היי,
בשבוע שעבר, חשפתי איך ה-NLP עזר לי להתגבר על אחד המשברים הקשים ביותר בחיי. השבוע (ובעקבות בקשתה של ענבל), נדבר על הפחדים שלנו ובאופן יותר מדויק: מה הפחד שלנו דווקא יכול ללמד אותנו כדי שנוכל להתקדם בחיים יותר בקלות?
רגע לפני
עשר. תשע. שמונה. שבע. היא הסתכלה על השעון שוב. הפה שלה היה יבש. היא ידעה שממש עוד מעט הוא ייכנס לחדר. יסגור אחריו את הדלת. והיא תצטרך להסביר למה כדאי להעלות לה את השכר. ויותר משהיא שנאה את המעמד, היא פחדה ממנו.
שש, חמש, ארבע, שלוש. היא לא הייתה מאלה שנהנים לדבר על עצמם. ועל ההישגים שלהם. ולהלל את עצמם. היא אהבה לעשות את מה שעשתה על הצד הטוב ביותר. קיוותה שישימו אליה לב. רק שבאיזה שהוא מקום, היא הבינה שלא ככה זה עובד.
שתיים, אחד. הוא נכנס לחדר. הנשימה שלה החלה להעמיק ולהאיץ. ניסתה להסביר לעצמה שהכל יהיה בסדר. רק שבמקום כלשהו בראשה, משהו אמר לה משהו אחר. משהו שלא קשור להגיון. משהו, שליווה אותה תמיד. והסביר לה איך הכל עומד להשתבש.
למה אנחנו מפחדים?
רוב האנשים מתייחסים אל הפחד כמשהו שצריך להימנע ממנו. כי ככה למדנו מגיל צעיר מאוד. זה אפילו נשמע קצת לא הגיוני לחשוב עליו אחרת. כי באיזה שהוא מקום, אנחנו מחווטים להתרחק מדברים שגורמים לנו להרגיש שלא בנוח. יש לזה סיבה טובה.
הפחד הוא תחושה מאוד בסיסית. מיועדת לסמן לנו שמשהו מסכן אותנו. ושאנחנו חייבים להגיב באופן מיידי. לברוח, להתמודד או לקפוא. כי אלה הדרכים שבהן ניתן להתמודד עם סכנה. לברוח ממנה, להתמודד איתה או להפסיק לזוז ולקוות שהיא לא תשים לב אלינו.
רק שבפועל, אנחנו לא מפחדים רק מסכנות. אנחנו מפחדים גם מתוצאות שליליות שאנחנו מדמיינים. כמו שמשהו יפסיק להתנהל כרגיל. או שאנחנו ואנשים שקרובים אלינו נפגע. ולפעמים אנחנו אפילו מפחדים מהמחשבה מראש על לפגוש משהו שמפחיד אותנו.
הפחדים האלה לא אמורים להתקיים. כי אלה לא סכנות אמתיות שבהכרח יפגעו בנו. רק שאת זה קצת קשה להסביר לעצמנו כשאנחנו פוחדים. או לפחות, זה הדבר שרוב האנשים מאמין. עם זאת, ואולי זה יפתיע אותך, אפשר לעבוד בצורה אחרת עם הפחדים הפנימיים שלנו.
האם זה בכלל פחד?
אחד הדברים שאני תמיד מדגיש בקורס ה-NLP הוא שאין דבר כזה רגש שלילי. יש שימוש לכל רגש. כן, גם לאלה שאותם לא כיף לחוות. לא כל רגש אמור להיות כיפי. כי זה לא בהכרח התפקיד של הרגש. פחד למשל, הוא רגש מאוד יעיל.
מעבר לכך שהפחד מכוון להגן עלינו, לפחד יש עוד כמה יתרונות. הוא מאפשר לנו לשים לב לכל מני דברים מאוד חשובים. אם אנחנו מפרשים אותו נכון. וכדי לעשות זאת, מאוד חשוב קודם שנדע להגדיר לעצמנו מתי אנחנו מרגישים אותו ומתי זה משהו אחר.
המחשבות המפחידות על "מה יהיה" ועל "מה אם", לא באמת נובעות מפחד. הן מחשבות דאגה. זה רגש אחר. דומה. רק שזה לא אותו הרגש. והן מיועדות כדי שנוכל להגן על עצמנו מדבר שעוד לא הגיע. רק שמכיוון שרוב האנשים לא מכוון אותן לפתרון, הן הופכות לפחד.
רק שהפחד הזה הוא לא פחד יעיל. כי הוא לא מכוון אותנו לפתרון בדרך כלל. אלא לחשיבה לא ממוקדת. נסערת רגשית. לפעמים אפילו תוקע אותנו בלולאת מחשבה. כזו שרק מדאיגה ומפחידה אותנו יותר. ואם כבר, היא גורמת לנו רק לשקוע עמוק יותר בשתיהן.
לכן, חשוב שנדע להבדיל בין פחד לדאגה. בין מחשבות דואגות על העתיד, שדורשות מאתנו לתכנן פתרונות לעת הצורך. לבין מחשבות מפחידות על סכנה שקיימת כרגע ודורשות מאתנו להגיב כרגע. וזו רק ההתחלה.
3 דברים שאפשר ללמוד מהפחד
אם אין באמת סכנה (מסכנת חיים כרגע) ואנחנו מרגישים פחד, חשוב שנשים לב אליו. כי מתוך תשומת הלב הזו, אנחנו יכולים ללמוד לא מעט עליו. ויותר מכך, על עצמנו. אלו הם רק 3 מהדברים שאני למדתי מהפחד על עצמי:
1. לפעמים, פחד הוא רק התרגשות מלעשות משהו – בדי הרבה מקרים, אנחנו מפחדים מלעשות משהו שעוד לא עשינו. או שעוד לא עשינו מספיק ממנו. או שלא עשינו אותו בצורה נכונה עד עכשיו וראינו ממנו תוצאות שליליות.
תכלס? היו הרבה דברים כאלה בחיים שלנו. וברגע שעשינו אותם נכון וקיבלנו תוצאות חיוביות מספר פעמים… זה הופך להיות קל ופשוט. רק שנשאלת השאלה איך להצליח לעשות בהתחלה משהו שמפחיד אותנו לעשות.
אז איך מתמודדים עם הפחד במצב כזה? בדיוק כמו שלומדים לנסוע על אופניים. כשלמדנו לנסוע על אופניים, אבא שלנו החזיק אותנו. באיזה שהוא שלב, הוא עזב והחל ללכת לידינו. שומר ולא עושה במקומנו. ועם הזמן, אנחנו כבר לא צריכים שיהיה אתנו.
בדיוק אותו הדבר בחיים. אם מפחיד אותנו לעשות משהו בפעם הראשונה, אין צורך לעשות את זה לבד. אפשר למצוא תמיד מישהו שעשה את מה שאנחנו אמורים לעשות. בעיקר בעידן הרשתות החברתיות ויוטיוב. ולקבל עצות, טיפים ולפעמים אפילו ליווי כדי לצלוח את המשימה.
2. ככל שמחכים יותר, זה נהיה יותר מפחיד – למחשבות רגשיות, יש נטייה לחזור על עצמן. כשאנחנו חושבים על הדבר שמפחיד אותנו ולא פועלים, אנחנו לא משחררים את המחשבה. ואז נתקעים בלולאת חשיבה כזו. שרק מפחידה אותנו יותר.
במילים אחרות, חוסר התמודדות מחזק את הפחד. זו הסיבה שבגללה, עדיף לפעול מהר ככל שאפשר. הבונוס אגב, הוא מאוד ברור. אם אנחנו פועלים ומתמודדים עם הפחד מהר, אנחנו מלמדים את המוח להגיב לפחדים, להתמודד איתם ולסלק אותם במהירות גבוהה יותר.
גם פה, זה הרבה יותר פשוט לכתוב את זה מאשר לעשות את זה. כי אם היינו יכולים לעשות, כנראה שכבר היינו עושים. רק שזה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. ולמרות שאנחנו יודעים את זה, אנחנו בדרך כלל לא מצליחים לבצע את מה שצריך בגלל הפתאומיות של הפחד.
אז איך מתמודדים עם הפחד במצב כזה? קוטעים את לולאת המחשבה. אחת מהנחות היסוד של ה-NLP טוענת כי הגוף והמחשבה שלנו משפיעים אחד על השני כל הזמן. לכן, אם אנחנו מרגישים שאנחנו שוקעים לתוך הפחד, חשוב לשים לב ליציבה שלנו.
אם נתיישר רגע ונשב זקופים, כבר נתחיל להרגיש אחרת. אם נשלב את הידיים שלנו בנחישות, נתחיל להגיב רגשית מעט אחרת. בצורה קשוחה יותר. מכאן, פשוט לפרק את הפעולות שצריך לבצע. לעשות אותן אחת אחרי השני. כאילו שזו סתם מטלה שצריך לעשות.
3. קל יותר לפחד, אם נותנים לדמיון פתח – טריק ידוע בסרטי אימה הוא לא להראות את הרגע שהרוצח הורג מישהו. רק לשמוע. לראות את כתם הדם שאחרי. ולתת לדמיון שלנו פתח לדמיין מה היה שם כל כך נורא. והדמיון שלנו יכול לעשות שם דברים מזעזעים של ממש.
בהרבה מאוד מקרים, זה גם מה שקורה לנו כשאנחנו בלולאת פחד ודאגה. אנחנו חושבים מה יקרה. מבלי להגדיר מה באמת יכול לקרות. וזה מעורר אצלנו דאגה עמוקה יותר שמפחידה אותנו. כך שבפועל אנחנו מפחדים מהבלתי מוגדר.
אז איך מתמודדים עם הפחד במצב כזה? מאוד פשוט. משלימים את ה"סרט" שרץ לנו בראש. חושבים מה יכול להשתבש. ומוצאים את הסיטואציה הכי מוגזמת שיכולה לקרות. כזו שברור לנו שרוב הסיכויים שלא תתרחש. וכאן זה עדיין לא נגמר:
עכשיו, אנחנו חושבים על התוצאה החיובית שיכולה להתרחש. מדמיינים איך זה ירגיש להגיע אליה. ממש כאילו שאנחנו שם. מספיק לעשות את זה פעם אחת. ואז משהו מעניין קורה בראש. דמיינו את התוצאה השלילית והחיובית. עכשיו אין ממה לפחד. פשוט לעשות.
אם נגיע לתוצאה החיובית, נשמח. אין באמת צורך בהנחיות פה. מצד שני, אנחנו מודעים גם לשלילית שעשויה להתרחש. מה שאומר שאנחנו מראש יכולים לבצע התאמות קטנות כדי להימנע מהתוצאה הזו. או לפחות להגיב אליה יותר בקלות, עכשיו, כשתיארנו אותה מראש.
מהרגע שהתחלנו לעשות, אנחנו כבר פחות מפחדים. אלא עסוקים בעשייה. ובתוכה, עלינו להתמקד רק בביצוע המשימה שעומדת לפנינו. עד שנגיע לתוצאה הרצויה. ואם לא, נוכל לתקן בזמן אמת ככל שאפשר. כי עכשיו אנחנו מגיבים למציאות. ולא למחשבות שבתוך ראשנו.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שפה למטה: מה דעתך על המאמר? האם יש דברים אחרים שלמדת מתוך התמודדות עם הפחדים שלך?
שיהיה לך המשך חג פסח מעולה,
ליאור