והפעם, קצת אישי: איך ה-NLP הוציא אותי מהקריסה האישית שלי לחירות?

היי,

בפעם הקודמת, הצגתי 3 טיפים שיעזרו לך להפוך בהדרגה לאדם של בוקר. היום, נדבר על נושא שאני מדבר עליו המון בבלוג מבלי לקרוא לו בהכרח בשמו. התחום שבו אני עוסק – NLP. וליתר דיוק, איך ה-NLP עזר לי להתגבר על אחד המשברים הקשים ביותר בחיי?

דמיון מודרך?

במשך שנים, היה נהוג לחשוב בישראל ש-NLP זה דמיון מודרך. ולא שאין שימוש בדמיון בחלק מהכלים. רק שלהגיד דבר כזה, זה קצת כמו להגיד שהבית שלנו הוא ידיות של דלת. כי יש הרבה ידיות דלת בבית והן שימושיות. ולכן השימוש היחיד בבית הוא לפתוח דלתות.

בתקופה הראשונית של ה-NLP, מפתחי ה-NLP שאפו לדגום מצוינות. לגלות איך המצוינים מצליחים להתעלות בתוצאות שלהם מעל השאר. אז הם גיבשו שיטה שמשלבת צפייה, חיקוי ושאלת שאלות שמציפות מידע חבוי מתת המודע. והחלו לפנות למצטיינים שהכירו.

זה נכון, המצטיינים הראשונים שדוגמו הגיעו מעולם הטיפול. אנשים מבריקים. כמו וירג'יניה סאטיר, שהייתה חלוצה בתחום הטיפול הזוגי והיו לה הצלחות יוצאות דופן. או מילטון אריקסון, שהיה אבי ההיפנו-תראפיה ובעל סיפור חיים מרתק שכולל שיקום עצמי מתוך שיתוק מתקדם.

וזה נכון, בגלל זה הצטברו בתוך ה-NLP לא מעט כלים שמאפשרים ליצור שינוי. כי מן הסתם, היה הרבה מה ללמוד מאותם אנשי טיפול מבריקים. דברים, שאפשר ליישם אותם בתוך החיים שלנו. דברים שיכולים לעזור לנו להתגבר על המכשולים הפנימיים.

את הסיפור הזה, כל מי ששמע על NLP כבר יודע. ושם בערך מסתיימים רוב הסיפורים. כי התדמית של ה-NLP היא "טיפול"יסטית. וזה מתאים לסיפור שמאוד נהנים לספר כשמנסים לשווק לנו את ה-NLP ככלי טיפולי. רק שהסיפור הזה… הוא לא כל הסיפור.

הקריסה שהפכה לי את החיים

כשהשתחררתי מצה"ל, הייתי אדם אחר משאני היום. לא עם קרניים וזנב. לא אז, בכל מקרה. ומי שהיה איתי בצבא יכול להעיד על זה. הייתי מאוד טמפרמנטי. הזיכרון שלי היה לא משהו בכלל. על כישורי מכירה או עמידה מול קהל לא היה בכלל על מה לדבר. אפילו לא הייתי בכיוון.

בגדול, האמנתי שזה מי שאני. שזה המזל שלי. ושאני לא מסוג האנשים ההם. אלה שמסוגלים לכתוב בצורה מרתקת. להתנסח בצורה רהוטה ולשכנע. לעמוד מול קהל וללמד בצורה שהייתה יכולה לגרום לי לרצות ללמוד. או לעזור לאנשים ליצור שינוי פנימי.

ידעתי לצייר. את זה כן ידעתי. וידעתי לצייר ממש טוב. עד הרמה שכתבתי ואיירתי 3 חוברות קומיקס מלאות. חוברות קומיקס שאחרי הצבא ניסינו (אני ושותף) לשווק בחו"ל. ובדיוק ברגע שהכל עמד להסתדר וניהלנו משא ומתן עם חברת קומיקס בין לאומית, הכל קרס.

מגדלי התאומים קרסו אם נרצה לדייק. ואיתם מצבו הכלכלי של הבחור שניהל את המו"מ מול החברה האמריקאית. עד שבסופו של דבר הוא ברח מנושיו ונעלם. ואני… נשארתי ב"עבודת היום" שלי. עצוב ומבולבל. כי עד אותה הנקודה היה לי מאוד ברור מי אני ומה אני עומד להיות.

הייתי מרוסק. ומתוך ההתרסקות הזו, הייתי מוכן להתנסות בהכל. כי כשהכל מתנהל כצפוי, רוב האנשים לא באמת מחפש פתרונות. ואז, נתקלתי בתרגיל NLP פשוט לפירוק פוביות. ואמרתי לעצמי, "מה יש לי להפסיד". חוץ מאת הפוביה המטורפת שהייתה לי מכלבים.

כלב נובח, לא מפחד

במשך שנים פחדתי מכלבים. פחד מטורף. עד הרמה שפחדתי ללכת כילד לבקר חברים. מפחד שאולי יש להם כלב. רק שכשהתבגרתי, זה החריף. הייתי חוצה את הכביש כשהייתי רואה אדם עם כלב בצד שלי של המדרכה. או נמנע מלצאת עם בחורות שיש להן כלב.

כשמצאתי את השיטה הזו לפירוק של פחדים, הייתי בהלם. פתאום משהו התערער בי. כי הבנתי שאולי יש עוד דברים שיכולים להשתנות. וזו תובנה שמגרדת את המוח מבפנים. יוצרת רעב מסוג חדש. סקרנות למצוא מה עוד יכול להשתפר בתוצאות שלי.

החלטתי לעזוב את העבודה שלי. לגלות אם אני יכול להיות איש מכירות טוב. הבנתי שאני לא חייב להיות שכיר כדי להרוויח כסף. פיתחתי את הזיכרון שלי בצורה משמעותית. למדתי איך לעמוד מול קהל ולרתק אותו. לשבת בכיסא המשא ומתן ולהשיג את התוצאות שאליהן כיוונתי.

והדבר המעניין בכל אלה? עדיין נשארתי אני. לא השתניתי כבן אדם. רק שיפרתי את התוצאות שלי. למדתי דברים שהפכו להיות אוטומטיים עם הזמן. כמו שפה חדשה. והתוצאות שלי השתפרו. ויותר חשוב, למדתי איך לעשות את זה תוך כדי שאני משפר לאחרים את החיים.

יציאת מצריים אישית

זה לא השפיע רק עליי. במהלך קורסי ה-NLP, אחד הדברים שהכי מדהים אותי הוא השינוי האישי שאנשים עוברים. לא רק כי הם למדו לקרוא שפת גוף, עד הסימנים הכי קטנים. וגם לא כי הם לומדים איך לשכנע, להשפיע ולשאול את השאלות הנכונות כדי להצליח יותר.

אלא כי ברגע שמחסום נשבר, זה יוצר אפקט של דומינו. מחסום אחרי מחסום מתחיל להתמוסס. ופתאום, אנשים מגלים שהם יכולים להשיג יותר הצלחות בחיים שלהם. בזוגיות שלהם. בעבודה שלהם. עם המשפחה שלהם. והכי חשוב, במערכת היחסים שלהם עם עצמם.

פתאום, אנשים מבינים מה הם שווים. רואים מה הם יכולים להיות. מתחילים להקשיב לאינטואיציה שלהם. ומרגישים שאפשר לפרוץ את הגבולות. זו בדיוק הנקודה שהברק חוזר לעיניים שלהם. שהחיים מפסיקים להיות שגרה. ואין שום דבר שיותר מרגש מלראות את זה.

אני לא כותב את זה כדי למכור. אני גם לא כותב את זה כדי להשוויץ. אני כותב את זה כדי לעודד אותך. לעודד אותך להתחיל לבדוק את הגבולות שלך. כי קל לדבר על יציאת מצריים בכל שנה. לקרוא את ההגדה. ולתת לזה להיכנס מאוזן אחת כדי לצאת מאחרת.

השאלה היא עד מתי. עד מתי נספר לעצמנו שהמצב שלנו כזה כי זה המזל שלנו. עד מתי נסכים להתפשר כי בכל פעם יש לנו תירוץ אחר. ועד מתי ננסה להדחיק את החלומות שלנו להפוך להרבה יותר ממי שאנחנו היום.

למרות שאני מאוד ממליץ על קורס ה-NLP, יש עוד הרבה מקורות ליציאה לדרך הזו. הבלוג הזה למשל מכיל (נכון להיום), 782 מאמרים. אחד מהם, בטוח יכול לעזור לך להצליח הרבה יותר. וגם זה, לא המקור היחיד לתחילת התהליך.

השאלה היחידה שנשאר כרגע לשאול, היא מה ישתנה בשנה הזו מכל השנים?

שיהיה לך חג פסח מעולה,
ליאור

נ.ב. למי שמעוניין: אנחנו פותחים את ההרשמה למחזור 86 של קורס ההכשרה שלנו ב-NLP שמתחיל ביום שלישי ה-24 לאפריל 2018. אם גם לך בא ללמוד איך לקרוא שפת גוף, לתקשר עם כל אדם בקלות ולחזק את הביטחון העצמי והמוטיבציה שלך, זה בדיוק הדבר בשבילך.

כדי לקבל את כל המידע על מסלולי הלימוד, אני ממליץ לך בחום לדבר כבר עכשיו עם יועץ הלימודים שלנו חן בטלפון 03-7445197. הוא ישמח להסביר הכל על הקורס וכמובן, לשריין את מקומך בקורס, כדי שלא לפספס את ההזדמנות.