אמנות הלמידה: 5 טריקים שישפרו לנו את הזיכרון ויעזרו לנו ללמוד כל דבר חדש שנרצה במהירות

היי,

בשבוע שעבר הצגתי בסרטון וידאו 3 מיתוסים על שפת גוף דומיננטית שפוגעים בפגישות העסקיות שלנו. השבוע, רציתי לדבר על נושא שדין, בוגר בית הספר שלנו ואחד מקוראי הבלוג הקבועים העלה – איך ללמוד דברים חדשים בצורה מהירה יותר מהרגיל?

על הבלטה

לפני מספר שנים תפסתי במקרה בטלוויזיה סרט דוקומנטרי שעסק בתפקוד המוח ובחשיבות הגמישות המחשבתית. בסרט הציבו מצלמות בביתם של זוג קשישים. המטרה הייתה לתעד את המסלולים בהם הם נעים בביתם בכל יום.

בצורה מפתיעה, גילו החוקרים שניתחו את ההקלטות דבר מוזר. בכל יום, נעו הקשישים באותם מסלולים בביתם בדיוק מרבי. בלטה אחר בלטה. מהמיטה לשירותים. מהשירותים למטבח. עם הקפה לסלון. וכן הלאה. אותו המסלול בדיוק בכל יום.

ללא כוונה, עלו החוקרים על דבר אחד נוסף שהפתיע אותם אף יותר. בסוף השבוע, נכדי הקשישים הגיעו לבקר את סבם וסבתם. המצלמות, שנותרו בדירה, המשיכו לצלם. הנכדים הצעירים, שהתרוצצו בדירה לא חזרו על אותו המסלול בכלל.

למה חשוב ללמוד דברים חדשים?

קשה מאוד להצליח יותר בחיים מבלי להשתפר. ללא קשר לתחום שבו אנו עוסקים, התחרות גדלה. הדרישות מאתנו עולות. ועם הזמן, מגיעים אנשים צעירים ונמרצים יותר לכל תחום ומציפים אותו. זה כמובן, אם נשים בצד שרלטנים ואנשים שפוגעים בשמו הטוב של התחום.

כדי להשתפר אנחנו חייבים ללמוד. ולא רק כדי להצליח יותר בעבודה. מחקרים גילו, כי למידה מתמדת משפרת את התפקוד המוחי שלנו. זה, שמאפשר לנו להבין יותר. זה, שמאפשר לנו לזכור יותר. זה שמאפשר לנו להפוך לחכמים הרבה יותר.

ככל שעוברות השנים, בני אדם מפתחים את הנטייה להתקבע בהרגלים שלהם. וזה לא תמיד רע. בוודאי שלא אם ההרגלים שלנו מניבים תוצאות טובות ושיפור מתמיד. עם זאת, לעתים קרובות הקיבעון המחשבתי שנוצר פוגע בתוצאות האפשריות שלנו.

למה? מאוד פשוט: ככל שאנחנו מתרגלים לעשות משהו מסוים כך אנחנו פחות בוחנים אפשרויות אחרות. וככל שאנחנו פחות בוחנים אפשרויות אחרות, כך אנו מקטינים את הפוטנציאל שלנו להגיע לתוצאות טובות יותר.

במילים אחרות, כדי להצליח יותר בחיים, עלינו להיות בלמידה מתמדת. להתמקד בהגדלת אפשרויות הבחירה. ועל זה בדיוק אנחנו מדברים ב-NLP כשאנחנו מדברים על גמישות מחשבתית – היכולת לעבור משימוש בכלי אחד לכלי אחר בהתאם להקשר ולתוצאה הרצויה.

5 טריקים שישפרו לנו את הזיכרון ויעזרו לנו ללמוד דברים חדשים במהירות

כאשר אנחנו רוצים לשפר את הזיכרון שלנו וללמוד דברים חדשים במהירות, אנחנו חייבים לפתח שיטות למידה טובות יותר. מעין שיטות ללמוד איך ללמוד. כאלה שיעזרו לנו להטמיע יותר בקלות יכולות חדשות והתנהגויות שיגדילו את האפקטיביות שלנו.

אלו הם 5 טריקים שבהם אני אישית משתמש כדי ללמוד דברים חדשים במהירות וביעילות גדולות יותר:

1. לחזק את המסלול – כאשר הזיכרון שלנו נוצר, הוא דומה מאוד למסלול שאדם יוצר עם רגליו כאשר הוא עובר באמצע שדה. ככל שנעבור במסלול לעתים קרובות יותר, כך הצמחייה תפסיק לצמוח בו והמסלול יהפוך להיות בולט יותר לעין.

הזיכרון שלנו פועל בצורה דומה. אם אנחנו לומדים משהו בפעם אחת ומצפים לשלוף אותו בקלות אחרי חודשיים… ייקח לנו בדרך כלל פרק זמן ארוך יחסית לשלוף אותו. עם זאת, אנחנו יכולים לעשות משהו אחר.

כאשר אנו לומדים משהו חדש וחוזרים על החומר ב-24 שעות הראשונות שלאחר הלמידה, הדבר שלמדנו ייצרב חזק יותר בזיכרוננו. במילים אחרות, ייקח לנו פחות זמן לזכור אותו בפעם הבאה. משם והלאה, נוודא שאנו מסוגלים לשלוף אותו מהזיכרון פעם בכמה ימים כדי שייצרב טוב יותר.

2. להתמקד ביישום – כאשר אנו לומדים דבר חדש, נוכל להתחיל ליצור את "מסלול הלמידה" בראשנו עוד לפני שביצענו אותו הלכה למעשה. בצורה זו, יהיה לנו קל יותר ליישם אותו בפעם הראשונה ונגיע מראש לתוצאות מעט טובות יותר. איך נעשה זאת?

אחד העקרונות שאנו לומדים ב-NLP על התת מודע הוא שבניגוד למודע, הוא אינו יודע להבדיל בין מציאות לדמיון. וככל שהדבר שאנו מדמיינים דומה יותר למציאות (צבעוני, מערב מספר חושים וכן הלאה), כך הוא מקבל חוויה זו כמציאותית יותר.

אם נחשוב מראש בזמן שאנחנו לומדים משהו חדש איך ליישם אותו במציאות שלנו, ניצור מסלול למידה חדש בראשנו. לשם כך, עלינו לשאוף להבין איך ליישם אותו כבר היום או מחר בחיים הפרטיים שלנו. או בעבודה שלנו. או בכל תחום אחר.

בשלב הראשון, מספיק לדמיין בזמן הלמידה את השימוש שלנו בכלי כדי להטמיע אותו טוב יותר. בשלב השני, עלינו לבצע אותו במציאות כדי שהלמידה תיצרב ולהפוך אותו להרגל. זה פשוט טריק מעולה שמשפר את תוצאות הלמידה באופן משמעותי.

3. להימנע מהסחות – המוח שלנו מאוד אוהב לסדר מידע בקבוצות על פי התוכן שלו והשימוש שלו בתוכן הזה. כל עוד הוא לומד פיסות מידע חדשות ומסוגל לסדר אותן ביחד, הכל טוב. עם זאת, הטכנולוגיה שאליה אנחנו כל כך מכורים עשויה לפגוע בתהליך.

כאשר אנחנו עוצרים את הלמידה לפני שהפכה ליחידת תוכן שלמה (נגיד פרק בספר), אנחנו מפריעים לה להיצרב כמו שצריך. כן, גם אם "רק שלחנו תשובה להודעה בוואטסאפ או בפייסבוק". וכן, גם אם זה היה נורא נורא נורא נורא חשוב לשלוח אותה.

כאשר אנו לומדים משהו חדש, עלינו להתמקד רק בו בזמן שאנחנו לומדים אותו. לאחר שסיימנו את למידת אותה יחידת מידע, זה יהיה הזמן לענות על ההודעה. הרי בינינו, רוב הזמן זה לא עניין של חיים ומוות. אם נחכה עוד 20 דקות לפני שנענה, כדור הארץ ימשיך לנוע על צירו.

4. לעשות הפסקות – החשיבה המודעת שלנו מוגבלת. יש עומס מסוים שהיא מסוגלת לשאת לפני שאנחנו מרגישים עומס חשיבתי. וזה קורה לא מעט בזמן שאנחנו לומדים משהו חדש. גם אם הוא הדבר הכי מעניין בעולם.

לכן, עלינו לאפשר למידע לשקוע מהמודע אל תת המודע ולהתחיל לעבור שם את התהליכים הנדרשים ללמידה. איך נעשה את זה? על ידי יצירת הסחות דעת. ומספיק לשנות את זווית הישיבה כדי לעשות זאת. או לקום ולמזוג כוס מים. או לצאת להפסקה אם אפשר.

ההפסקה הזו מאוד דומה לדבר שאנחנו מיישמים כאשר משהו "יושב לנו על קצה הלשון". אנחנו הרי מנסים להיזכר במשהו. וככל שאנחנו מנסים להכריח את עצמנו לזכור אנחנו מרגישים יותר מתוסכלים. ומתי אנחנו נזכרים? כשאנחנו עושים משהו אחר. אותו הדבר פה.

5. למצוא אנלוגיה – בחלק מהתחומים, אנו לומדים משהו כל כך תאורטי או חדש עבורנו עד שקשה לנו לחבר בינו לבין דברים שהכרנו בעבר. במקרה כזה, הנטייה הטבעית תהיה לשנן ורק לנסות לעבור את המבחן. ולמרות שלהצליח במבחן זה טוב, אנחנו מכוונים גבוה יותר.

כדי לצלוח את המשימה בהצלחה, עלינו למצוא את האנלוגיה הנכונה. אנלוגיה היא צורת דיבור המשווה בין תחומים. כמו להגיד לדוגמה שמשהו הוא "כמו מים" עבורנו, כשאנחנו רוצים לומר שאין בו שום טעם.

בדרך כלל, אנחנו משתמשים באנלוגיה כאשר אין לנו דרך טובה יותר לתאר משהו. כמו לתאר תחושה כמו "פרפרים בבטן" למשל. או כשאנחנו לא רוצים להגיד משהו בצורה ישירה. כמו לומר "משה הוא נחש" במקום להגיד מה אנחנו באמת חושבים עליו.

באותה צורה, נוכל להשתמש באנלוגיה כדי להתחבר לנושא מסוים ולהבין אותו. לשם כך, נצטרך למצוא אנלוגיה מתאימה. וכדי שהיא באמת תתאים, עליה להיות מתחום שאנחנו מכירים. או לפחות מבינים את העקרונות הראשיים בתוכו.

איך יוצרים אנלוגיה שכזו? פשוט מאוד. עלינו לשאול את עצמנו בקול "מה זה מזכיר לי?". ואז, לקחת את המחשבה הראשונה שעולה לנו בראש. המחשבה הזו מגיעה בדרך כלל ישירות מתת המודע והיא תהווה את הבסיס לאנלוגיה שלנו.

ברגע שמצאנו את האנלוגיה הבסיסית, נתחיל לבדוק איך היא דומה לדבר שאנחנו לומדים. דרך ההקבלה הזו, נתחיל לבחון האם אותו ההיגיון שקיים בדבר שאנחנו לומדים מתקיים גם באנלוגיה ובאיזו צורה.

כמו למשל אדם שרוצה להבין כיצד עובדת למידה. במצב זה, נוכל להשוות למידה לדרך חדשה שאדם יוצר כשהוא עובר באמצע שדה. ככל שהוא הולך בשדה לעתים קרובות יותר, כך הדרך הופכת להיות יותר גלויה והצמחייה מפסיקה לצמוח בה. כן, כבר פגשנו את הדימוי הזה היום.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור