היי,
בשבוע שעבר, הבאתי דוגמה אישית שמראה איך הצלחתי להתמודד עם כישלון ענק בשנה האחרונה ולצאת ממנו מנצח. היום, נענה על השאלה של ענת, קוראת ותיקה בבלוג ה-NLP שלנו: בתקופה האחרונה אני כל הזמן בלחץ בגלל המצב, איך אני יכולה לשנות את המצב?
מה נעשה עם כל הלחץ הזה?
מאז שהקורונה נכנסה לחיינו, הרבה השתנה. ההכנסה שלנו נפגעה. היכולת שלנו להפגין יחס חם לאחרים נפגעה. אפילו אם נדמה לנו שלא. והכי חמור, אנחנו חיים במצב של חוסר וודאות מתמיד, מסגר לסגר. למרות שעכשיו, כבר מתחילים בהדרגה לראות את סוף המצב.
רק שבהדרגה, זה הפך להיות המצב הקיים. התרגלנו אליו, אם כי אנחנו לא אוהבים אותו. רק שיש בעיה אחת גדולה עם זה. כי רוב האנשים לא רגיל לחיות במצב של חוסר וודאות מתמיד. הם צריכים את ה"קבוע" שלהם. השיגרה. למרות שבדרך כלל אנחנו שונאים אותה.
השאלה הגדולה היא איך לשנות את התחושה האישית שלנו, למרות שהמצב החיצוני עוד לא השתנה. ואני לא מדבר על התכחשות למציאות, חס וחלילה. כי צריך להתמודד עם מה שקורה ולתפקד בתוך המצב הקיים. רק שהמטרה שלנו, היא לצלוח את המצב יותר בקלות.
הדרך שבה אנחנו חושבים
אם יש דבר אחד שאפשר להאשים אותו במצב הרוח שלנו, זהו דפוס המחשבה שלנו. או בלועזית, המיינדסט (Mindset). בגדול, מדובר על צורת חשיבה שחזרנו עליה שוב ושוב עד שהתרגלנו אליה. והיא, משפיעה בצורה משמעותית על הדרך שבה אנחנו מפרשים דברים.
לדוגמה, אם התרגלנו להטיל ספק בכל דבר שאנחנו שומעים (בין אם בכוונה או שלא), אנחנו נהפוך לספקנים. וזה, יגרום לנו גם כשאנחנו לא מנסים להטיל ספק, להתייחס בחשדנות גם לדברים שאנחנו לא בהכרח אמורים להיות חשדניים כלפיהם.
רק שבדיוק באותה הצורה שאנחנו מגבשים את המיינדסט שלנו, אנחנו גם יכולים לשנות אותו. ואיך? על ידי תרגול שמשנה את המיקוד שלנו במשהו אחר. בדיוק כמו שעושים כשרוצים לפתח חשיבה יזמית על ידי זיהוי הזדמנויות חדשות בכל מצב.
מה צריך לעשות כדי להוריד את הלחץ?
אז מה צריך לעשות כדי להוריד את הסטרס ולגבש מיינדסט שיקדם אותנו בשנה החדשה? פשוט מאוד, לתרגל דפוס חשיבה חדש. וכאן נכנס בדיוק האתגר שלנו. התרופה הכי טובה להפצצה הבלתי פוסקת במידע על כל מה שרע, היא שינוי המיקוד שלנו.
לכן, נרצה למקד את תשומת הלב שלנו בהכרת תודה. הכרת תודה, היא שילוב בין 2 דברים: הראשון, הוא הכרת טובה (משם הגיע הביטוי במקור) שהיא היכולת לשים לב להישגים שלנו. לדברים הטובים שקיבלנו בחיים. ולאנשים הטובים שקיימים בחיים שלנו.
הרי הכי קל להתייחס אליהם כמובנים מאליהם. בעיקר בתקופה שבה כל הזמן מושכים את תשומת הלב שלנו החוצה לדברים המלחיצים שקורים. הדבר השני, הוא אמירת התודה על הדברים האלה. שהיא לא רק העברת תשומת הלב אליהם. אלא ממש להעריך אותם.
אז מה צריך לעשות?
במשך השבוע הקרוב, נקדיש כמה דקות בתחילת כל יום לרשום (בפנקס, באפליקציה או בכל מקום אחר) 3 דברים שאנחנו מודים עליהם. מה הקאצ'? שבכל יום, נרצה להודות על משהו שלא כתבנו עליו בימים הקודמים.
איך נעשה את זה? מאוד פשוט. אין בעיה שאחד הדברים שנודה עליהם יהיה דבר שכבר קיים בחיים שלנו. רק שהשניים האחרים יכולים להיות נגזרות של מה שקרה ביום הקודם. דברים שקרו והיו טובים. דברים שהשגנו. אנשים שהגיבו בצורה שרצינו.
אגב, כדי שנזכור, כדאי שנתעד קצת דברים במהלך היום. כלומר, אם משהו טוב קרה לנו (קטן ככל שיהיה), נכתוב אותו לעצמנו. ואז, נוכל להשתמש בו לרשימה שלנו בבוקר שלאחר מכן. ולמרות שזה נשמע כמו אתגר פשוט מאוד, התוצאות שלו מאוד מפתיעות.
זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לדעת בתגובות שמתחת למאמר: מה השתפר בחייך לאחר תרגול האתגר הזה במשך מספר ימים?
שיהיה לך שבוע משובח,
ליאור