היי,
בשבוע שעבר הבאתי 4 שיטות שמשפרות יצירתיות ומחדדות זכרון בו זמנית. היום, רציתי לדבר על נושא הפרעות הקשב והריכוז, שכן ככל שעובר הזמן מתחזקת אצלי התחושה שלרובנו יש לפחות אחת שכזו. או לפחות ככה אנחנו מרגישים.
מאמר זה אינו מחליף כמובן את אנשי המקצוע העוסקים בטיפול בתופעה. כל מה שיופיע בו הוא מידע וכלים מתוך עולם ה-NLP ומתוך ניסיוני. המידע הזה הינו בגדר המלצה בלבד ומיועד לשימוש במקביל לטיפול מקצועי או תרופתי (אם צריך) ולא במקומו.
עכשיו, אחרי שסיימנו את ההקדמה המחוייבת משפטית, נתחיל:
איך אמצעי התקשורת גורמים לנו להפרעת קשב וריכוז
ככל שאמצעי התקשורת שלנו היו יותר מוגבלים, היתה לנו הרבה יותר יכולת להתרכז.
בתקופה הפרה היסטורית בני האדם היו בעיקר מונעי חוויות ותחושות. זה נכון, היתה להם שפה שהם יכלו לתקשר בעזרתה. עם זאת, השפה עדיין לא היתה מפותחת מעבר לנהמות וקצת ציורי קיר.
בתקופה הזו, הם חיו בעיקר את הרגע וידעו לתאר רגע אחר (בציורי קיר למשל) אך חוסר מורכבות השפה לא אפשרה להם לתכנן דברים לטווח הארוך. הם לא היו צריכים סבלנות או קשב גדול מדי. לא היה להם יותר מדי למה להקשיב.
ככל שהתפתחה השפה, כך גם התפתחו יכולות כמו פיתוח, תכנון, שיתוף פעולה ואיתם ביחד הסבלנות. לא רק שהיינו צריכים לפתח סבלנות היא גם השתלמה לנו באותם ימים. אחרי הכל, לא היו טלויזיה או אינטרנט.
אנשים ישבו בכיכר העיר והקשיבו במשך שעות ארוכות ובעיניים פעורות לסוחרים שהביאו חדשות וסיפורים ממקומות זרים ומרתקים. הם יכלו לשבת במשך שעות שם ולגמוע את הסיפורים. זה היה עיקר הבידור שלהם שהסיח אותם משגרת היום יום שלהם.
יכולת האנשים להקשיב ולהתרכז היתה אז בשיאה. לא היו דברים אחרים שאפשר היה לעשות בו זמנית. זה גם לא היה מקובל ורוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב. קריאה וכתיבה במשך מאות שנים היו יתרון ששמור היה רק לאנשי השלטון, לסוחרים ולאנשי הדת.
עם התפתחות הרדיו והטלויזיה, החדשות התקרבו אלינו והמידע החל להתקצר. פתאום, היה צורך להכניס מידע לפרקי זמן קצובים מראש ולכן לתמצת אותו יותר. בהדרגה, התחלנו להתרגל לקבל מידע בזמן קצוב.
עם כניסת הפרסומות, חונכנו ליצור יחידות תוכן קטנות הרבה יותר. האינטרנט הפך את היחידות האלו ליותר קטנות ואת קבלת המידע ליותר מהיר. בהדרגה נכנסנו לעידן הראייתי – הכל זמין, במהירות ובמקביל.
למה אני מספר לך את כל זה?
המעבר מתפישה שיש לה יותר סבלנות לשמיעה וקריאה, לתפישה שדורשת שהמידע יהיה זמין וקל יותר לצריכה במקביל, השפיע גם על יכולת הריכוז שלנו. בשל כך שיש המון מידע שצריך לעבד ולסנן, התחלנו לקרוא קריאה הרבה יותר מרפרפת.
לכן, זה לא מפתיע שברוב הכיתות הגדולות ישנם כל כך הרבה ילדים שיש להם "הפרעות קשב וריכוז". מה שמפריע פה היא צורת לימוד שבהדרגה ובאיטיות מתאימה את עצמה אל המצב החדש שנוצר.
כאשר אנחנו לוקחים ילד שמסוגל לעבד הרבה יותר מידע במקביל ובצורה יעילה ומכריחים אותו להתמקד בכל פעם בדבר אחד, אנחנו בעצמנו גורמים לו להפרעת הקשב. הלחץ שנוצר אצלו בזמן שהוא מנסה להתנגד לדרך שבה הוא עושה דברים גורם לכל דבר להפריע לו.
לילד כזה אין באמת הפרעת קשב וריכוז. לילד כזה יש יכולת קשב וריכוז מוגברת שהוא אינו משתמש בה נכון.
אז למה אנחנו סובלים מהיכולת הזו במקום ליהנות ממנה?
מאוד פשוט – כי מעולם לא לימדו אותנו איך להשתמש ביכולת הקשב והריכוז המוגברת שיש לנו. בעיקרון, כל דבר שאנחנו מנסים להתנגד לו, רק מתחזק. הסיבה לכך היא שכשאנחנו מתנגדים, אנחנו שמים עליו יותר תשומת לב ובכך מסמלים לתת מודע שלנו לבצע זאת שוב.
כיווץ תשומת הלב אינו בהכרח מיקוד תשומת הלב. אפשר לשים לב לדברים גם ללא כל הלחץ, פשוט צריך לדעת איך. השיטה הבאה מיועדת לעזור לך לעשות זאת, גם אם יש לך הפרעת קשב וגם אם לא:
1. לשחרר את שרירי העורף – אני יודע שרוב האנשים לא שמים לב לזה אבל הלחץ שנוצר מהצורך להתמקד תופס לנו את העורף. לכן, לפני שאנחנו מתחילים, נרצה קודם לשחרר את שרירי העורף על ידי עיסוי קליל.
מכיוון שגוף ומחשבה משפיעים זה על זה באופן בלתי נמנע, שחרור הצוואר מסמן לתת המודע להתחיל להרגע. קורס מסאג' מרוכז ועל רגל אחת: חשוב לדעת כי עיסוי טוב מניע את השרירים מחלקם האמצעי אל עבר הקצוות שלהם.
2. מעבר לתפישה היקפית – בעיקרון יש 2 דרכים ראשיות להשתמש בחושים שלנו. דרך אחת היא להתמקד במשהו ואז כל מה שמסביבו הופך ללא ברור. הדרך השניה היא שימוש בתפישה היקפית שבה אנחנו קולטים את כל המידע שסביבנו בצורה אחידה.
בהתחלה זה יהיה קצת מוזר, אני יודע. עם עיניים פתוחות, נשחרר את שרירי העיניים קצת, נאבד קצת את הפוקוס ונרשה לעצמנו לקלוט הכל. אחר כך נאפשר לכל הצלילים מסביב להכנס ולבסוף נאפשר לנו להרגיש הכל, החל מהחולצה שעלינו וכלה בתחושת כף הרגל כנגד לתחתית הנעל.
זה אמנם דורש קצת אימון ועם זאת, זה פשוט שווה את זה. המצב הזה, שבו כל החושים שלך נמצאים בחוץ, נקרא ב-NLP עירנות מוגברת (או UpTime). במצב הזה, אנחנו גם לא מדברים עם עצמנו בתוך הראש והוא מקל עלינו להקשיב וללמוד.
3. להעביר מיקוד – כאשר אנחנו מנסים להתמקד במשהו, אנחנו מנסים לצמצם את תשומת הלב שלנו ולסנן את כל שאר המידע. לכן, כל צליל או תזוזה של אדם יכולה להקפיץ אותנו החוצה ומקשה עלינו להתרכז.
איך אפשר לפתור את זה? כשאנחנו משתמשים בתפישה היקפית נדמיין שתשומת הלב שלנו היא כמו אלומה של פנס. כשנרצה לשים לב למשהו, פשוט נסיט לשם את אלומת תשומת הלב.
בצורה הזו, כל המידע נכנס דרך החושים שלנו ואנחנו בוחרים למה מתוכו לתת חשיבות. כך אפשר גם לדבר עם אדם ולהשאר מרוכז בשיחה בזמן שאנחנו מקשיבים לשיחה נוספת לידינו.
4. לשבור את התבנית – בגלל שאנחנו קולטים כל כך הרבה מידע כל יום, אנחנו צריכים לדעת איך לפרוק את המתח שנוצר מכך מספר פעמים ביום. 2 דרכים מעולות לעשות זאת הן מנוחה ורחצה.
הפוגת צהריים בת עשר דקות יכולה לרענן יותר מקפה או ממתק. לכל השכירים שקוראים בלוג זה, לא צריך ממש לישון. רק למצוא מקום שאפשר לשבת, להשען אחורה ורק לעצום עיניים.
מקלחת מרגיעה ומאפסת את החושים, כל עוד היא לא נעשית עם מים חמים או קרים מדי. במהלך שעות העבודה, אפשר לשטוף ידיים ופנים פעם בכמה שעות. זה שובר את המתח שנצבר די בקלות ומקנה לנו עוד קצת אורח רוח.
5. איפוס סוף יום – לעתים קרובות כשאנחנו נכנסים למיטה לפני השינה, אנחנו נתקעים בלולאת מחשבות שמרחיקה מאיתנו את השינה. כדי להמנע מלולאה שכזו, רצוי שנקח זמן לפני השינה, כדי לשחרר את הלחץ.
אפשר לפני השינה לעשות מדיטציה מרגיעה, לקרוא ספר טוב, לכתוב את המטרות של מחר במחברת (כדי לשחרר את הצורך לחשוב עליהן) ואפילו לכתוב יומן אישי. מה שחשוב הוא להמנע מלבצע פעולות שממריצות מחשבות כמו צפיה בטלויזיה או קריאת מיילים.
השילוב בין חמשת השלבים האלו יוכל להסיר הרבה מאוד מהמתח שבחייך ולהתמקד בצורה יעילה הרבה יותר. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר ואילו תובנות קיבלת ממנו?
שבוע מעולה,
ליאור
17 Responses
אהבתי…תודה על השיתוף
הי ליאור מה קורה,אהבתי ואימצתי,רק אשמח אם תוכל לשים את האצבע על נקודה בה כל זה נקשר לNLP
היי חן,
מה שנכתב פה הוא התוצאות של פרוייקט דיגום שעשיתי על אנשים עם
"הפרעות קשב וריכוז" שדווקא מצליחים להשתמש בהן כדי להתרכז
ולעבוד בצורה יעילה.
ליאור – כבר כתבתי על ההצפה במידע בחברה שלנו. חלק מהשיטות שאתה מציע נכונות. וזה כולל לנתק את עצמך מהסלולר (תתפלא, אפשר שעתיים בלי) לנתק את עצמנו לעיתים מהרעש הלבן שעוטף אותנו – זה קישור לרשימה מהבלוג שלי בתפוז. מקווה שתקרא את זה… אולי זה יתן לך השראה. כי לי אגב יש הפרעה כזו.
רחל,
מסכים איתך לחלוטין ובעיקר בנושא הניתוק מאמצעי המדיה (כולל הטלפון). דווקא השקט
שאפשר ליצור כשאנחנו מנותקים מכל ה"רעש" שלנו הוא זה שעוזר לנו להרגיע את המתח
של היום יום.
אני מודה לך על התגובה ועל השיתוף של הרשומה מהבלוג.
אהבתי מאוד,תודה רבה!
לפעמים צריך טיפים כדי למצוא את הדרך שלנו לחזור לשיגרה עם כוח, ריכוז ומטרות שהוצבו בזמן ההתכוננות!
שבוע טוב
תודה קריסטינה!
אוקי ,התכוונתי איך הגעתה דרך הNLP לדרכי הפתרון האלה או יותר נכון מה גרם לך להבין שבעזרת הכלים האלה אפשר לעזור לאנשים עם בעיות קשב וריכוז.
וגם בהקשר של כלי מדיה ,הייתי שמח אם הייתה מדבר על העניין הזה שטלויזיה ומחשב הוא סם ההתמכרות מספר אחד בעולם ואף אחד לא שם לב לזה בכלל ,תנסה להעביר יומיים בלעדיהם ואז באמת תדע איך מרגיש נרקומן,ומה הם הדרכים שאפשר בעזרתן "להיגמל" מזה .
ורק הערה קטנה ,הייתי שמח אם הייתם משנים פה בבלוג את הצבע של הרקע משום שקשה להבדיל בין הדף עצמו לאזורים שבהם צריך לרשום.
דיגום הוא תהליך ב-NLP שבעזרתו לומדים איך אנשים שמגיעים לתוצאות יוצאות
דופן מגיעים אליהן. המידע במאמר הזה נוצר על ידי דיגום שכזה, כמו שכתבתי
בתגובה הקודמת פה.
מאמר איכותי כרגיל 🙂
רק שאלה לגבי סעיף 3- מה ההבדל בין "להתמקד" במשהו לבין "להסיט את אלומת תשומת הלב"?
הבנתי את השלב הקודם של תפישה היקפית אבל לא הבנתי איך אפשר להיות מרוכז בשיחה עם מישהו ולשמוע גם את מה שמסביב
תודה סיון.
בנוגע לשאלה 3, כשאנחנו מנסים להתמקד אנחנו מתאמצים למקד את תשומת הלב
שלנו ולסנן את רעשי הרקע. בגלל זה, כל רעש חיצוני מקפיץ אותנו החוצה מהריכוז.
כשאנחנו משתמשים בהסטה של אלומת תשומת לב, אנחנו מפסיקים את המאמץ
שבריכוז ובסינון ומאפשרים לכל המידע להכנס. אז, אנחנו בוחרים בצורה פשוטה
מהו העיקר בכל המידע שנכנס ומה כרגע לא נמצא במרכז תשומת הלב.
תודה רבה על המאמר המצויין!
אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות מידע בנושא, בהם נעזרת או שלא נעזרת אבל אתה מכיר
המאמר הנוכחי מתבסס על עבודה שלי עם אנשים שאובחנו כסובלים מבעיות קשב וריכוז.
אם תרצי אגב, אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמרים המעולים בנושא בבלוג של אתי קסטנר
קודם כל מצאתי את התשובה לעייפות שלי אחרי המקלחת, אני מתקלח עם מים חמים מידי ובשהייה ארוכה מידי, יש הסבר לכך שמים חמים גורמים לעייפות?
ככל שאני יודע, מקלחת ארוכה תחת מים חמים במיוחד גורמת לנו לחוש עייפים כי הגוף שלנו צריך לקרר את עצמו (עד לטמפרטורה הטבעית).
ליאור
הי
אני נהנית מאוד מהמאמרים שלך!
אני בן אדם רחפן כזה
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מחוץ לעינינים
יש לך איזה מאמר בנושא הזה?
היי מריה,
רק רוצה לוודא שהבנתי נכון: את מחפשת מאמר שיעזור לך להתרכז מחדש בשיחה?