איך לתת מחמאות שבאמת ישפרו את מצב רוח השומע ויחזקו את הכימיה שלנו אתו?

היי,

בשבוע שעבר הבאתי שאלה פשוטה (ומוכחת מדעית) שתעזור לנו להרגיש יותר מאושרים בחיים. השבוע, רציתי לגעת בנושא שעלה בשיחה עם חברים טובים – למה רוב המחמאות לא באמת משפיעות על אנשים (ואיך לגרום להן דווקא כן לעבוד)?

כמו גחל לוהט

עבור רוב האנשים, מחמאה היא כמו גחל לוהט. מאוד יפה מבחוץ. אבל לא כיף להחזיק באחת ביד. אז זורקים אותה ישר בחזרה. "גם אתם". ולא בגלל שאנחנו לא רוצים לקבל אותה. אלא בגלל שאנחנו לא באמת מאמינים שמותר לנו לקבל אותה באופן מלא.

בהרבה מקרים, אנחנו רוצים להשיב טובה תחת טובה. במקרים אחרים, אנחנו לא מאמינים כי המחמאה אמתית או נכונה. בחלק מהמקרים, אנחנו לא רוצים להיתפש כשחצנים. בכל המקרים הללו, אנחנו מנפנפים את המחמאה כאילו הייתה סתמית ומחזירים אותה לשולח.

עם זאת, מחמאה יכולה להיות כלי מעולה בארסנל הכלים שעוזר לנו להפוך להרבה יותר כריזמטיים. בעיקר כי מחמאות של אנשים כריזמטיים בדרך כלל כן מצליחות לחדור את המגננות שלנו. לגרום לנו לקבל אותן. ואפילו להרגיש הרבה יותר כימיה כלפיהם.

מה יכול לגרום לנו לקבל מחמאה?

על מנת לתת מחמאות שבאמת מצליחות להשפיע על אדם, עלינו להבין כיצד עושים זאת האנשים הכריזמטיים:

1. צד הדובר – הדמות או התפקיד שאנו מקבלים על עצמנו בסיטואציה משפיעה על הדרך שבה המחמאה תתקבל. לדוגמה, איש מכירות שלא יצר כימיה עם לקוח והחמיא לו על "הדרך בה המוצר נראה עליו" לא ייתפש כאמין כי יש לו את האינטרס למכור.

על מנת שהדובר ייתפש כאמין במחמאותיו, עליו להצטייר באחת מ-2 הדרכים הבאות:

א. חסר אינטרס בדבריו – ככל שאנו יוצרים יותר כימיה עם האדם שמולנו, יחסינו אתו הופכים להיות יותר חברותיים. וככל שאנחנו במצב יותר חברותי אתו, הנטייה שלו לקבל את המחמאות שלנו עולה.

ב. בעל אינטרס הפוך – כאשר אדם מבצע דבר הנתפש כמנוגד לאינטרס שלו, הוא נתפש כיותר אמין. במצב כזה, בו נתינת המחמאה מנוגדת לאינטרס שלנו (כמו להחמיא למתחרה על דבר מסוים למשל).

2. צד השומע – התדמית שיש לאדם בעיני עצמו משפיעה על הדרך בה יקבל את המחמאה. אחרי הכל, ככל שאדם מאמין יותר בנכונות המחמאה, כך הנטייה שלו לקבל אותה גדלה. לכן, עלינו לזהות במהירות אילו מחמאות עשויות להשפיע עליו ואילו לא.

אלו הם 3 דגשים שיעזרו לנו לכוונן את המחמאות שלנו כך שיתאימו טוב יותר לשומע:

א. הזדקקות לחיזוקים – כאשר אדם מדבר בעיקר על עצמו ניתן להניח שהוא מחפש חיזוקים. למרות שנדמה לנו שהוא מאוד מאמין בעצמו עם כל ה"אני אני אני" שהוא אומר, הוא בעצם מסתיר את השאלה "נכון שאני בסדר?". במקרה כזה, חשוב מאוד שנחמיא לו על בחירותיו.

ב. הבעות פנים – הבעות הפנים של האדם שמולנו מסגירות ישר את המחשבות שלו. אדם לא חייב להיות דוקטור לשפת גוף כדי לזהות הבעת גועל. אין טעם לנסות לשכנע אדם שנגעל ממשהו באמצעות מחמאה. היא תידחה על הסף ויש כלי שכנוע טובים יותר לעשות זאת.

ג. להימנע משקרים והגזמות – לפעמים, אנחנו מרגישים מחויבים להחמיא לאדם. עם זאת, להגיד לו דבר שבבירור אינו נכון ואינו מתאים לדרך שבה הוא תופש את עצמו רק יפגע באמינות שלנו. לכן, עדיף למקד את המחמאה בדברים שהם נכונים מבלי להגזים איתם יותר מדי.

3. המחמאה עצמה – מאוד קל לדחות מחמאה שאינה נכונה. מחמאה המנוסחת באופן קצר או כללי מדי, תוחזר באופן מיידי בדרך כלל. כאשר נרצה לתת מחמאה שבאמת יתקבלו ויחזקו את הכימיה שלנו עם האדם שמולנו, עלינו להקפיד על הדגשים הבאים:

א. הפרטים הקטנים – מחמאה מחמיאה כי היא מראה ששמנו לב לפרטים הקטנים בהתנהגות מסוימת. לכן, מחמאות כמו "איזה יפה את היום" יעבדו פחות טוב ממחמאות יותר ספציפיות כמו "ממש אהבתי את הגוונים החדשים שעשית בשיער".

ב. מיקוד בהשקעה – כאשר נחמיא לאדם על דבר בו לא השקיע זמן, מאמץ או כסף, הוא לא באמת יקבל את המחמאה. ככל שאדם משקיע במשהו יותר, כך הוא יותר מושקע בו רגשית. לכן, אם נחמיא לו בצורה ממוקדת על דבר שבו השקיע הוא יעריך את המחמאה הרבה יותר.

ג. הימנעות מהשוואה – לפעמים האינסטינקט שלנו מנחה אותנו בטעות להחמיא לאדם על דבר ביחס למצבו בעבר. כמו "את נראית הרבה יותר טוב היום" שרומז שהיא נראתה לא טוב בפעם קודמת. זו טעות פטאלית שכולם עושים מדי פעם. המחמאה צריכה להיות ביחס להיום.

ד. היצמדות לנוסחה פשוטה – הנוסחה שלי אישית עובדת הכי טוב היא:

[איך אני מרגיש] + [ביחס לדבר הספציפי שעליו אני מחמיא] + [למה אני מחמיא עליו]

לדוגמה, "אני מאוד שמח שנתת דוגמאות בנושא כי אחרת הייתי מתקשה להבין אותו" או "כיף לי שאתה מבצע את העבודה שלך בזמן שעליו התחייבת. זה מאפשר לי לעמוד ביעדים שלי ונותן לי השראה אישית".

הסיבה שהנוסחה עובדת: אנחנו מתחילים בדיבור על התחושה שלנו. אי אפשר לסתור אותה. לאחר מכן אנחנו מציינים בצורה מדויקת את הדבר שממנו אנחנו מרוצים. זאת עובדה. ולבסוף אנחנו מסבירים את הסיבה לתחושה ובכך הופכים אותה להרבה יותר ממשית.

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור