היי,
בשבוע שעבר, דיברנו על 7 דברים שלקוחות לא מספרים לנו, למרות שבגללם הם בוחרים לרכוש ממישהו אחר. השבוע, נדבר במאמר קצר מהרגיל על נושא שמציק (כך מסתבר) לדי הרבה אנשים: למה יכול להיות מצב שהם שוכבים במיטה במשך שעות ולא מצליחים להירדם?
למה אנשים לא מצליחים להירדם באופן מיידי?
יש הרבה מאוד סיבות שבגללן אדם עשוי שלא להירדם. ומניסיוני, גם אם אמנה אותן, אנשים תמיד ימצאו סיבות נוספות שבגללן הם לא יירדמו. רק שהסיבות הללו… הן בדרך כלל רק ההסברים שלנו. או מה שאנחנו עושים כשאנחנו לא נרדמים. ולא באמת הסיבה האמתית.
כדי להבין למה אנחנו לא נרדמים בהצלחה, חשוב לחזור לבסיס: לכל התנהגות יש תוצאה. ככל שאנחנו חוזרים יותר על התנהגות בהקשר מסוים, כך היא מתקבעת יותר כהרגל. ולמרות שיש לנו הרגלים טובים, יש גם כמה שלא משרתים אותנו. בדיוק כמו אלה שמעכבים לנו את השינה.
במילים אחרות, הסיבה שבגללה אנחנו לא מצליחים להירדם באופן מיידי היא לא המחשבות הטורדניות, ההסתובבות במיטה או עודף האדרנלין. כל אלה הן הסיבות לכך שאנחנו מתקשים להירדם אחרי שלא הצלחנו להירדם באופן מיידי. כי רק אז כל אלה מתחילים.
אז איך נרדמים בכל זאת בקלות?
המטרה הראשית שלנו היא להירדם באופן מיידי במיטה. רק שלומר את זה לאדם שלא מצליח להירדם זה כמו להגיד לאדם עצבני להירגע. מעצבן. וזה מובן. כי זה רק אומר לנו מה צריך לעשות מבלי לגלות לנו איך בדיוק לעשות את זה.
אז איך בכל זאת אפשר להירדם באופן מיידי במיטה? יוצרים הרגל מסוג חדש. הרגל שבו אנחנו נכנסים למיטה רק כדי לישון. לא כדי לצפות בטלוויזיה. לא כדי לקרוא ספר. לא בשביל שום דבר אחר. טוב, אולי משהו אחד נוסף. אל תהיו קטנוניים.
זו הצורה היחידה שבה נוכל ליצור במוח שלנו התניה טבעית. מעין משוואה כזו שאומרת שמיטה שווה שינה. ואז בכל פעם שניכנס אליה, נתחיל להירדם. כן, זה עד כדי כך פשוט. בדיוק כמו שזה נשמע. הרי ככה בדיוק אנחנו יוצרים את כל ההרגלים האוטומטיים שלנו.
אני מבין את השאלות שעשויות לעלות: מה יקרה אם לא אירדם? מה יקרה אם המחשבות יתחילו לרוץ? מה יקרה אם ארגיש ערנות? ואלה שאלות נורמליות לחלוטין. כי אלה דברים שעשויים לקרות בהתחלה. רק שכדי לפתח את ההרגל, אנחנו חייבים לדעת מה לעשות אז.
אז ככה. אם נרגיש פתאום ערניים או שלא נצליח להירדם, נצא מהמיטה ישר. נחזור לסלון. נראה קצת טלוויזיה. או נעבוד טיפה. המטרה היא להתיש את עצמנו שוב. ורק אז לחזור למיטה. הרי זו בדיוק המטרה שלנו: ליצור חיבור בין עייפות למיטה.
אם מחשבות טורדניות מתחילות לרוץ לנו בראש, זה הזמן לקום ולרשום אותן. הרי לא נפתור אותן גם ככה לפני השינה. אחרי שרשמנו אותן, המודע שלנו ידע שהוא יכול לשחרר אותן. הן ייזכרו בבוקר. והתת מודע שלנו יתחיל לטפל בהן. אז, נתיש את עצמנו שוב ונחזור למיטה.
אם נבצע את התהליך הזה שוב ושוב, נשים לב שאנחנו מתחילים להירדם יותר ויותר בקלות. ממש כשאנחנו נכנסים למיטה. אז, זה אפילו לא ישנה עד כמה אנחנו עייפים באמת. כי עצם הכניסה למיטה תיצור אצלנו את תחושת העייפות הרצויה.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה: מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך יום מעולה,
ליאור