מהן 3 הטעויות הקטנות שכולנו עושים בטעות ופוגעות ביצירתיות שלנו באופן משמעותי?

היי,

בשבוע שעבר הצגתי את אתגר 21 הימים שיעזור לנו להפסיק להיות עבדים של החשיבה האוטומטית שלנו. היום, ובעקבות שאלתה של ענת, נדבר על יצירתיות ויותר בדיוק – נדבר על הטעויות שכולנו עושים ופוגעות לנו ביכולת להיות יצירתיים.

לבהות במסך הלבן

עוד הפעם. היא לא מאמינה שזה קורה לה. הלבן במסך כבר סנוור אותה. העיניים התקשו להישאר פקוחות מולו. רק שהיא התאמצה וישבה עוד קצת לפני שתפרוש לנוח מול הטלוויזיה. כי ידעה שאין אפשרות אחרת. אחרי הכל, מחר היא אמורה להגיש את זה. והשעון תקתק.

היא נשבעה לעצמה שפעם לא הייתה כזו. מאלה שמחכות לדקה התשעים. וזה לא באמת באופי שלה. היא אהבה לעשות דברים באיזי. בלי לחץ. רק שהיא התקדמה בעבודה. וככל שהתקדמה, כך הציפיות ממנה עלו. ומה לעשות. היא אהבה שהבוסים טופחים לה על הכתף.

היא ישר קפצה על משימות כאלה. ידעה שהקידום שלה נמצא מאחורי שביעות הרצון שלהם. ובאיזה שהוא מקום האתגר היה הדבר היחיד שיעיר אותה משגרת העבודה. רק שכוונה לחוד ומציאות לחוד. כי המוזה לא הגיעה לבקר אותה כבר הרבה זמן. והשעון עדיין מתקתק.

היא נשברה. קמה מהמחשב. רק שלא רצתה לקרוס מול הטלוויזיה. בעיקר כי ידעה שתירדם שם. אז נכנסה להתקלח. זה יעיר אותה. פתחה את המים. נתנה להם לזרום עליה. ובעוד שהם שוטפים אותה, רעש המים שטף את המוח שלה. ורעיון ממזרי במיוחד צף ברגע אחד.

למה אי אפשר לסמוך על המוזה?

יצירתיות היא אחת מהתכונות האלה שמרגישות כמו מתת אל. שנדמה שתלויה בהגעה של מוזה מסתורית. מוזה שתרחף מעלינו כאילו הייתה פיה ותבזוק מעלינו אבק רעיונות קסום. רק שלרוב, היא לא מגיעה מעצמה. ורובנו, נתקעים בדיוק כשאנחנו חייבים להיות יצירתיים.

רוב האנשים לא נדרש להיות יצירתי כל הזמן. עם זאת, אנחנו יודעים דבר אחד – גם אם אנחנו לא יוצרים תוכן כל הזמן, במציאות שבה הידע נגיש לכולם אנחנו חייבים ליצור לעצמנו יתרון. יתרון במקום העבודה. יתרון מול הלקוחות. וכאן בדיוק היצירתיות שלנו נדרשת.

מעבר לכך, מיום ליום יש לנו יותר מתחרים. ואם נמשיך לעשות את אותו הדבר (בעיקר אם זה מה שכולם עושים), פשוט נבלע ברקע. נעלם בתוך הרעש הסטטי האחיד. ופחות ידעו לזהות אותנו. וזו הסיבה שבגללה אנחנו חייבים להפוך ליצירתיים יותר ולהתחדש.

זו בדיוק הסיבה שאם נסתמך על המוזה, נשים את עצמנו ביד הגורל. כי אין לנו את המותרות שלא להיות יצירתיים אם זה לא בא מעצמו. וזו בדיוק הסיבה למאמר המאמר הזה. כי רובנו עושה 3 טעויות קטנות שפוגעות באופן מהותי ביכולת שלנו להיות יצירתיים.

מהן 3 הטעויות שאנחנו עושים ופוגעות ביצירתיות שלנו?

על מנת לפתח את היצירתיות שלנו, עלינו להימנע מ-3 הטעויות הבאות:

1. לפסול רעיונות על הסף – אנחנו מוקפים בביקורתיות כל הזמן. רגילים לשמוע אותה מכל זווית. ולכן, זה לא מפתיע שנדמה לנו שאנחנו חייבים להיות ביקורתיים כלפי הרעיונות שלנו. ולו רק כדי לחשוב מראש על רעיונות טובים יותר ולהימנע מהביקורת החיצונית.

בנקודה הזו, חשוב לזכור דבר חשוב: תהליך היצירה הוא עדין. ואנחנו חייבים להשתחרר לתוכו כדי שרעיונות יתחילו לזרום. הרי הרעיון הראשון הוא לא בהכרח זה שאנחנו מחפשים. ואם יזרמו לנו 9 רעיונות, קרוב לוודאי שאחד מהם יהיה כבר בכיוון של מה שאנחנו מחפשים.

רעיונות הם כמו אנשים. ככל שאנחנו מתייחסים אליהם טוב יותר, הם ירצו לחזור לבקר אותנו הרבה יותר. אם נתייחס אליהם מעולה, אנחנו מגדילים את הסיכוי שיביאו איתם חברים. ואם נהיה מאוד ביקורתיים כלפיהן, נרגיל את עצמנו לפסול אותם על הסף ונרחיק אותם מאתנו.

לכן, עלינו להתרגל להעריך כל רעיון ולרשום אותו. אפילו אם הוא נשמע מטופש או הזוי. פשוט לרשום אותו בפנקס, בקובץ או באפליקציה. לא לפסול על הסף כלום. וברגע שנתרגל לעשות את זה נגלה 2 דברים מעניינים:

הראשון, הוא שכשאנחנו משחררים את הלחץ שהרעיון חייב להיות מושלם אנחנו מאפשרים ליותר רעיונות להגיע. ואחד מהם בטוח יהיה טוב. והשני, הוא שלאחר פרק זמן מסוים, רעיונות שנראו לנו פעם מטופשים נראים פתאום כמו משהו שדווקא כן אפשר להשתמש בו.

2. להתמקד ביצירת משהו חדש לחלוטין – הרבה אנשים יצירתיים מנסים ליצור משהו חדש לחלוטין. משהו מדהים ומושלם. שיפיל אנשים מהכיסאות. רק שכשאנחנו מתמקדים במשהו כל כך מופשט כמו חדש או מושלם, אנחנו מציבים לעצמנו בראש את חוסר היציאה לדרך.

ההסתברות שמישהו לא חשב על משהו דומה היא אפסית. יש כל כך הרבה אנשים על פני כדור הארץ שנחשפים לאותו מידע שאנחנו נחשפים אליו. כך שהסיכוי שמישהו יגיע לאותו הרעיון המדויק הוא אמנם מזערי. רק שתמיד הם יכולים לחשוב על משהו דומה.

ובינינו, הסיכוי שניצור משהו חדש לחלוטין הוא אפילו יותר נמוך. כי גם המוצר החדשני ביותר, מסתמך על ידע קודם. משלב עקרונות ולפעמים אפילו חלקים מדברים אחרים שקיימים. זו המהות של השראה. כך שלצפות שהרעיון שלנו יהיה בהכרח חדשני לחלוטין זה מוגזם.

הפתרון פה הוא שינוי המיקוד. ברגע שנשחרר את הדחף להיות חדשים לחלוטין נוריד את הלחץ ונפתח אצלנו חשיבה יצירתית אחרת. כזו שחושבת איך לשלב פתרונות לתוך פתרון חדש. וכזו שתאפשר לנו להביא את הנגיעה האישית שלנו לתוך היצירה.

טיפ מגניב לנקודה הזו: כדי לקבל השראה, רצוי שנציף את עצמנו ברעיונות מאותו הסוג שאנחנו רוצים ליצור. בצורה מדהימה המוח שלנו יודע לזהות תבניות שחוזרות על עצמן. ובצורה לא מודעת הוא מזהה את זה ומרגיל אותנו לצפות לתבנית הזו.

ברגע שהצפנו את עצמנו במקורות השראה שכאלה, הרעיונות פתאום יקבלו את הצורה של הדברים שכבר עובדים. לא ברמה של העתקה. אלא ברמת העקרונות שגורמים לדברים ההם לעבוד. וכאן, נוכל להוסיף את הזווית שלנו שתהפוך את הרעיון ל"שלנו".

3. לשתף את הרעיונות עם כל העולם – אני יודע. יש הרבה מאוד סופרים ומרצים שמדברים על "לצעוק את הרעיונות". או לפרסם אותם כך שזה ייצור מחויבות. רק שזה נחמד להתחלה. ולא באמת מחזיק לאורך זמן. מ-3 סיבות מרכזיות:

הראשונה היא שככל שאנחנו מדברים יותר על הרעיונות שלנו, כך אוזלת המוטיבציה שלנו ליישם אותן. העשייה חייבת את המומנט הראשון. כי אז יש לנו את הכי הרבה מוטיבציה ליישם אותה. ואם אנחנו מנצלים את המוטיבציה הזו כדי לדבר… אנחנו מבזבזים אותה.

השנייה היא שאם בסופו של דבר הרבה רעיונות שלנו לא יוצאים לפועל, אנשים יזכרו את זה. ואם נספר שוב ושוב על דברים שלא יוצאים לפועל, הם יזהו פה תבנית שחוזרת על עצמה. כי אז, כשיהיה לנו רעיון אמתי, אנשים כבר יתפשו אותנו כקשקשנים והאמינות שלנו תרד.

השלישית היא שרוב האנשים מעביר ביקורת שלילית על כל דבר ששונה ממה שהוא מכיר. והיא מעידה בעיקר על חוסר היכולת שלהם לחשוב "מחוץ לקופסה". ועל נטייה לנסות לשמר את הסדר הקיים. רק שדווקא שם, במקום הרגיש של היצירתיות, הם מורידים אותנו למטה.

פה, יש מלכודת. כי היכולת "להקפיץ רעיונות" בין אנשים שחושבים בצורה יצירתית, יכולה לשדרג את היצירתיות שלנו ולהקל עלינו את תהליך היצירה. לכן, רצוי שנימנע מלשתף את הרעיונות החדשים מול רוב האנשים שמקיפים אותנו. וליצור קבוצת סיעור מוחות.

מה זו קבוצת סיעור מוחות? קבוצת סיעור מוחות היא קבוצת אנשים שחושבים בצורה חיובית ואחרת מהרגיל. כאלה שמחפשים כאלה שדומים להם. ולהיפגש פעם בתקופה כדי להעלות רעיונות ולעזור לאחרים להעלות ראיונות.

איך עושים את זה? התהליך פשוט: אחד מעלה רעיון. לא משנה עד כמה הוא הזוי. הבא בתור זורק בצורה אסוציאטיבית דרך לשדרג את הרעיון. הבא בתור נותן לו עוד טוויסט וכך הלאה. בסופו של דבר, יכול להיות שהרעיון כבר לא יהיה דומה למקורי, רק שהוא יהיה יצירתי יותר.

גם אם לא כל הרעיונות שייצאו בסוף יהיו טובים, התהליך עצמו מעורר יצירתיות בצורה יוצאת דופן. ולא חייבים לעשות את זה לעתים קרובות מדי. רק שבהחלט משהו שמשחרר את המוח ומקרב אותנו לשם. אז זה מומלץ מאוד.

עכשיו אשמח לשמוע: מה דעתך על המאמר? האם יש לך דרכים אחרות שעוזרות לך לשדרג את היצירתיות שלך?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור