פיתוח הכריזמה: 9 החוקים שיגרמו לאנשים זרים ליהנות משיחה אתך

היי,

בשבוע שעבר דיברתי על 3 טיפים לשימוש נכון בקשר העין שלנו כדי לגרום לאנשים להקשיב לנו יותר. הפעם, רציתי להמשיך את המסע שלנו בעקבות פיתוח הכריזמה האישית ולהציג את החוקים שיעזרו לך להביא אנשים זרים ליהנות משיחה אתך ובקלות.

9 החוקים לשיחה זורמת עם אדם זר

כדי לזכור את החוקים, ניתן להם את ראשי התיבות משת"ה אנגל"י שיעזרו לנו לזכור מה הבריטים המנומסים היו עושים בזמן שיחה עם זר. אז הפעם, ללא הקדמה דרמטית (חוץ מזאת) אלו הם 9 החוקים ליצירת שיחה זורמת עם אדם זר:

1. מטרה – ברגע שאנחנו מתחילים שיחה ויש לנו מטרה מראש, יותר קל לנו לנתב אותה לכיוון השגת המטרה ולהתאים את נושאי השיחה אליה. לכן עלינו להגדיר מראש מהי המטרה שלנו. וכן, זה נכון גם כשמדובר בשיחה סתמית עם אדם נחמד.

מטרה לשיחה יכולה להיות קביעת פגישת המשך (אם נרצה להישאר חברים איתם לדוגמה) ולכן נכוון בסוף להשגת פרטים ליצירת קשר. מטרה לשיחה יכולה להיות "רק להעביר זמן בכיף עד הפגישה שלי" ולכן נדאג שהשיחה תהיה משעשעת.

במילים אחרות, כל מטרה יכולה לעבוד פה, בין אם היא להשיג דבר מה מוחשי או תחושה כלשהי בזמן השיחה אתנו. העניין הוא להציב מראש את המטרה מול עינינו עוד משלב פתיחת השיחה.

2. שאלות פתוחות – אחד הדברים שאנשים אוהבים הוא שמישהו מתעניין בהם. לכן, אם אנחנו נתקעים בלי נושא שיחה, אפשר לשאול אותם קצת עליהם – מה הם אוהבים לעשות, מה מאתגר אותם בעבודה ודעות על דברים שקורים סביבכם, בארץ או בעולם.

כדי להמשיך הלאה, ניתן לשאול אותם שאלות מסביב לתשובות שענו לנו שיתנו לנו עוד מידע וירחיבו על המידע הקיים. מתי שהוא (בתקווה בהקדם) נגיע לנושא שבו נוכל להוסיף מתוך הדעות או הניסיון שלנו. זאת אמנות ניהול השיחה על רגל אחת.

3. תחומי עניין משותפים – כן, אני יודע. זה נשמע מאוד ברור מאליו. עם זאת, כאשר אנחנו מתחילים שיחה עם אדם זר, מרוב שאנחנו מנסים להיות אלה שגורמים לשיחה להיות מעניינת, אנחנו שוכחים את הנושאים המשותפים.

הרי אם נחשוב על זה שנייה, כשאנחנו יושבים עם החברים שלנו אנחנו לעתים רחוקות מנהלים שיחה על נושאים חדשים. לכל אחד יש הדעות הפוליטיות המוכרות שלו. יש את הסיפורים המשותפים לכולם. ועל אלה אנחנו מדברים.

לכן, אין סיבה שלא ניצור נושאים משותפים שכאלה גם עם אדם זר שנרצה לדבר אתו באופן זורם כאילו היה חבר. אם הנושא מוכר ומשותף לשני הצדדים, זה נושא מעולה לשיחה. זה מחזק את הדמיון בינינו לבינם וגורם להם להתחבר אלינו יותר בקלות.

4. היסטוריה אישית – אפשר לשלב בשיחה סיפורים אישיים שלנו כדי להבהיר נקודות או לרתק אם אנחנו יודעים לספר סיפורים בצורה נכונה. עדיף כמובן לעשות זאת במידה ולספר סיפורים מזמן קרוב יחסית.

אחרי הכל, לא מדובר ב"חיים שכאלה" אף אחד לא רוצה לשמוע מגוון סיפורים עתיקים עלינו. סיפור או שניים על דברים שקרו לאחרונה יכולים להספיק אם הם מסופרים במרווח מסוים האחד מהשני.

5. אירועים שקורים סביבנו – חשוב להתייחס לאנשים אחרים ולדברים שקורים ככאלה שעוזרים לנו להפוך אותה ליותר מעניינת. ברגע שנתייחס אליהם כחלק מהשיחה, הם יכולים להפוך למקפצה בין נושאי שיחה ואפילו לנושא חדש לשיחה.

6. נושאי שיחה תקועים – לפעמים מיצינו נושא שיחה מסוים או שאנחנו משועממים ממנו ואנחנו עדיין תקועים אתו. בשלב הזה, רוב האנשים נוטים לברבר עוד חצי שעה וכאן השיחה נתקעת. אני לא צריך להתחיל לתאר אפילו עד כמה הצד השני "נהנה" מזה.

הדרך היעילה לשחרר נושא שיחה תקוע או משעמם היא לעצור, להבין שכשאנחנו לא נהנים אנחנו משדרים את זה ואז גם הצד השני לא נהנה ולעבור לנושא אחר. כדי לעשות את זה, נשאל שאלה מרחיבה על משהו אחר או נתייחס לאירוע שקורה סביבנו.

7. גוף – אנשים לא נהנים לדבר עם אנשים ששפת הגוף שלהם משדרת שעמום (ישיבה נמרחת על הכיסא, הסתכלות תכופה לכל כיוון ועל הסלולארי השעון), דיכאון (ישיבה שפופה, הבעה אדישה ומבט זגוגי בעיניים) או כל תחושה שלילית אחרת.

גם אם השיחה אינה מרתקת, אפשר להפוך אותה מרתקת. עם זאת, אם האדם שמולנו לא ירצה לנהל אתנו שיחה, לא נוכל לעשות כלום. לכן, נשב זקופים, מחויכים, מתוך סקרנות להקשיב ונדבר בהתלהבות מעודנת (לא בעוצמה גבוהה מדי ולא עם ידיים מתנופפות).

8. להקשיב – רובנו מאוד אוהבים לחזור להיות אלה ששולטים בשיחה. זה בסדר. גם אם אנחנו שואלים את השאלות והצד השני מרחיב, אנחנו אלה שקובעים בעזרת השאלות את כיוון השיחה.

עם זאת, להקשיב זו אמנות. חשוב לעצור את הדחף לקטוע את דבריהם ולספר משהו שקרה לנו וקשור. גם אם זה ממש קשור. גם אם זה ממש ממש קשור. כרגע הם מדברים ותורמים לנו מידע איך לפתח את השיחה.

אם הדבר שרצינו לומר יהיה עדיין רלבנטי כשהם יסיימו, נאמר את זה אז. בינתיים נקשיב בתשומת לב למידע. חלקו הגדול יוכל לשמש אותנו. במיוחד אם אנחנו יודעים NLP ויודעים איך לזהות את הערכים שחשובים לאדם כדי להשתמש בהם להגעה למטרה.

9. יציאה – כמעט כל שיחה מגיעה לשלב שבו כבר אין לנו מה להגיד. הרי המטרה שלנו אינה לשעמם את האדם השני רק בגלל שאנחנו מרגישים חובה להמשיך לדבר ולהחזיק את השיחה בחיים.

לכן, כשנרגיש שהשיחה עדיין שומרת על התחושה הטובה שלה ומתחילה לאבד מעט מהעוצמה שלה, נרצה לסיים אותה ובצורה שמשאירה פתח להמשך (אם זו המטרה שלנו בשיחה איתם כמובן).

לשם העניין, נרצה להכין מראש מספר משפטים שבהם נוכל להשתמש כדי לסיים את המצב. משפט לדוגמה יכול להיות: "בכל מקרה, יש לי עוד המון עבודה ולצערי אני חייב לחזור אליה. איך נוכל לשמור על קשר בעתיד?".

במשפט הזה גם הצגנו את הסיבה לקטיעת הכיף לפני הזמן, גם הראינו שחבל לנו שאין לנו עוד זמן איתם וגם שאנחנו מעוניינים להישאר איתם בקשר. אחרי הכל, זו בדיוק המטרה של המשת"ה האנגל"י שלנו, לא?

עכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שבוע מעולה,
ליאור