היי,
בשבוע שעבר, הסברתי איך לענות על 26 השאלות הנפוצות ביותר שנשאלות במהלך ריאיון עבודה. השבוע (ואחרי הפסקונת קצרצרה), רציתי לחזור למסע שלנו בעקבות פיתוח הכריזמה האישית שלנו תוך התמקדות בשאלת השאלות – איך להיות אדם מרתק?
רק להיעלם שוב ברקע
התחלתי לדבר וישר הרגשתי אותה עולה. התחושה הזו של השעמום. כאילו שאני בעצמי לא מבין למה שזה יעניין מישהו. ואפשר היה לשמוע את זה ישר. עוצמת הקול שלי פחתה. הקצב עלה. הפה התייבש. רציתי רק לסיים את המשפט ולקבור את עצמי ברקע.
אחרי הכל, הייתי חייל משוחרר. לא טמבל ולא פילוסוף המאה. בטח שלא דובר גדול מול קהל. או אדם רהוט מספיק כדי לרתק אותך לכיסא. ודווקא כן רציתי להיות אחד כזה. רק שזה נראה (ונשמע והרגיש) כל כך רחוק. פשוט לא הייתי כזה.
וזה לא שלא הייתה לי דעה. דווקא הייתה. וזה לא שלא היה לי מה לומר. דווקא היה והרבה. רק שלא ידעתי לעשות את זה. ולצערי, גם לא האמנתי שאני יכול לפתח את היכולת הזו באותה התקופה. ובכל פעם, רציתי רק להיעלם שוב ברקע. עד שיום אחד הכל השתנה.
למה אנחנו לא באמת לא מעניינים?
הרבה מאוד אנשים מאמינים שאין להם את היכולת להיות מעניינים. יכול להיות שמגיל קטן חינכו אותם שזה מי שהם. שהאנשים הרהוטים והמעניינים הם זן אחר של אנשים. כזה שנולד במקום אחר. או גדל בסביבה אחרת.
אז הם גדלים במחשבה ש"זה מה שיש". או ש"כדאי להשאיר את זה לאנשים ההם, יוצאי הדופן". והם מפסיקים להאמין בעצמם. במי שהם. במחשבות שלהם. בשווי המחשבות שלהם ביחס לאחרים. חושבים שעדיף להם להיות סתם אדם בקהל.
והקטע המצחיק? מעולם לא פגשתי אדם לא מעניין.
נכון, פגשתי אנשים שבטוחים שהם לא מעניינים. אנשים שהתמקצעו שנים ב"להחביא את מי שאני כי זה לא יעניין אף אחד". אנשים שהאמינו למה שמכרו להם. וכיבו את הרצון להיות מעניינים. ואיתו… גם את היכולת להתקדם בחיים ולהתפתח.
אנשים מעניינים יותר הם מרכז החבורה. הם מרכז השיחה. הם האנשים שכולם נעצרים כשהם מדברים. והם גם האנשים הראשונים שעולים בזיכרון כשצריך לבחור איש מקצוע. או מישהי לקדם בעבודה. וחוסר היכולת להפוך לאדם שזוכרים אותו, עשוי לפגוע בכך בצורה מהותית.
איך לדבר בצורה מעניינת?
אצלי אישית הכל השתנה כשהכרתי את ה-NLP בפעם הראשונה. פתאום למדתי כלי שעשה לי שינוי מהותי בתוצאות האישיות. ועוד כלי כזה. ועוד אחד. עד שפתאום נוצר לי ארגז כלים שמוציא אותי מהעולם של ה"כזה אני" לתוך עולם ה"מה עוד אפשר להשיג".
נכון, זה לא היה תהליך של יום או יומיים. זה דרש תרגול. מצד שני, אם יש לך כלים שיכולים להפוך את החיים שלך למלאים בכל דבר שרצית להשיג, לא כדי להתחיל לתרגל אותם שוב ושוב ושוב?
עכשיו, לצורך העניין נשים בצד טיפים רגילים שכולם מכירים כמו לשאול שאלות פתוחות. אין טעם לחזור עליהם שוב. כשהתלמידים שלנו מבקשים ממני לתת להם טיפים שיעזרו להם להפוך לאנשי שיחה מרתקים הרבה יותר, אני משתף אותם בעקרונות הבאים:
1. אדם מעניין רק אם אחרים מודעים לדעותיו – אדם מעניין שלא מביע את דעותיו הוא כמו יהלום מושלם במרתף נטוש. על פניו מושלם במידה ומישהו יגלה אותו. או ישאל אותו לדעתו. ובתרבות ה"אני מדבר עכשיו", מועטים הם אלה שישאלו לדעתנו.
לכן, עלינו לנצל כל במה שניתנת לנו להביע את דעתנו. במילים אחרות, אם אנחנו נמצאים בסביבה חברתית ומישהו שואל שאלה, נגיד את מה שיש לנו להגיד. בין אם יסכימו אתנו ובין אם לא, חשוב שיידעו (ושגם אנחנו נדע) שיש לנו דעה.
2. אדם מעניין רק אם אחרים מבינים את דבריו – לפעמים נדמה לאנשים שהסבר מפורט יותר הוא בהכרח טוב יותר כי הוא מלא. עם זאת, עבור חלק מהאנשים הוא עמוס מדי ומבלבל. לכן, עלינו לשאוף תמיד להתנסח בצורה פשוטה וברורה.
על מנת לעשות זאת, עלינו לפשט את דברינו ככל האפשר ולחשוב איך היינו מסבירים את הנושא לאדם שאין לו שום היכרות עם הנושא. בלי התחכמויות. בלי סיבוכים. ובשפה הכי פשוטה שאפשר, תוך שימוש בטון רציני ונטול התנשאות.
3. אדם מעניין גם אם הדעה שלו שונה מזו של אחרים – רוב האנשים מפחד להביע את דעתו מחשש שהיא תפגע בדרך שבה אנשים חושבים עליו. וזה מובן. כולנו רוצים להיות מקובלים חברתית. עם זאת, חוסר הבעת דעה רק תגרום לנו להיעלם ברקע.
בכל קבוצה יש כאלה. אלה שהם נחמדים. כיף איתם. האנשים הטובים. עם זאת, אלה הם לא האנשים שייבחרו כשצריך לקדם מישהו לתפקידי ניהול. או אלה שתמיד יישארו הידידים של הבחורה שבה הם מאוהבים שנים. אלה ששמים את האחרים על פניהם.
לכן, עלינו לקבל את הסיכוי שחלק מהאנשים פחות יאהב את דברינו ובכל זאת להגיע את דעתנו. אלא אם היא בוטה, גזענית או אלימה. ולמזלנו, רוב הדעות שלנו (כך אני מקווה בכל מקרה) אינן כאלה, כך שזה יהיה בסדר גמור.
4. אדם מעניין מביע דעה אחרת – אין שום דבר מעניין באדם שמהנהן. מצד שני, אם אדם מביע דעה אחרת ואפילו דעה דומה מזווית הסתכלות אחרת הוא בהחלט יכול להיות מרתק. כי הוא מוסיף משהו חדש לשיחה. שמן חדש למדורה. ועכשיו היא יכולה לבעור.
כדי להביא דעה אחרת או זווית הסתכלות אחרת לשיחה, עלינו להשתדל לגוון את הרגלי צריכת המידע שלנו. למשל, לא להיתקע רק על מקור מידע אחד. או לחפש בצורה פעילה מידע נוסף בתחום. ככל שיהיה לנו מידע מגוון יותר ומלא יותר, כך הדעה שלנו עשויה להיות מעניינת יותר.
5. אדם מעניין מחפש מה מעניין – אנחנו חיים את החיים שלנו די באוטומט. ברגע שמשהו קורה מספיק פעמים הוא הופך להיות "רגיל". עם זאת, אנשים מעניינים שמים לב לדברים שקורים. מחפשים מראש מה מעניין אותם. וזה מה שהופך את הסיפורים שלהם למעניינים.
כדי להיות אדם יותר מעניין, חשוב להסתכל על המציאות ולחפש מה מעניין בה. וכן, גם הדברים השגרתיים ביותר עשויים להיות מעניינים. בעיקר כי רוב האנשים לא שמים לב אליהם. ובעיקר אם מתייחסים אליהם מזווית חדשה ומרעננת.
בכל פעם שאנחנו מוצאים משהו מסקרן או שווה שיחה סביבנו, רצוי לרשום אותו. ולא חייבים להסתובב עם פנקס. יש לנו בסלולרי אפליקציית הערות. מרצים מרתקים עושים את זה. סטנדאפיסטים עושים את זה. לא הגיע הזמן שגם אנחנו נתחיל להיות מרתקים הרבה יותר?
זהו להיום. עכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר מה דעתך עליו?
שיהיה לך יום מעולה,
ליאור
18 תגובות
יפה מאוד !!!!
תודה 🙂
כתבה נהדרת
להסכים עם כל מילה
יישר כח על המאמרים המרתקים. המשך כך!
תודה!
אין ספק שאתה בנאדם מעניין,המשך עם המאמרים הנפלאים האלו.
תודה 🙂
אני פשוט נהנה לקרוא את מה שאתה כותב!
אני קראתי עשרות פוסטים שלך, וכל פעם מחדש שכחתי להודות לך.
תודה רבה על הידע שאתה מעניק לי ולאחרים, זו אחת הסיבות שאני פותח את המייל (לראות פוסטים חדשים שפרסמת).
פשוט תותח!
כיף לשמוע שאתה נהנה. תמשיך לקרוא ולהשתמש בידע!
מרתק
תודה אוהד!
אומנם זה מעניין מה שרשמת,אבל איך אפשר לעניין בנאדם מהשיגרה המשעממת פחות או יותר?כאילו מה אנשים אוהבים לשמוע??
זה מאוד פשוט: אנשים אוהבים לשמוע את עצמם מדברים על דברים שחשובים להם. ויותר מזה, הם נהנים לנהל על הדברים שחשובים להם שיחה שלא מתנגחת.
מה זאת אומרת "אלא אם היא בוטה, גזענית או אלימה"?
לדעתי, כמעט בכל נושא רציני דעה שחורגת מהקונצנזוס יכולה להיחשב כאחד משלושת הדברים הנ"ל.
אם נמנע מלהגיד את דעתנו מחשש שאולי היא תיחשב כבוטה וכדו' שוב חזרנו למצב שאתה מנסה להוציא אותנו ממנו.
עידן, כשאנחנו מפרשים התנהגות של אדם כבוטה או כאלימה, זה בדרך כלל בגלל הדרך שבה הוא בוחר להתבטא ופחות בגלל הנושא שעליו הוא מדבר. אם נבחר להעביר את אותו המסר בצורה נעימה, יהיה קל יותר לקבל את דברינו, אפילו אם הם חורגים מהקונצנזוס.
גזענות לעומת זאת, אף פעם לא תוכל להישאר בגבולות הטעם הטוב ורצוי להימנע ממנה ככל האפשר.
זה היה מאמר חכם. קצר וקולע!
תודה 🙂
אני נהנה אחי לקורא את הפוסטים שלך אתה בנאדם מענין
תודה אייל!