היי,
בשבוע שעבר, הבאתי שיטה חדשנית בת 6 שלבים לפתור את התנגדות המכירה הקשה מכולן "אני רוצה לחשוב על זה ולחזור אליך". השבוע (וקצת לפני חג הפסח), רציתי לשים דגש על 9 דברים קטנים שכמעט כל אדם עושה ושבלעדיהם יהיה לכל אחד מאתנו יותר חופש בחיים.
משהו בתוכה צעק
היא הייתה עייפה. ולא בגלל שלא ישנה טוב בלילה. היא דווקא ישנה 8 שעות מלאות. או שלא נחה בסוף השבוע. גם שם היא נחה לא מעט. ולמרות שהמנוחה הייתה אמורה לפתור את בעיית העייפות, היא הרגישה כאילו שאין לה כוח לסחוב את השבוע.
זו הייתה עייפות אחרת. מהסוג שמצטבר מהמלחמה היום יומית. כזו שבדרך כלל מתמלאת אחרי חופשה טובה. רק שהחופשה האחרונה לא באמת עזרה לה להתאושש. היא נבלעה לתוך חוסר תחושת החופש כמו מים לאדם שמתייבש במדבר. מרווה ועדיין הצמא עצום.
יום בא ויום הולך. והרעב רק גדל. לא משנה כמה ישנה. לא משנה שיצאה לצימר בצפון. או לחופשה בחו"ל עם המשפחה. הוא היה שם והוא היה עובדתי. כמו פיל שמנסים להחביא מאחורי שיח. כמעט, אבל לא באמת נעלם.
וזו לא הייתה בעיה, היא נשבעה לעצמה, אם זה לא היה משפיע על כל שאר הדברים. הופך את הכל למרוחק. לא משפיע. כאילו שהחיים עצמם נהיו הצל העמום של מה שהיו יכולים להיות. של מה שדמיינה שהם אמורים להרגיש.
כל שעות השינה לא יכלו להשביע את הרצון לצאת לחופש אמיתי. אמיתי. שיעיר לה את החיים. שיחזיר לה את הברק בעיניים. כמו שהיה לה כשהייתה צעירה. משהו בתוכה צעק חופש. והיא ידעה שאם לא תענה לו, היא תמשיך לישון את החיים שלה.
חופש הוא לא מה שחשבת
תחושת החופש אינה קשורה בכלל לדבר שרובנו חושב עליו, כשהוא חושב על חופש. כשרוב האנשים חושב על חופש, הוא מתכוון ל"לא לעבוד". הוא מתכוון ל"לעצור לרגע את השגרה". הוא מתכוון ל"להתנתק קצת מהכול".
העניין הוא שאף אחד מהדברים האלה לא באמת ישביע את הצמא לחופש שבפנים. הם ניסו. זה לא עזר. הם מאמינים שאולי חופשה קצת יותר ארוכה תעבוד. שאולי חופשה מסוג אחר תעבוד. ולא משנה עד כמה הם מנסים, זה לא זה.
תחושת החופש קשורה לצורת החשיבה שלנו ולא למקום שבו אנחנו נמצאים או לדברים שאנחנו עושים. כשאנחנו נמצאים בתוך צורת החשיבה הזאת, גם הדברים הכי שגרתיים שכולנו עושים ביום יום מרגישים הרבה יותר כיפיים.
ואני מזהיר מראש, חופש זה לא קל. חופש דורש מאתנו לעשות דברים שלא היינו עושים פעם. לגרד את הגבולות שלנו. לעבור דרכם כאילו הם היו אוויר. הרי רובם הגדול מתקיים רק בראש שלנו. ולפעמים בראשו של מישהו אחר.
מה אפשר לעשות עוד היום כדי להשיג יותר חופש בחיים?
על מנת להשיג יותר חופש בחיים, עלינו להשיל מספר הרגלים המקבעים אותנו לצורת החשיבה הישנה שמשעבדת אותנו. זו שמונעת מאתנו ליהנות מהחיים שלנו כמו שאנחנו אמורים. ולהביא אותנו להרגיש סיפוק גדול יותר. גם אם שום דבר אחר לא ישתנה בהם.
אלו הם 9 הדברים שנוכל להפסיק לעשות עוד היום כדי להרגיש תחושת חופש גדולה יותר:
- לקוות – תקווה זה חשוב. באמת. עם זאת, תקווה ללא מעשה בכיוון היא אקט של אדם שלא באמת שולט בחיים שלו. וזה כולל כל מני דברים כמו מילוי טופס לוטו מתוך תקווה להרוויח כסף בלי לעבוד. חופש אמתי לא מגיע מתוך אשליות אלא מתוך עשייה.
- להשתהות – כשאדם אינו פועל כי הוא מפחד מהתוצאות של מעשיו, הוא מונע מעצמו גם את הסיכוי להשיג יותר בחיים. חופש אמתי אינו מגיע מתוך הישארות במקום אלא מתוך היכולת לבחור מה לעשות. וההרגל להשתהות מקטין את אפשרויות הבחירה בצורה מהותית.
- לתרץ – ההרגל לתרץ מסוכן מ-2 סיבות: מצד אחד, אנחנו מתרצים רק כשאנחנו לא מגיעים לתוצאות ובכך מרגילים את עצמנו שזה בסדר לכסת"ח כי נוכל לצאת מכך בעזרת דיבור. השני, ההסבר שאנחנו נותנים הופך להסבר עצמי לחוסר הצלחה עתידית ובכך מקבע אותה.
- להתעלם – האינטואיציה שלנו היא אחד הכלים המשמעותיים ביותר שיש לנו. היא מורכבת מחיתוכים מאוד מהירים שנעשים על ידי תת המודע ונותנים לנו מידע אמין ותחושתי בזמן אמת. התעלמות מהאינטואיציה היא התעלמות מעצמנו ובדרך כלל היא נושאת מחיר כבד.
- להתקמצן – לפעמים מרוב לחץ אנשים שוכחים שיש עוד דברים חוץ מחיסכון. כמו דברים שיכולים לפתח אותם אישית ומקצועית. כמו דברים שיכולים לאפשר להם להירגע בחיים. כמו הדברים הקטנים שיכולים להפוך את החיים שלנו ליותר כיפיים.
- להאשים – כשתוצאה משתבשת, מאוד קל להאשים את כל השאר. כי "רע" תמיד שייך ל"אנשים אחרים". זה "הם" שלא הגדילו ראש וניחשו מה היה צריך להיעשות. חוסר לקיחת האחריות אמנם מרגיעה אותנו. מצד שני, היא מונעת מאתנו לשלוט בתוצאות האפשריות.
- לקחת קרדיט – בניגוד לסעיף הקודם, כשמשהו טוב קורה מאוד קל לשייך לעצמנו את התוצאות. העניין הוא שזה גורם לאנשים להיות פחות מחויבים לתהליך. הם גם ככה רק אשמים כשמשהו קורה וכשהתוצאה טובה אז הקרדיט נבלע באגו שלנו.
- להזניח – מאוד קל להשאיר את הכושר, את שעות השינה ואת התזונה שלנו לזמן שבו תהיה לנו "יותר שליטה על לוחות הזמנים". מצד שני, פגיעה בשינה, בתזונה ובכושר פוגעת גם ביכולת שלנו להיות אפקטיביים ובכך גם ביכולת לשלוט בלוח הזמנים שלנו.
- להעריך – כשאנחנו לא זוכרים להעריך (גם את הדברים הטובים בחיים שלנו וגם את התוצאות הטובות שהשגנו בעבר) אנחנו פחות מאושרים ופחות מסוגלים להניע את עצמנו. זו גם הסיבה שבגללה אני אישית מעודד אנשים להסתובב עם יומן הישגים.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שמתחת למאמר האם ישנם דברים נוספים שדעתך חשוב להפסיק לעשות כדי להרגיש יותר חופשיים בחיים?
שיהיה לך חג פסח משובח במיוחד,
ליאור
