היי,
בפעם הקודמת כתבתי מאמר קצת אישי וקשוח שנוגע בסיבה האמתית שעדיין לא הגעת לתוצאות שרצית. היום (במאמר קצר מהרגיל), אני אחשוף שיטה לפיתוח סוג חדש של הרגלים שיעזרו לנו להצליח להגיע לתוצאות שדורשות מאתנו לעשות דברים שקשה לנו לעשות.
למה קטן יותר זה טוב יותר?
לא מזמן, נתקלתי בהרצאה מרתקת של ד"ר בי.ג'יי. פוג (BJ Fogg) מאוניברסיטת סטנפורד. בהרצאתו, דיבר פוג על יצירת הרגלים חדשים המתאימים גם לתקופות שיש לנו בהן רמת מוטיבציה גבוהה וגם לתקופות שיש לנו בהן רמת מוטיבציה נמוכה.
רוב האנשים (על פי פוג), מתמקד בעיקר במטרות הגדולות שעומדות לפניו. יישום המטרות הגדולות הללו הוא קל רק כשיש לנו המון מוטיבציה. עם זאת, השאלה היא מה קורה כשאנחנו נדרשים להגיע למטרות הללו ואין לנו מוטיבציה מספקת?
על מנת להגיע לתוצאה רצויה, עלינו לשלב מספר יכולות שאמורות להיות קיימות אצלנו. בחלק גדול מהמקרים, איננו מתמקדים ביישום יכולות אלה אלא בתוצאה הסופית ולכן לא מצליחים להניע את עצמנו לכיוונה. לכן, אנו חייבים לשנות את המיקוד שלנו.
לשם כך, הגדיר פוג את המונח "הרגלים זעירים" (Tiny Habits). הרגלים זעירים הם יכולות גדולות השבורות למעשים יומיים קטנים מאוד ומהירים לביצוע. מעשים כל כך קטנים עד שהם מגוחכים. כאלה שאין סיכוי שלא נצליח לעשות.
לדוגמה, נניח שאנו נדרשים לכתוב 2 מאמרים בשבוע, נתרגל קודם כל לשבת כל יום ולכתוב במשך 2 דקות. לא משנה על מה. אם נידרש להתגבר על פיתויים, כאשר נראה דבר שמפתה אותנו לאכול (נניח) נתרגל ישיבה במשך חצי דקה לפני האכילה שלו. נכון שנשמע פשוט?
כאשר אנו מתרגלים שוב ושוב את ביצוע ההרגל הזעיר, אנחנו מתמקצעים בו. וככל שאנחנו מתמקצעים בו יותר, אנו מאפשרים להרגל להתחיל לצמוח ולהתפתח בהדרגה ליכולת. אחרי הכל, זו הדרך שבה אנחנו גם ככה מפתחים הרגלים. רק שעכשיו – במודע!
איך ניצור הרגל זעיר?
אם נרצה ליצור הרגל זעיר שנוכל להטמיע בקלות נוכל להיצמד לשיטה הבאה:
1. להגדיר את ההרגל הזעיר – כדי להגדיר הרגל זעיר שנרצה ליצור, עלינו ללכת מהסוף להתחלה. בהתחלה, נגדיר מה נרצה להשיג. אחר כך, נחשוב אילו פעילויות נצטרך לבצע כדי להגיע אליו. לבסוף ניקח את אחת הפעילויות הללו ונפרק אותה לפעולה אחת בודדת.
לדוגמה, נניח שעורך דין רוצה להגיע ליותר לקוחות. לשם כך, הוא נדרש לעשות יותר נטוורקינג ולהכיר אנשים. גם אם קשה לו לצאת למסעות קידום עצמי, הוא יכול לפרק את העשייה לאחת בודדת ופשוטה – לחלק כרטיס ביקור אחד ביום ללקוח או לאדם שעשוי להכיר לקוחות.
2. מציאת נקודת השתלבות – אחרי הגדרת ההרגל הזעיר, נרצה למצוא את הנקודה שבה נוכל לשלב אותו בחיינו ללא שום מאמץ מיותר. לכן, עלינו לבחון היכן במהלך יומנו הכי קל יהיה לנו לשלב את ההרגל הזעיר.
לדוגמה, נניח שעורך הדין ירצה לחלק כרטיס ביקור אחד ביום. במהלך רוב היום אין לו זמן לקדם את עצמו. הוא עובד. עם זאת, בצהריים הוא יורד להפסקת אוכל בת חצי שעה. ויכול לדבר עם אנשים בתור. או בזמן האוכל. ואז, לחלק כרטיס ביקור אחד זה פשוט יחסית.
3. תרגול מודע – בהתחלה אנחנו נצטרך לתרגל באופן מודע. רק שבגלל שזה קל, זה לא יצרוך מאתנו דבר מלבד תשומת לב (ועשייה כמובן). עם זאת, מהר מאוד ההרגל הזעיר יוטמע בתוך חיי היום יום שלנו.
לסיום דוגמת עורך הדין, עכשיו הוא יצטרך לשים לב שלא עובר יום שבו הוא לא פותח שיחה עם אדם חדש אחד ומחלק לו כרטיס ביקור. עם הזמן, זה יהיה יותר ויותר קל עד שלא תהיה לו בעיה לחלק אפילו 2. ומשם, הדרך לחלוקת עשרות כרטיסים פתוחה הרבה יותר.
לסיכום: ברור לי שהתוצאות שלנו דורשות מספר יכולות ולא רק אחת שנרצה להטמיע. עם זאת, כאשר הרגל זעיר אחד מוטמע לתוך יומנו באופן אוטומטי, נוכל להטמיע הרגל זעיר אחד נוסף. כך, נוכל לטמון את כל זרעי ההצלחה שלנו בתת המודע ולאפשר לו לפתח אותם במקביל.
זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?
שיהיה לך יום מעולה,
ליאור