לגזור ולשמור: מהי השיטה הפשוטה שלי לחזור בקלות לשגרת העבודה אחרי מרתון החגים?

היי,

בפעם הקודמת דיברנו על 4 ציפיות לא מציאותיות שחשוב לנפץ כדי להפסיק להתאכזב מאנשים. הפעם, רציתי לענות על שאלה שחשוב לענות עליה עוד היום (למרות שעדיין לא סיימנו את החג) – איך להצליח לחזור מהחגים לעבודה בצורה הפשוטה והמהירה ביותר?

החופש ש(אינו) נגמר

אף אחד לא הכין אותנו לזה. פשוט מצב נתון. תקופת חגים בת חודש המלווה בפרצי עבודה קצרצרים. שגרה של חצאי ימי עבודה. משבשת. לא מספיק כדי לנוח כמו שצריך. לא מספיק כדי לשמור על שגרת עבודה יעילה. ואז במכה – חוזרים לעבוד.

בינינו, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. רוב האנשים פשוט מתייחס למצב כעובדה. מבאסת אבל עובדה. אחרי תקופת החגים, בה שבוע עבודה הוא בעצם יום עד שלושה ימים, פתאום צריך לחזור לעבוד כרגיל.

הבשורה הטובה היא שזה לא חייב להיות מבאס. זה יכול להיות פשוט ויעיל. אפילו עלול להיות מהנה בטעות (תלוי במידה שבה העבודה שלך מהנה בדרך כלל כמובן). רק שאף אחד, מעולם, לא לימד אותנו איך לחזור לשגרה בצורה שכזו. עד עכשיו בכל מקרה.

מה לא מאפשר לרוב האנשים לחזור לשגרה בקלות?

על פניו, החזרה לשגרה הייתה אמורה להיות קלה. כבר שנים אנחנו מתאמנים על לצאת לסופ"ש ולחזור ממנו. חופשות החגים גם הן לא דבר חדש מדי. שלא לדבר על כך שבגדול היינו אמורים לנוח בחגים ולהיטען באנרגיות עבור תקופת העבודה.

מעשית, זה לא המצב. וכדי להבין למה, חשוב שנשים לב ל-3 דברים ראשיים:

1. החלפת שגרה בשגרה אחרת – כל דבר שאנחנו עושים ברצף הופך לשגרה. האתגר הגדול הוא להתרגל מהר מספיק לשגרה אחרת מהנוכחית. בדיוק כמו שביום הראשון של החופשה עדיין לא מתרגלים לתחושת החופש, כך גם לוקח זמן לחזור לאווירת העבודה.

2. מחשבות על העבר והעתיד – הנטייה לרצות ליהנות מ"רק עוד קצת חופש" היא הגיונית. וגם הנטייה לחשוב על "כמה כיף היה קודם ועכשיו אני בעבודה". העניין הוא שהמחשבות האלה גורמות לחזרה לשגרה להיתפש כמטלה מעצבנת. וזה רק מקשה על העניין.

3. קפיצה מהירה מדי למים העמוקים – אין מה לעשות, כשלא עובדים מצטברת רשימת מטלות שצריך לעשות. ולהגיע ממצב שבו היינו לפני רגע בשגרת חג למצב שבו ברגע אחד העבודה שלנו חוזרת אלינו (ובגרסת האקסטרים שלה) קצת מוציאה את רובנו מאיפוס.

איך לחזור לשגרת העבודה בקלות?

השיטה הבאה מלווה אותי כבר די הרבה זמן ועוזרת לי לחזור לשגרת עבודה במהירות גדולה יחסית:

1. לקחת יום מעבר – המעבר המהיר מיום חופש ליום עבודה עשוי להוציא את רוב האנשים מאיפוס. לכן, עלינו להתייחס ליום האחרון של החופש כיום מעבר. יום המעבר הוא יום המיועד למעבר בין שגרת החופש לשגרת העבודה ומכין אותנו בהדרגה לשגרה החדשה.

מאוד חשוב לציין כי יום המעבר הוא לא יום של עבודה. הוא יום של "בין לבין". זה יום שאפשר לנוח בו באמת (לא לבלות ולא לעבוד). להפסיק את המרוץ של שיגרת החופש. לטעון את עצמנו באנרגיה של מנוחה.

2. לתכנן את היום הראשון – ביום המעבר עצמו, אני אישית ממליץ להימנע מביצוע המטלות שאפשר לבצע מהבית. עם זאת, כדי לייעל את תחילת היום הבא ולרכך אותו, נוכל לעבור על רשימת המטלות שלנו ולסדר אותה. רק לסדר.

הרעיון הוא מאוד פשוט. בהתחלה נסדר את המשימות על פי דרך החשיבה שנדרשת עבורן. אחר כך על פי מידת חשיבות הביצוע (מהדחופה לפחות דחופה) של כל משימה באותה דרך חשיבה.

בסוף זה אמור להיראות כך :

אז, נפרק כל מטלה לפעולות שנדרשות כדי לבצע אותה ונסדר אותן בתוך היומן שלנו עם רווחים סבירים ביניהן. כך, יהיה לנו כבר מבנה של לו"ז מסודר וכשיבואו משימות של "מהרגע להרגע" נדע מתי נוכל לבצע אותן מבלי לפגוע במשימות הקיימות.

3. לנקות את המייל מהסחות דעת – מותר ואפילו רצוי לעבור על המיילים שקיבלנו בחג. חלק מהם, לא דחופים לנו בזמן העבודה ורק מסיחים אותנו. לכן, את כל המיילים שלא קשורים לעבודה או למטלות יש לקרוא ביום המעבר ולמחוק (או סתם למחוק אם זה ספאם).

כך, נוכל להתרכז בעיקר מבלי שיהיו דברים שיאפשרו לנו לברוח מהחזרה לשגרה. שלב זה אולי נשמע סתמי ועם זאת, הוא חשוב מאין כמוהו. הסחות הדעת הקטנות גורמות לנו לשרוף זמן עצום שבו יכולנו לסיים משימות חשובות. ומעבר לבידור רגעי, הן מיותרות לחלוטין.

4. לקום עם מוזיקה ממריצה – למחשבות הראשונות שלנו בתחילת היום יש השפעה מכרעת על מצב הרוח שיהיה לנו במהלך היום. לכן, אם המחשבה הראשונה שלנו היא לא "איזה כיף הולך להיות היום!" אלא "למי יש כוח לעבוד אחרי החופש?", זה לא כל כך טוב להמשך היום.

לכן, ההמלצה שלי היא להחליף את הצלצול בשעון המעורר לשיר שאנחנו ממש אוהבים וגורם לנו לרצות לרקוד. המלצה קטנה לפני ביצוע: אם יש לנו בני זוג, רצוי לעדכן אותם לפני שהם מתעוררים מהשינה שלהם לצלילי רוק כבד בפול ווליום (או לבחור שיר טוב אחר).

5. להשאיר את הזיכרונות והדמיונות מחוץ למשרד – אני יודע שנורא כיף בחופש ופחות כיף לעבוד. ועודף המחשבות על כך לא באמת עוזר ואפילו קצת גורם להיסחפות למחשבות במקום למיקוד בעבודה וחזרה לשגרה. הפתרון? להתמקד ברגע הנוכחי.

הרעיון הראשי כדי לעשות זאת הוא פשוט: עלינו להתמקד בביצוע הטוב ביותר של הדבר שאנחנו עושים ל-5 דקות. כן, רק ל-5 דקות. בעיקר כי אחרי 5 דקות שאנחנו שקועים בו לחלוטין וחושבים רק על הביצוע שלו, רוב הסיכויים שנמשיך לבצע אותו ככל שרק נוכל.

6. לארגן את סביבת העבודה – הדבר הראשון שכדאי לעשות כשיושבים במשרד (או בפינת העבודה) היא לסדר אותה. זה גם עוזר לנו לארגן את המחשבות הראשונות כשאנחנו מגיעים וגם מאפשר לנו לעבוד בסביבה נטולת בלגן והסחות אפשריות.

אגב, ארגון סביבת העבודה לא חייב להיות רק בסביבת העבודה הפיזית שלנו. זה יכול להיות גם לנקות את "שולחן העבודה" במחשב שלנו מקיצורי דרך וקבצים מיותרים. כך, הסיכוי שנוסח יהיה קטן אפילו יותר משהיה קודם.

7. להחליט מראש על שעות זמינות – אנשים אחרים והטלפון הסלולרי שלנו עשויים להיות שודדי זמן רציניים מאוד. שלא לדבר על אנשי ה"קרייסיס" שתמיד יש להם משהו נורא דחוף שחייב להתבצע עכשיו ואם לא, ייגמר העולם.

ב-99% אחוז מהמקרים, הטיפול ב"משברים" הוא דבר שיכול להידחות לפחות במספר שעות. לכן, רצוי להגדיר לעצמנו מראש מתי אנחנו מוכנים לחלוק את הזמן הצפוף של היום הראשון אחרי החופש עם אנשים אחרים. וזה אומר גם בטלפון וגם במייל.

לא יקרה כלום אם לא נענה למייל באופן מיידי. או לוואצאפ. או ל-SMS. או לטלפון. וגם אם זו שיחה שאנחנו חייבים לענות לה (מהבוס נניח), נוכל לשאול אותו אם נוכל לחזור אליו או לטפל בנושא עוד מעט. ואז לעשות זאת בחלון שהקצבנו מראש לביצוע השיחות ולחזרה למיילים.

8. להשאיר עבודה למחר – כן, מה ששמעת. אפילו אם במהלך חיי היום יום יש לך את הנטייה לקחת עבודה הביתה או לעבוד אחרי שעות העבודה. עכשיו זה לא הזמן. ביום הראשון שחוזרים לשגרה אנחנו צריכים להסתגל. לא לקרוע את עצמנו.

אף אחד לא באמת מצפה שנספיק לבצע את כל המשימות שנדחו בגלל החג ב-8.5 שעות. גם לא ב-12 שעות. הם בעצמם לא יספיקו לבצע את המשימות שנשארו להם מהחג בפרק זמן קצר כל כך. המטרה היא להיות ריאליים. להספיק את כל מה שאפשר. ומחר יהיה יום חדש.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך חג שמח,
ליאור