סדר פסח אישי: 10 תובנות שלמדתי בשנתיים האחרונות והכפילו את השמחה בחיים שלי

היי,

בשבוע שעבר, דיברנו על הטעות המחשבתית שרובנו עושה וגורמת לנו לדחות דברים. השבוע, רציתי לדבר אתך באופן מעט יותר אישי (ככל שאפשר לעשות את זה במאמר) על החיים שלך. ויותר מדויק – על דברים שלמדתי ויכולים לשפר את כמות השמחה בחיים שלך.

למה שמחה פתאום?

בגדול, אף פעם לא הגדרתי את עצמי כאדם שמח. אדם חיובי למדי, כן. פרקטי ויעיל, קניתי גם את זה. שמח… לא בדיוק. וזה לא שאני לא אדם שמחייך או צוחק. אני מחייך והרבה. נהנה מהחיים וממה שיש להם להציע. רק ששמחה אמתית… עבר המון זמן מאז שהרגשתי.

ב-5 השנים האחרונות הקצבתי את זה לעצמי כיעד אישי. לא יודע אפילו למה. אולי זה הגיל שמתקדם לו לאיטו לכיוון גיל 40. אולי כי פתאום שמתי לב שרף הריגוש שלי עלה מאוד. כאילו ששום דבר לא גורם לי להגיד "וואו, זה הדבר הכי טוב שראיתי/שמעתי/הרגשתי".

אז כן, התחתנתי (בשנית) לפני חצי שנה לבת הזוג המדהימה שלי. וכן, העסק פורח ואנחנו ממשיכים למלא קורסים כל חודש וחצי (כבר כמעט 11 שנים ללא הפסקה). וכן, אני גם מוקף באנשים טובים שאפשר לסמוך עליהם. זה לא היה קשור לאף אחד מהם.

מה השתנה

לפני שנתיים משהו השתנה. כאילו השתחרר ממני משקל ענק שישב לי על הכתפיים. כזה, שלא הייתי מודע אליו. ובכל זאת השתחרר. ומאז, יותר קל לי לעשות דברים. יותר קל לי להתמקד. יותר קל לי לזרום וליהנות מהחיים. ולא שאין דאגות. יש. רק שהן לא שם כל הזמן.

אני יודע שזה נשמע קצת מופשט או לא מובן. בישראל. במצב של היום. כשהחדשות כל הזמן ברקע. וכשהן לא פתוחות, הן מחלחלות דרך הרשתות החברתיות. או דרך שיחות. או דרך כל מקום אחר. רק שהן באמת כבר לא מפריעות לי.

קשה לי להתחייב שהדרך שעברתי תגרום גם לשמחה בחיים שלך לגדול בהמון. רק שאני יודע דבר אחד: בלי שינוי בחשיבה ובמעשים, לא יהיה שינוי במצב שלנו. וכן, אני יודע שהרבה אנשים מפחדים משינוי. שיפחדו. ובזמן שהם מפחדים המצב שלנו ישתפר.

איך אפשר להפוך לאדם שמח יותר?

רציתי לשתף אותך במספר תובנות שאגרתי במהלך השנים האחרונות. תובנות, שאפשרו למשהו במוח שלי להשתחרר. להמיס את הלחץ. לקחת את החיים בצורה קלה יותר. ולהתייחס לדברים בהערכה גדולה יותר. כי כל הטוב הזה, מגיע גם לך.

אלו הן התובנות:

1. מותר לאנשים לעשות טעויות – כן, גם לנו. וגם לאנשים אחרים. אפילו אם יכולנו לחסוך להם את הטעויות. והסברנו להם הכי טוב בעולם כדי למנוע מהם את הטעות. אז מה. זכותם לטעות. בדיוק כמו שזו זכותנו. וזו גם ככה הדרך היעילה ביותר ללמוד.

2. מותר לאנשים אחרים להצליח – אני יודע, זה מכעיס. במיוחד אם אנחנו כרגע עושים משהו דומה. והם מצליחים. ואנחנו פחות. וגם אם אנחנו לא מצליחים פחות. המחשבה הזו של "למה הם" היא מיותרת. כי היא לא תגרום להם להצליח פחות. והיא גם לא מכוונת כדי שנצליח יותר.

3. לאנשים מותר לומר לנו "לא" – כל עוד ברור לנו שעשינו כל מה שביכולתנו כדי להבהיר למה שיבחרו בנו, זה בסדר שיגידו לנו "לא". עשינו את שלנו. נתנו להם את כל המידע כך שיבינו. ועכשיו, זכותם להחליט. גם אם ברור לנו שזו טעות. זכותם גם לעשות טעויות.

4. כשאנשים חושבים אחרת, זה לא אומר שאנחנו טועים – פעם נהניתי להתווכח. יותר מזה, לנצח בוויכוחים. לצאת "צודק". רק כדי להצדיק את התפישה שלי. די. זה לא רלבנטי. לכל אחד מותר שתהיה דעה. היא גם ככה שלהם. ולנו יש את שלנו. דעתם לא משפיעה יותר משלנו.

5. אז מה אם אמרו – אני מת על משפטים שמתחילים ב"אמרו שאתה…" או "אמרו עליך…". אי אפשר לגרום לכולם להגיד עלינו משהו טוב. במיוחד כשאנחנו מצליחים יותר מהם. מצד שני, אם מישהו אמר שהוא עז, זה הופך אותו לעז? אז הוא אמר. סו וואט?

6. לא חייבים בכוח – יש דברים שעבדו פעם. וכבר לא. למרות שעשינו כל מה שביכולתנו כדי לתקן. מותר להתקדם הלאה. לא חייבים לסבול. וזה נכון לשותפים. וזה נכון ללקוחות. וזה נכון לכל דבר. והשאיפה היא לעשות את זה בצורה היפה (או לפחות הקורקטית) ביותר שאפשר.

7. מותר לנוח בחלק מהזמן – לפעמים, המחשבה "מה אתה עושה עכשיו עבור העסק שלך" היא יעילה. רק שלפעמים, מותר לכבות אותה. באמת. גם אם עוד לא הגעת לכל היעדים שלך. ואפילו לחלק מהם. זמן הפנאי מאפשר למוח להתאפס כדי שנהיה יותר ממוקדים בהמשך.

8. חשוב לייצר הזדמנויות לעצמנו – אני לא מדבר על ליצור הזדמנויות עסקיות. למרות שזה גם חשוב. אני מדבר על ליצור הזדמנויות לעצמנו שיוכיחו את היכולות שלנו. אפילו אם זה בדבר קטן. כי כל הוכחה כזו גורמת לנו להיות בטוחים יותר בעצמנו.

9. להבין למי אנחנו יכולים לתת ערך ולתת אותו – כשאנחנו נותנים ערך לאדם שצריך אותו, הוא רוצה לתת בחזרה. הוא שמח. משמח אותנו שהצלחנו לעזור לו. עדיף מאשר לעשות מניפולציה למישהו שלא באמת צריך משהו. ואז לנסות לסובב את זה כאילו זה כן.

10. לנתק את הקשר בראש בין נתינה לתמורה – זה נכון, צריך להתפרנס. רק שאם מודדים דברים רק דרך פריזמה של "כמה נתתי מול כמה קיבלתי", אי אפשר להקשיב באמת לאדם שמולנו. כשנותנים, עדיף לתת באמת. ואז, הם ירצו לשלם את הסכום שקבענו מראש. מרצונם החופשי.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה וחג פסח שמח,
ליאור