דרן בראון: מה אמן החושים הגדול בעולם יכול ללמד אותנו על התמודדות עם מצבים לא נעימים?

היי,

בשבוע שעבר הבאתי מכתב שכתבתי לאדם ובו 9 שיעורים למציאת כוח פנימי בתקופות קשות. הפעם רציתי לדבר על משהו שמציק לרובנו ואיננו יודעים כיצד להתעמת עמו בצורה נכונה – אנשים אלימים ואגרסיביים שיוצרים מצבים לא נעימים.

על בריונות ואלימות

הם יושבים לידינו באוטובוס ומפעילים מוזיקה בקולי קולות בסלולרי. חותכים אותנו בזמן נסיעה, מבלי לחשוב שיכלו להרוג אותנו. מפעילים מערכות קריוקי ושרים מזרחית בקולי קולות ועם חלון פתוח כי הם מצפים שאייל גולן ימצא אותם (אחרת אין סיבה לווליום).

לא אכפת להם שהם מפריעים לנו. מצד שני, אם נעז להעיר להם, נתקל באיום אלים. חלקנו מפחדים ממנו יותר. חלקנו מפחדים ממנו פחות. זה כבר לא משנה. אלימות, שימוש בנשק חם או נשק קר הם משהו שהפך להיות באופנה היום.

גם אם אנחנו לא מפחדים להתעמת פיזית עם אלימות, נוכל למצוא את עצמנו כנושא לכתבה על זו שקיבלה מכות באוטובוס או זה שנדקר ולו רק כי העזנו להעיר לאדם שמפריע לכל הסובבים אותו. היום גיבורים מתים בקלות. כך מוצאת הסטטיסטיקה.

ביום שישי האחרון נתקלתי גם אני במקרה שכזה. בריון איים עליי ולו רק כי העזתי לדרוש מאביו הגנב שיחזיר לאחותי האמנית את שגנב ממנה. אני לא אדם אלים. למרות 17 השנים בהן למדתי אומנויות לחימה. עם זאת, מצאתי את עצמי מתנדנד על סף הסטטיסטיקה.

למזלנו, הנושא הסתיים ללא כל אלימות פיזית. אני לא מאמין שהיא הפתרון. הגניבה ברובה הושבה והכל הסתדר. מאותה נקודה זה החל להציק לי. גם אני, עם כל המאמרים שכתבתי, עדיין צריך לשלוט בעצמי יותר ולמצוא שיטות יצירתיות יותר להימנע מאלימות.

אז מה עושים? כמו תמיד, התחלתי לחקור ולקרוא. למצוא דרכים שבהם מישהו השתמש בעקרונות פסיכולוגים או NLPיסטים על מנת לנטרל סיטואציה אלימה מבלי להגיע לאלימות. ואז זה נהיה ממש מעניין…

דרן בראון: איך הוא מנטרל מצבים לא נעימים?

דרן בראון הוא אחד הקוסמים שאני הכי מעריך בעולם. הוא אמן חושים חכם, ציני ומפוכח שתמיד מחפש דרכים יצירתיות לגרום לצופים שלו לחשוב הרבה יותר. לכן, זה לא מפתיע שאמני החושים הישראלים (כמו נמרוד הראל המשובח) רואים בו מקור השראה.

לפני תקופה מסוימת, דרן החליט לשתף שתי שיטות שעבדו לו לנטרול מצבים לא נעימים עם אנשים אלימים. גם אם רוב הזמן בחייך לא יוצא לך להתנסות במצבים שכאלה, כדאי לך לקרוא עד הסוף כי זה ידע שעשוי להציל את חייך. וכן, מותר ורצוי גם לשתף:

1. שבירת תבנית החשיבה – בשעת לילה מאוחרת, חזר דרן מבית מלון כשלידו עברו בחור שיכור וחברתו. הבחור השיכור, שכנראה רצה להפגין את גבריותו החל לצעוק לעבר דרן "רוצה מכות?" והתקרב אליו בשפת גוף מאיימת.

במצב הזה, לא משנה אם נענה ב"כן" או "לא". אם האדם שמולנו מעוניין לתקוף אותנו, זו לא התשובה ההגיונית שלנו שתשכנע אותו. עם זאת, התשובה שלנו עשויה להיות טמונה דווקא בתוך חוסר ההיגיון שבדברים.

ב-NLP ישנה טכניקה הנקראת "שבירת תבנית" המיועדת ליצור קצר ברצף החשיבה של האדם שמולנו. שבירת התבנית מאפשרת לנו לבלבל קלות את האדם שמולנו ולאפשר לתת המודע שלו להיות נגיש אלינו. וזה בדיוק מה שדרן עשה.

בעוד הבריון מתקרב אליו, אמר לו דרן "הקיר מחוץ לבית שלי הוא בגובה של מטר וקצת". מכיוון שדרן לא הגיב בצורה שהבריון ציפה הוא נעצר ושאל "מה?". דרן מצידו, חזר בביטחון ואמר "הקיר מחוץ לבית שלי הוא בגובה של מטר וקצת", כאילו שהבריון פספס משהו.

בנקודה הזו קרה משהו מעניין. הבריון עצר מבולבל. האדרנלין, ששטף את גופו נעלם בגלל שלא היה בו צורך. באותו הזמן המשיך דרן לדבר על גובה הקירות ועד כמה הקירות בספרד יותר גבוהים מהקירות באנגליה.

בשלב הזה, הבריון איבד את המומנט והמצב האלים נמנע ללא שימוש באלימות בכלל. אחרי הכל, מי היה רוצה להתעסק עם אדם לא הגיוני?

2. להצטרף בהגזמה – כאשר אנחנו רוצים לגרום לאדם להפסיק לעשות משהו, הטעות הגדולה ביותר היא להגיד לו את זה בצורה ישירה. הוא כמובן מרגיש שזו זכותו, אנחנו פוגעים בה וזה נותן לו לגיטימציה (בעיניו) לתקוף אותנו מילולית או פיזית.

דרך יעילה יותר היא ליצור איתו כימיה רק בצורה מוגזמת. הרבה אנשים כבר יודעים כי על פי ה-NLP, כדי ליצור כימיה עלינו להתאים את עצמנו לאחר. מצד שני, כשאנחנו מתאימים את עצמנו בצורה מוגזמת מדי, הכימיה נהרסת ואותו אדם "מתפדח" להתנהג כמונו.

לדוגמא, אם דרן רוצה לשמור את הכיסא שלידו פנוי הוא יציע לאדם השני בעודף התלהבות לשבת לידו. ההתלהבות היתרה בהצעת המקום, תגרום לאדם לחשוב פעמיים לפני הישיבה לידו. ואף אחד לא רוצה לשבת ליד פסיכי.

אם נרצה ליישם את העיקרון כדי לגרום לבריון להנמיך את המוזיקה החזקה באוטובוס, נוכל ליישם את אותה השיטה של דרן: נסתובב אליו, נחייך כשהוא רואה ואפילו נסמן לו סימן של תודה. לאחר מכן, נתחיל להתנהג כאילו שאנחנו מאוד (אבל מאוד) נהנים מהמוזיקה.

נשיר עם המוזיקה, נרקוד בקצב ונגרום לזה להיות מוגזם במיוחד. עכשיו, הבריון המוזיקלי שלנו בצרות. הוא לא רוצה להיות קשור אלינו. אפילו לא בטעות. אנחנו מוזרים. ולמרבה הפלא, אחרי פעם או פעמיים כאלה, הוא יחליש מרצונו ואפילו יעזוב.

* אם הוא יבוא להכות אותנו, תמיד אפשר לדבר איתו על גובה הקיר בספרד.

ועכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה באילו שיטות יצא לך להשתמש כדי לנטרל מצבים אלימים?

חג פסח שמח,
ליאור