היי,
בפעם הקודמת הכרנו את הקווים המנחים שיעזרו לנו לצלוח כל ארוחת חג בשלום. הפעם, רציתי לגעת בנקודה שרבים חווים כמאתגרת ומפחדים להודות בכך – הם לא מאמינים שהם מספיק רהוטים בזמן שיחה.
מילים כמו חול
לדבר זו לא חכמה. כל אדם מסוגל לדבר. לחבר מילים למשפטים בעלי משמעות. משפטים לשיחה. עם זאת, עצם היותנו מסוגלים לדבר אינו מעיד על יכולת לדבר באופן רהוט. להביע את עצמנו באופן מדויק. להעביר את המסר נכון.
וזה לא שאין אנשים שמסוגלים לעשות את זה. דווקא יש. פשוט קל להאמין שאלה אנשים שיד אל נגעה בהם. שנולדו עם הכישורים. עם היכולת. ואז יש 2 סוגי אנשים: ה"הם" המוצלחים וה"אנחנו" הרגילים. ה"הם" שמורמים מעם וה"אנחנו" שלא בנויים לזה.
כרגע מצחיק לקרוא את זה. להגיד שאנחנו לא מאלה שחושבים ככה. לחשוב על הקורס שעברנו או על הספר שקראנו ולהגיד שדווקא אנחנו נדע להתבטא בצורה רהוטה. ובמשפט הבא להסתייג. רק קצת. לו "רק היינו מתרגלים קצת יותר את מה שלמדנו".
יש הבדל מהותי בין לדעת משהו תיאורטית ולדעת לבצע אותו במציאות. ההבדל בין להגיד שאפשר לעשות לבין לעשות באמת ולראות תוצאות. ההבדל בין בחירה לבין הישארות עם ברירת המחדל. וההבדל הוא ביצוע. שוב ושוב. גם אם נדמה לך שנדרש עוד קצת אימון.
הסיבה שהנואמים הטובים בעולם הם הנואמים הטובים בעולם היא כי הם נאמו שוב ושוב בצורה נכונה. עד שהפסיקו לשפוך מילים כמו חול. עד שהביעו את הכוונה שלהם בצורה מדויקת. ולמדו להשיג את הדברים שהם רוצים באמצעות דיוק הכוונה שלהם בעזרת השפה.
איך להפוך להיות רהוטים יותר בשיחה?
בין אם אנחנו מעוניינים להפוך לנואמים טובים יותר או רק לאנשי שיחה יעילים יותר, נוכל להשתמש בטיפים הבאים השאובים מניסיונם של אותם נואמים משופשפים:
1. להחליט מראש מה המסר – רוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים להגיד. הם מסדרים את הרעיונות שרצים להם בראש תוך כדי התקדמות בשיחה. ואז נסחפים אחרי אסוציאציות. ובסוף מצליחים להעביר חלק מהמסר. אם בכלל.
הדרך היעילה ביותר להעביר מסר היא להחליט עליו מראש רגע לפני שהתחלנו לדבר. זה יכול להיות "למכור לו" או "להגיע איתה להסכמה בקשר לתנאי ההתקשרות" ולפעמים רק "שהשיחה תזרום". ברגע שהגדרנו את המסר, עכשיו קל לנו יותר לנווט את השיחה כלפיו.
2. לדבר לאדם שנמצא מולנו – לפעמים אנשים מגיעים עם רעיון מעולה לניסוח ש"בטוח יעבוד להם". או עם איזה משפט קסמים שלמדו איפה שהוא. ובזמן שהם עסוקים בדקלום, הם מפספסים את האדם שנמצא מולם.
יכול להיות שהוא לא במצב רוח לשמוע. יכול להיות שהוא לא האדם המתאים לדברים שתכננו להגיד. יכול להיות שהוא צריך להבין עוד כמה דברים קטנים. בכל המקרים משותף דבר אחד: על מנת להעביר לו את המסר, עלינו להתאים את המסר אליו.
הנוסחה לכך היא מאוד פשוטה. פשוט לדבר כמוהו. אם הוא מדבר קצר לעניין, נהיה ממוקדים. אם הוא משתמש המון בהסברים, דוגמאות וסיפורים נשתמש גם אנחנו בהם. הרי אנחנו יודעים מה המסר שלנו. עכשיו רק צריך להסביר אותו באופן שהאדם שמולנו רוצה לשמוע אותו.
3. לצמצם את כמות המילים בעת הבעת המסר – ככל שאדם מבין רעיון יותר לעומק, הוא רוכש יותר שפה הקשורה אליו. כמו ביטויים טכניים. או סלנג מקצועי. עם זאת, דווקא בעת העברת מסר לאדם אחר רצוי להשתמש במינימום המילים הנדרש כדי להעביר אותו בפשטות.
כן פשטות. וזה נכון שעודף מילים טכניות, גבוהות ולועזיות עשויות לגרום לנו להרגיש יותר מקצועיים. עם זאת, לעתים קרובות עודף המילים מסבך את השומע ומונע ממנו להבין אותנו. ואם אין לנו דרך להביע את הרעיון בצורה פשוטה ומובנת, כנראה שלא באמת הבנו אותו.
4. לוודא שאנחנו בדרך למסר – מאוד קל להיסחף אחרי אסוציאציות. כי רק נזכרנו במשהו בעקבות מה שאמרו לנו. וזה טבעי לחלוטין. כי ככה התרגלנו לדבר. עם זאת, לפעמים כשאנחנו נסחפים אחרי מחשבות סוררות, אנחנו מאבדים את הדרך לתוצאה הרצויה.
לכן, עלינו לבחון מדי פעם במהלך השיחה היכן אנחנו נמצאים ביחס להעברת הרעיון בצרוה הפשוטה ביותר. האם יכול להיות שסטינו קצת מהדרך. ואם כן, זה בסדר. אפשר להחזיר את השיחה למסלול המקורי שלה.
5. לנסח מסר באופן חיובי – ניסוחים המערבים בתוכם שימוש בהמון מילות שלילה נוטים לסבך את השומע. ביטויים כמו למשל "זה לא שאני לא רוצה שלא תעשה את זה " או "לא שלא חשוב להמשיך הלאה" הם מסובכים מדי.
למה? כי מרוב שהשומע מנסה לבטל את השלילה במשפט, קשה לו להחליט מה כן נדרש ממנו לעשות. לכן, עלינו להגדיר מה השומע שלנו אמור לעשות או להבין. כמו למשל במקום "לא שאני לא רוצה שתעבור לסעיף הבא" אפשר לומר "אשמח שתעבור לסעיף הבא".
6. לשים לב לתגובות – גם אם נדמה לנו שהאדם שמולנו מבין את דברינו כי הוא מהנהן, רצוי שנשים לב לשאר שפת הגוף שלו. האם הוא זז בחוסר נוחות בכיסא? הם נראה שהוא בוהה בנו? אם כן, רוב הסיכויים שהוא סתם מהנהן.
אין משמעות ל"נדמה לי שהדיבור שלי רהוט" אם האדם שמולנו לא באמת מבין מה אנחנו רוצים. או יותר גרוע, אם הוא רק רוצה שנפסיק לדבר. התגובות האלה מסמנות לנו שאנחנו מפספסים את המסר שלנו. ואז נוכל לעצור לרגע ולהתאים אותו לאדם שמולנו כדי שיבין.
7. לדעת מתי לסיים – הרבה אנשים לא יודעים מתי לסיים את העברת המסר ונכנסים למקום שנקרא בשפה המקצועית "מכירת יתר". זה המקום שבו אנחנו כל כך שמחים שהוא הסכים עד שאנחנו רוצים לדבר על זה עוד קצת. רק כדי להיות בטוחים.
וחשוב להבין כי דווקא להגיד לאדם אחרי שבחר כי עשה את המעשה הנכון, זה הדבר הנכון לעשות. עם זאת, צריך לעשות את זה קצת ולשחרר. כי בדומה לכל דבר בחיים, עודף לפעמים יוצר את התוצאה ההפוכה מהרצוי.
לעתים קרובות, אם נמשיך לנסות לשכנע את האדם שמולנו לעשות דבר אחרי שכבר שכנענו אותו, נגרום לו להתחרט. כי חפרנו לו. כי עודף השכנוע הזה עושה רושם חשוד. אחרי הכל, למה אנחנו ממשיכים לנסות לשכנע אם הם כבר השתכנעו.
ברגע שהאדם שמולנו ביצע את הפעולה הנדרשת (בין אם מדובר בהסכמה או במעשה), עלינו לאשר לו כי עשה את הדבר הנכון ולסיים את הניסיון לשכנע אותו. לשנות נושא. לדבר על כל דבר אחר. כי זה בדיוק השלב שבו הוא צריך לאשר לעצמו שעשה את הדבר הנכון.
לסיכום: 7 הטיפים הללו הם קווים מנחים עצמתיים מאוד שעשויים להפוך אותנו לרהוטים הרבה יותר. ואני אומר "עשויים" מסיבה אחת – צריך לתרגל את השימוש בהם שוב ושוב. עד שנגיע לרמה שבה אנחנו ממש רהוטים. וזו בדיוק התוצאה אליה אנחנו שואפים, לא?
עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?
שתהיה לך חתימה טובה,
ליאור