היי,
בשבוע שעבר, הבאתי שאלון קצר שעוזר לגלות מה חסר לנו כדי להפוך לאנשים מצליחים יותר חברתית. השבוע (ולקראת הבחירות השבוע), רציתי לעזור לקורא טל שביקש ממני טכניקה פשוטה שתעזור לו לבצע את ההחלטה הכי נכונה עבורו בקלפי (ובכל תחום אחר בחיים כמובן).
זהירות: בחירות לפניך!
מערכת הבחירות הנוכחית היא בין המלוכלכות שראיתי בחיי. היא מלאה רפש והשמצות. ירידה לפסים אישיים. קמפיינים התוקפים את אנשי הציבור ואת משפחותיהם. שימוש במניפולציות להסתרת עובדה אחת – הם לא רוצים שנחשוב, הם רוצים שנבחר אימפולסיבית.
לפני שנמשיך, חשוב לי להגיד דבר אחד: אין לי בעיה עם מניפולציות שכנועיות. לעתים, אנשים צריכים שיעזרו להם להחליט בין מספר אפשרויות. על אחת כמה וכמה כשהם באים לאנשי מקצוע כדי לקבל יעוץ מקצועי בבחירת דבר מה.
מה שמפריע לי בבחירות הנוכחיות הוא הזלזול ביכולת שלנו כאזרחים לחשוב. במקום לספק לנו סיבות לבחור, משתמשים בטכניקות המיועדות לגרום לנו לבחור בצורה רגשית ולא הגיונית. במקום להראות לנו חזון לעתיד, מנסים להניא אותנו מבחירה במתמודד כזה או אחר.
הם לועסים לנו ססמאות קצרות ומלאות שנאה כי הם יודעים שלמוח יותר קל לקבל מסרים פשוטים מאשר אמיתות מורכבות. אם הסיסמאות נשמעות קרובות מספיק לאמת, יש בהן הגיון עד רמה מסוימת וחוזרים עליהן מספיק פעמים – לא נטרח לבדוק אותן.
הם מספרים לנו סיפורים קצרים – ביבי "רע". בוז'י "חלש". ציפי "זגזגנית". יאיר "יהיר". הרשימה הערבית הם "אויבי המדינה". ליברמן הוא "פשיסט". ולמרות שקל לפעמים לקבל את הסיפורים האלה, גם אם הם מגובים בעובדות חלקיות שתומכות בהם, לא מדובר באמת.
אין אדם שהוא רק טוב או רע. אין מתכון להיות ראש ממשלה טוב. את השלכות תפקוד ראש הממשלה אפשר לבדוק רק בראי ההיסטוריה. עד עכשיו כל ראש ממשלה קיבל לידיו תפקיד מפרך – לנהל את המדינה כמיטב יכולתו תוך התמודדות עם מציאות פנימית וחיצונית.
בזמן העמידה בקלפי, עלינו להיות מצוידים בסיבות טובות יותר לבחירה במפלגה כזו או אחרת לראשות הממשלה. לא מספיק שמישהו נראה טוב יותר מאחר. או שאנחנו שונאים את אשתו של אחר. סערת רגשות היא לא מצב טוב להיות בו כשמבצעים בחירה משמעותית.
אז איך לדעת במי לבחור בכל זאת?
כאשר אנחנו עומדים בפני בחירה משמעותית בחיים שלנו (לא רק בקלפי), עלינו לשאול את עצמנו 3 שאלות מראש. הרבה לפני שאנחנו צריכים לבצע אותה הלכה למעשה. עדיף בבית כשיש לנו זמן (ולא צריך יותר מ-5 דקות למשימה). ואלו הן 3 השאלות:
1. מהי התוצאה הרצויה בבחירה? – הדבר הראשון שחשוב לשאול את עצמנו לפני הבחירה היא מהי התוצאה שאותה נרצה להשיג. במקרה שלנו, עלינו להבין שאנחנו בוחרים מפלגה שתעמוד בראשות הממשלה. עם זאת, רבים לא חושבים על העניין עד הסוף.
מראה חיצוני אינה סיבה טובה לבחירה. גם לא מידת הסמכותיות שבה אדם אומר את דבריו (זה גם לא הופך אותם לאמת, אגב). אפילו לא שנאה כלפי המתחרה. חשוב לזכור שאלה אנשים שיודעים לנהל את הרושם היטב. ורושם הוא רק חלק קטן מהתפקיד. בוודאי שלא הכל.
ראש ממשלה הוא תפקיד שאותו אמורים למלא מנהיג או מנהיגה (וחבל שאין יותר מתמודדות על התואר). כל מי שייבחר לתפקיד, יצטרך להבין שמדובר בניהול מדינת ישראל כיחידה אחת. בדומה למנכ"ל של חברה שמתחתיו מנהלי משנה שתפקידם לדאוג שכל יתבצע כשורה.
זו הסיבה שמנהיגי שמאל ביצעו צעדים שנראים כימניים. זו הסיבה שמנהיגי ימין ביצעו פעולות שנתפשות כשמאלניות. לא כי הפכו את עורם. אלא כי נאלצו להתמודד עם המציאות והגיבו בצורה הטובה ביותר העומדת לרשותם ולטובת האינטרס הכללי של המדינה לדעתם.
לכן, עלינו לחשוב לרגע ולהגדיר לאילו תכונות או לאיזו צורת תפקוד אנחנו מצפים מאותם מנהיגים או מאותה המפלגה. וזה פשוט כמו למלא את החסר במשפט הבא "אני מצפה מראש הממשלה הבא שלי להיות ______, ______ ו______".
ההגדרה צריכה להיות בלשון חיובית. כלומר, במקום להגיד מה אנחנו רוצים שראש הממשלה "לא יהיה" (כמו "לא שקרן" או "לא מונע על ידי ועדים"), עלינו לנסח מה אנחנו רוצים שהוא "כן יהיה" (כמו "אמין" או "מונע רק על ידי האינטרס של המדינה").
2. האם הציפיות שלי מהאפשרויות הגיוניות? – לעתים קרובות, אנחנו מצפים מאפשרויות מסוימות דברים שמאוד רחוקים מהמציאות. והבחירות לראשות הממשלה אינן שונות מכל בחירה אחרת שאנחנו מבצעים בחיים.
לכן, עלינו לבחון את התשובות שענינו לסעיף הראשון מול המציאות. האם אנחנו באמת מצפים מאדם לא לשנות את דעתו? האם אדם אינו יכול להתבלבל? האם אדם אינו יכול להגיב אחרת למציאות משתנה? האם הוא חייב לייצג רק את קהל הבוחרים שלו לאחר שהוא נבחר?
שלב זה של התאמת ציפיות הינו קריטי על מנת להרגיש שלמים יותר עם הבחירה שלנו ועם תוצאותיה בהמשך. יכול להיות שביצענו בחירה טובה. יכול להיות שלא. מצד שני, התאמת הציפיות למציאות תאפשר לנו לבחור כמיטב יכולתנו עם המידע שידוע לנו בזמן אמת.
3. מהן האפשרויות שעומדות בפניי באמת? – כאשר רוב האנשים מסתכל על רשימה גדולה של אפשרויות, הוא מרגיש תחושת הצפה. לא יודע במי לבחור. בדיוק כמו שאנחנו עומדים בפני קבוצה של משימות שאותן עלינו לבצע ללא כל סדר – במי נבחר להתחיל?
לכן, עלינו לצמצם את אפשרויות הבחירה ל-2: בשלב הראשון, נצמצם אפשרויות שלא מתאימות לתוצאות שהגדרנו. בשלב השני, נצמצם אפשרויות המתאימות חלקית לתוצאות הרצויות (כמו מפלגה המכילה אדם בו אנו תומכים ואחר המחזיק דעה הפוכה לחלוטין).
את כל האפשרויות שנותרו (בדרך כלל לא יותר מדי), נבחן שוב ביחס לתוצאות שהגדרנו ונשים לב מי מהן מתאימה אליהן יותר. במידה ולא נותרה רק אחת (שאז כבר בחרנו), ניקח את ה-2 שהכי מתאימות לנו והכי קרובות לדעה הפוליטית שלנו.
לאחר שביצענו את החיתוכים הללו מראה יהיה לנו קל יותר לקבל החלטה בזמן הבחירה עצמה. אז, ננצל את חוק 3 השניות כדי לבצע את הבחירה עצמה – בזמן שאנחנו עומדים מול הקלפי פשוט נבחר באפשרות שעולה אינטואיטיבית מבין ה-2 שעליהן החלטנו מראש.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שמתחת למאמר מה דעתך עליו (נא לשמור על דיון נאות בתגובות בבקשה)?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור
