לגזור ולשמור: 5 טיפים פשוטים שיעזרו לנו לאזור אומץ לפני קבלת החלטות חשובות

היי,

בשבוע שעבר מצאנו (באמצעות שאלון קצר) מה סגנון המנהיגות שלנו ובהתאם אליו, במה חשוב שנתמקד אם נרצה להצליח יותר. היום, נדבר על ביטחון עצמי מזווית קצת שונה מהרגיל: איך לאזור אומץ כדי לקבל וליישם החלטות חשובות בחיים?

מה חסר לנו כדי ליצור ביטחון עצמי חזק ויציב?

לפעמים במהלך ההפסקות בקורס ה-NLP עולות שאלות על ביטחון עצמי. ליתר דיוק על יצירת ביטחון עצמי באופן מיידי. אנשים מחפשים את הקסם. וזה מובן. כי ב-NLP יש די הרבה כלים שמאפשרים ליצור שינוי עמוק ומהיר בתת המודע. רק שלדעתי, השאלה היא שגויה.

ביטחון עצמי הוא משהו שאנחנו צוברים תוך כדי עשייה. תוך כדי שאנחנו חווים תוצאות. וככל שאנחנו צוברים יותר הצלחות ולומדים להתמודד עם חוסר הצלחות, הביטחון העצמי עולה. רק שלמרות כל הכלים רוב האנשים פשוט לא מתחיל. לא לוקח צעד קדימה. לא מתרגל. לא עושה.

כדי לקחת את הצעד הזה נדרשת החלטה. וההחלטה הזו דורשת מאתנו קצת אומץ. כי יותר קל להישאר במקום הקבוע. אפילו שאנחנו רוצים יותר. אפילו שכבר התחלנו לחוות תוצאות חיוביות בחיים. ואפילו שכבר למדנו את כל מה שצריך כדי לעשות את זה.

מה מתחבא מאחורי החשש?

קל מאוד להגיד "בחרתי". לספר על זה לכולם. להתחיל מראש לתת עצות לאנשים ולייעץ להם להחליט לעשות את זה. רק שיישום ההחלטה הוא כבר משהו אחר. הוא דורש מאתנו להתחייב. הוא דורש מאתנו לבחור לעשות משהו אחר באופן מודע. הוא דורש מאתנו להסתכן בכישלון.

ההשתהות לפני קבלת ההחלטה היא לא דחיינות. לא בדיוק בכל מקרה. רק ש… כשאנחנו נמצאים רגע לפניה ההחלטה, אנחנו לא תמיד מסתערים ומיישמים אותה. רחוק מזה. לפעמים, מרוב מחשבות על הנושא וניסיונות להניע את עצמנו קדימה, אנחנו רק מתבלבלים ונתקעים.

למה זה? מאוד פשוט: רוב הזמן אנחנו נדרשים לקבל החלטות קטנות. כאלה שמיישמות את השגרה שלנו. כאלה שאנחנו מכירים כל צד בהן. מה יקרה אם ייבחרו. מה ייקרה אם נבחר באחת אחרת. רק שכשאנחנו נדרשים ליישם בחירה משמעותית, זה קצת שונה.

במידה מסוימת זה דומה לילד קטן שרוצה לרדת לבד במדרגות נעות. הוא לא יודע מתי בדיוק להניח את הרגל. אז הוא חושב לעצמו "עכשיו… לא… עכשיו…". ועד שהמבוגר לא מלמד אותו מתי הזמן הנכון לבחור לקחת צעד קדימה, הוא יכול להישאר שם תקוע במחשבותיו.

כשזה מגיע לבחירות, זה אותו הדבר. רק שכאן לא לימדו אותנו בדרך כלל לעשות את הצעד קדימה. ואיך לדעת מתי הזמן. ואיך לדעת אם עשינו את זה נכון. ואיך לדעת אם לא. כאן, אנחנו לגמרי לבדנו. והבלבול מובן. כאן בדיוק, נכנס המאמר הזה.

איך לאזור אומץ לפני בחירות חשובות?

אני יודע, טיפים זה נחמד. בזמן אמת… לא קל כל כך לחשוב בצורה הגיונית. כי ההחלטות האלה מלחיצות אותנו. כי מדובר בשינוי גדול. כי מדובר במשהו משמעותי שאנחנו לא רוצים להרוס. כל כך לא רוצים להרוס, עד שאנחנו לא מקבלים את ההחלטה ולא משיגים אותו בכלל.

בדיוק בגלל זה קיימים טיפים כאלה. מהסוג שלא תמיד צריך עכשיו. רק שכשצריך אותם, אנחנו מתבאסים שלא שמרנו אותם. לכן, אני ממליץ בחום להדפיס את המאמר הזה ולשמור אותו ליום גשום. כי אז בדיוק, הטיפים הבאים יכולים לעשות את כל ההבדל:

1. לבחור תוך 3 שניות – אם בדיוק כרגע נדרשנו לקבל החלטה, 3 שניות הן כל הזמן שדרוש לנו כדי לעשות זאת. אם נחכה יותר מכך, יתחיל לעבוד החלק במוח שלנו שמטיל ספק. זה שמסביר למה לא. זה שתוקע אותנו בלולאת "כן, אבל…".

יש לנו את כל המידע שנדרש כדי לבחור. כאשר נתרגל לבחור תוך 3 שניות, נשים לב לכך שתת המודע שולח לנו תשובה חד משמעית מה עדיף. ואנחנו תמיד יודעים מה עדיף. רק שהמחשבה על הדבר שקל יותר לעשות מפריעה. כדי שלא נגיע אליה, נבחר תוך 3 שניות.

2. להבין למה אנחנו בוחרים – בזמן שאנחנו נדרשים לקבל החלטה, היא עשויה להיראות מאוד גדולה. מאוד משמעותית. ולכן אנחנו רוצים להקדיש זמן לבחינת כל האפשרויות. בגלל שאנחנו הופכים כל אפשרות למאוד חשובה, אנחנו רוצים לשקול אותן בזהירות.

רק שבפועל, מה שקורה הוא הפוך. אנחנו כל כך גורמים לכל אפשרות להיות משמעותית עד שאנחנו לא מצליחים לבחור. לכן, במקום לשקול את כל האפשרויות (שהרי תת המודע שלנו גם ככה משקלל אותן), רצוי שנתמקד בסיבה שבגללה אנחנו בכלל צריכים לקבל את ההחלטה.

מאחורי כל החלטה יש סיבה. יש את ה"למה" שמסביר. וכשאנחנו דוחים את קבלת ההחלטה, אנחנו דוחים את קבלת התוצאה. אנחנו דוחים את מי שאנחנו. אנחנו דוחים את מי שנוכל להיות כשנגיע לשם. ולכן חשוב שהסיבה תהיה מול העיניים שלנו. כן, ממש לדמיין אותה.

3. להתייעץ עם דמות לחיקוי – כל אחד מאתנו תופש מישהו או מישהי כדמות לחיקוי. גם אם הם כבר לא חיים. מישהו או מישהי שסיפור החיים שלהם נתן לנו השראה. שסיפור החיים שלהם מהדהד לנו בראש בכל פעם שקשה לנו.

כשאנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נדרשים לבחור, נוכל לעצור לרגע. לדמיין איך הם נראים. לשאול את עצמנו מה הם היו עושים במצב הזה. ובצורה מפתיעה, התשובה מגיעה. כמו סוג של אינטואיציה. פשוט בחירה אחת שמרגישה נכון.

4. לכאוב חרטה יותר מכישלון – כן, כישלון זה צורב. זה מכאיב. זה גורם לנו לחשוב דברים לא טובים על עצמנו. רק שחרטה על זה שיכולנו לעשות משהו ופספסנו את ההזדמנות… היא יותר כואבת. וזה דבר שחשוב להבין ולזכור כל הזמן.

הסיבה לכך היא פשוטה: חוסר הצלחה היא לא כיף. רק שבה לפחות עשינו. יכולנו לעשות יותר טוב, אבל עשינו. כאשר אנחנו לא עושים, יכולנו להצליח. יכולנו להשיג את מה שרצינו. רק שמראש נרשמנו לכישלון. כי בסופו של דבר לא קיבלנו את מה שרצינו.

בזמן שאנחנו צריכים לקבל החלטה, חשוב שנזכור את כל הפעמים שבהן יכולנו לעשות משהו וויתרנו על ניסיון. על כל הדברים שיכולנו לקבל. על כל הדברים שהיינו רוצים לחזור בזמן כדי לתקן. ולהבין שאם לא נבחר עכשיו, אנחנו סתם בוחרים בכאב מיותר.

5. לחלק את ההחלטה לנקודות ביצוע – לעתים קרובות, אנחנו מתחייבים למשהו שהוא כל כך גדול עד שקשה לנו לדמיין איך נצא לדרך. וזה הגיוני. אנחנו יכולים לדמיין רק עד פי 2 ממה שחווינו עד עכשיו.

כדי להפוך את ההחלטה ליותר קלה לביצוע, עלינו לחשוב לרגע על פירוק שלה למספר יעדים קטנים יותר. כאלה שקל יותר לבצע. ואז לפרק גם אותם. עד הרמה של פעילות יומיומית או שבועית. בצורה הזו, יהיה לנו יותר קל להבין מה נדרש מאתנו ליישום ההחלטה ולקבל אותה.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על הטיפים?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור