יותר מכך, מסוגל לחשוב בצורה יעילה, פעילה וממוקדת.

איך להפוך בהדרגה לאדם של בוקר?

הדרכים הבאות, הן אלה שעזרו לי להפוך בהדרגה לאדם של בוקר. וכשאני אומר בהדרגה, אני מדבר על מספר מועט של חודשים. רק שכדי שזה יקרה, חשוב להיות עקביים ולעמוד בזה. הרי זאת הפואנטה פה, לא? אז יאללה, נתחיל:

1. להבין למה חשוב להתעורר מחר – יש אנשים שזה יישמע להם קצת מוזר. הם קמים בבוקר כדי ללכת לעבודה. אם לא יקומו, יאחרו. הם עשויים להיות מפוטרים. וזו אמורה להיות סיבה מספיק טובה כדי לגרור את עצמנו החוצה מהמיטה. רק שזו לא סיבה שנותנת מספיק מוטיבציה.

עובדתית, רובנו לוחצים על כפתור הנודניק לפחות עוד פעמיים. כך שהפחד מהפיטורים לא מזיז אותנו. אלא עד שנהיה ממש מאוחר. ובנקודה הזו, זה כבר לא יעיל. אז איך אפשר לעשות את זה אחרת?

כדי להבין בצורה מספיק טובה למה חשוב להתעורר מחר, קודם נבין מה אנחנו עושים מחר. ולא מהזווית שלנו. אלא כזו שמבינה למה מה שאנחנו עושים חשוב לאחרים. מה יקרה אם לא נעשה את זה. ממש עד הרמה שבה יהיה ברור לנו שאנחנו מצילים אנשים.

אני יודע. יש תחומים מסוימים (כמו רפואה למשל), שבהם יותר קל להגדיר את זה. עם זאת, אפשר לעשות את זה בכל תחום. מלצר טוב יכול לעשות לאנשים את היום. והשמחה שבה הדבקנו אותם, תגרום להם לעזור לאנשים גם הם.

החוכמה פה היא ממש להבין מה המשמעות של הדברים שאנחנו עושים על הבוקר. ואם קשה לך להגדיר את זה, אשמח לעזור לך דרך התגובות שמתחת למאמר. כי כל אחד חייב להבין את זה. ולא רק כדי להתעורר יותר בקלות. אלא גם כדי לתפקד הרבה יותר טוב.

2. להקדים את שעת השינה ברבע שעה – כן ,אני יודע. רוב האנשים לא מתכנן לישון בשעה קבועה. פחות או יותר הולכים למיטה כשעייפים. רק שאם נתחיל לעקוב אחרי שעת השינה שלנו נגלה שזה פחות או יותר באותו הזמן. למעט מקרים מיוחדים ויוצאי דופן.

העניין הוא כזה: אם נחליט שאנחנו הולכים לישון מוקדם יותר בצורה משמעותית, זה לא יעבוד. ניסינו את זה. מסתובבים במיטה שעות. ובסוף נרדמים בשעה הרגילה. ולמה? כי התרגלנו לישון מאוחר יותר. אז מה אפשר לעשות?

כדי לא ליצור שינוי גדול מדי בהרגלים, נבחר לבצע אחד קטן. ובמהלך שבוע שלם בכל פעם, נקדים את שעת השינה שלנו ברבע שעה. זאת אומרת להקדים גם את הפעילויות הרגילות שמתישות אותנו וקודמות לה. ורק ברבע שעה. זה דווקא מאוד פשוט לביצוע.

את זה נבצע בכל שבוע. לדוגמה, היום נשים לב באיזו שעה נרדמנו. ממחר ועד יום ראשון הבא, נלך לישון רבע שעה לפניה. כן. כל יום בשעה החדשה. בשבוע הבא, נקדים את ההירדמות בעוד רבע שעה. וכך, עד שנסדיר את שעות השינה.

3. ליצור זמן שמתאים להתעוררות מוחית – בהתחלה, הייתי ממש בלחץ. כי למרות שהצלחתי להתעורר בסוף בזמן, לא הייתי ערני. לא הייתי ממוקד. בטח שלא בזמן שהתעוררתי. רק שבצורה מצחיקה, הבעיה הייתה הציפיה. ולא אני.

יש אנשים שמתעוררים והופכים להיות ערניים וממוקדים במכה. רק שהם המיעוט. ברגע שהבנתי את זה, ירד משא ענק מהכתפיים שלי. היה לי מותר להתעורר בקצב שלי. ובמקרה שלי, הייתי צריך שעתיים בערך. שעתיים ממצב שבו תפקדתי על אוטומט ועד לתפקוד מלא.

אז התחלתי להתעורר שעתיים לפני שהייתי חייב להגיב. שעתיים לפני שהייתי חייב לתפקד. ומה אפשר לעשות בשעתיים האלה? לבלות בשירותים. לעשות כושר. להתקלח. ליהנות מקפה. לאכול ארוחת בוקר. לקרוא חדשות. כל דבר שלא דורש תפקוד מוחי ערני.

בצורה הזו, אני מתעורר לפני המוח שלי. נותן לו את הזמן לצבור תאוצה. עושה את כל הדברים שגם ככה היו צורכים לי זמן. וכשאני צריך לבצע דברים חשובים, אני כבר מוכן למשימה. ממוקד. והכי חשוב, ערני בבוקר.

עכשיו אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור