היי,
בשבוע שעבר, דיברנו על הגורם העיקרי לרוב הבעיות שלנו. השבוע, ולבקשת הקורא אמיר, נחזור לדבר על נושא שפת הגוף וליתר דיוק – על הטעויות שרוב האנשים עושה בזמן שהוא מנסה לקרוא את שפת הגוף של האדם שמולו.
ברגע אחד
מבחינתו, הכל נגמר. אפשר היה כבר לקחת את הדברים ולהכניס לתיק. להתקפל משם. לברוח. ולו יכול היה לגרום לאדמה להיפער מתחתיו, הוא היה עושה את זה כבר לפני 5 דקות. פאדיחה. פשוט פאדיחה.
הפגישה התחילה בזמן. הכל זרם כפי שאמור היה לזרום. השיחה הייתה כיפית. והיא חייכה. צחקה מהבדיחות שלו. למעשה, מעולם לא הייתה לו פגישת עבודה שזרמה כל כך נכון. בדיוק כמו שהיה כתוב בספר. בדיוק כמו שהוא תמיד רצה.
רק שכשהגיע לדבר על מחיר המוצר שהגיע למכור, פתאום הכל גווע. ברגע אחד. שקט פתאומי. הצרצרים שבחוץ כמעט התקשרו לשאול מה קרה. ולא היה לו מושג. עד לפני רגע הכל היה מעולה. ונדמה היה לו שזיהה את כל הסימנים הנכונים. או שאולי דווקא לא?
להבין את המסר הנכון
אם יש דבר אחד שיותר גרוע מלא לדעת לקרוא שפת גוף, זה לא להבין מה ראינו. כי אנחנו בונים על זה הנחות. מגיבים בהתאם לפרשנות שלנו. מקדמים את השיחה. ואם הבנו לא נכון, יכול להיות שאנחנו קוברים את השיחה שלנו במקום לקדם אותה.
עכשיו מישהו יכול לבוא ולהגיד שזה חשוב לי כי אני עוסק ב-NLP. ולא כולם חייבים לדעת לקרוא שפת גוף. זה נכון. לא כולם חייבים לדעת לקרוא נכון שפת גוף. רק ש… זה פשוט יכול לפשט עבורנו דברים. לעזור לנו המון במהלך שיחה.
הבנת שפת הגוף כחלק מה-NLP לא עוסקת בהעברת שיפוט על אדם. היא יותר מיועדת כדי להבין את המסר שהאדם שמולנו משדר לנו בצורה מלאה יותר. לדייק את המשמעות. וכמובן, לדעת מהי הדרך המתאימה יותר לתקשר אתו בצורה יעילה.
מהן 3 הטעויות שרוב האנשים עושים בזמן קריאת שפת גוף?
כדי שנוכל לדעת לקרוא שפת גוף בצורה מדויקת יותר, עלינו להבין את 3 הטעויות הנפוצות הבאות. בכל אחת מהן, אסביר גם מה לעשות במקום זאת. אז יאללה נתחיל:
1. לא לשים לב להתנהגות הרגילה – לפעמים נשים לב לאיזה שהוא סימן שהאדם שמולנו משדר. נגיד לעצמנו "וואלה, עכשיו הוא סגור". או "עכשיו הוא משקר". רק שיכול מאוד להיות שנטעה. כי אצל האדם שמולנו, זה לא משדר את מה שחשבנו.
מה הכוונה? לפעמים לאדם יש קפיצות לא רצוניות באזור מסוים בפנים. לפעמים הוא מניע את הרגל במהלך כל הפגישה. לפעמים הוא מתגרד במהלך כל הפגישה. ולמרות שנדמה לנו שזה מסמל משהו בשפת הגוף, רצוי שנעצור רגע.
כאשר אנחנו בוחנים שפת גוף בעולם ה-NLP, אנחנו מחפשים דווקא את השינוי מהרגיל. אם אדם עושה משהו כל הזמן, קשה להסיק מזה מסקנה. כי זו התנהגות רגילה שלו. מצד שני, כשהוא עושה משהו אחר מהרגיל, זה כבר מתחיל להיות מעניין.
מה כדאי לעשות? בדומה לחוקרים שמתשאלים חשוד, עלינו קודם כל לשים לב לקו הבסיס. קו הבסיס הוא ההתנהגות הרגילה והשימוש הטבעי בטון הקול. בכל פעם שהאדם שמולנו משנה את ההתנהגות הרגילה, יהיה לנו קל יותר לזהות אותה.
בתוך השינויים מקו הבסיס, נוכל לראות סימנים משמעותיים באמת. דברים שמסגירים מה השתנה אצל האדם שמולנו, מבחינה מחשבתית או רגשית. ואלו בדיוק הסימנים שחשובים לנו כדי להתאים את התקשורת שלנו אליו בצורה נכונה יותר.
2. התעלמות מההקשר ומההיגיון – מאוד קל להתעלם מההקשר, כשאנחנו חושבים דרך הפריזמה של "הוא משלב ידיים". במיוחד אם יש לנו כבר הנחות מוקדמות על האדם שמולנו. או על המידה שבה אנחנו עשויים להצליח אתו. או על מידת העניין שלו.
אז, ההתנהגות שלנו כלפיו עשויה לנבוע מחוסר הבנה. ויותר חמור מזה, זה יכול להפוך להיות "אמונה שמגשימה את עצמה". במילים אחרות, אם נניח שהוא "סגור" ונתייחס אליו כ"לא מקשיב", אנחנו עשויים לגרום לו להיסגר ולהפסיק להקשיב.
כמובן שזו לא המטרה שלנו. רק שכשאנחנו צופים באדם שיושב מתחת למזגן והוא משלב את ידיו, חשוב לשים לב גם להקשר. ולהשתמש בהיגיון הבריא שלנו. כי אם נתעלם מהם, אנחנו עשויים לפרש את ההתנהגות שלו בצורה שגויה.
מה כדאי לעשות? לפני שאנחנו מתחילים לפרש התנהגויות, חשוב שנשים לב לתנאים שסביבנו. להקשיב לשיחת החולין. וכמובן, תמיד לזכור את ההיגיון הבריא. הרי אם אדם אומר לנו מראש שהזמן שלו קצוב, לא נפרש את התזזיתיות שלו כעצבנות או כחוסר עניין.
ואם קר, לא נקפוץ ישר למסקנות כשהוא כפוף. או כשהוא משלב ידיים או רגליים. ואם אנחנו יודעים שיש לה הפרעת קשב, זה בסדר שהיא מניעה כל הזמן את כפות רגליה. זה אפילו עוזר לה להתרכז. ואם נחשוב על זה רגע לפני הסקת המסקנות, הן יהיו מדויקות הרבה יותר.
3. התייחסות לסימנים הקטנים – יש הרבה מאוד חומר על שפת גוף שמסתובב באינטרנט. מה זה אומר שמישהו יושב ככה או אחרת. מה זה אומר כשהוא נוגע בשפה או ביד. מה זה אומר שהוא נשען קדימה או אחורה.
רק שיש עם ההסברים האלו איזו שהיא בעיה. זה לא שהם שגויים לחלוטין. הם פשוט לא בהכרח אומרים את מה שנדמה לנו. ולמה? כי אי אפשר לדעת מה נאמר בשפה כלשהי רק מתוך מילה אחת. אנחנו צריכים להקשיב לכל ה"משפט". אותו הדבר בדיוק בשפת הגוף.
מה כדאי לעשות? לפי ה-NLP, אנחנו מסתכלים על שפת הגוף כמכלול. לא רק על תנועה בודדת. אלא על השילוב. והשילוב הוא זה שעוזר להבין מה קלטנו. על מה אנחנו מסתכלים כרגע. והוא גם זה שהופך את מה שאנחנו רואים לברור יותר.
בצורה לא מודעת אנחנו כבר יודעים מה הם מרגישים. מה הם מתכוונים לשדר. מה הם באמת מנסים להביע פה. רק שהניסיון המודע להבין, לפעמים גורם לנו לא להאמין לתת המודע שלנו. ולנסות לכפות הסבר טכני על דבר שברור לנו.
לדוגמה, אם אדם גם משלב ידיים, גם מתכופף קדימה וגם רועד זה יכול לרמוז לנו שלא מדובר בכלל על מידת הפתיחות שלו להקשבה. סתם קר לו. ואם נבין שקר לו ונציע לו לעבור מקום, זה דווקא יכול לקדם את הפגישה לכיוונים טובים יותר.
או למשל אם אדם כל הזמן מניע את רגליו אבל נשען קדימה בסקרנות ושואל שאלות רלוונטיות. רוב הסיכויים שהוא כן סקרן. רק שהוא מניע את רגליו על מנת לפרוק מתח שנוצר בשל הפרעת הקשב שלו. ויכולנו לטעות להבין את קפיצות הרגליים כחוסר הקשבה.
לסיכום: אם נשלב בין ההתייחסות למכלול, לתשומת לב לקו הבסיס, להקשר ולהגיון נקבל תמונת מצב טובה ומלאה יותר. ממנה, נוכל להבין משפת הגוף מידע מדויק הרבה יותר שיעזור לנו לתקשר בצורה הרבה יותר מדויקת. וזה הבסיס להכל, לא ככה?
זהו להיום. עכשיו, אשמח לשמוע בתגובות מה דעתך על המאמר?
בברכה,
ליאור
