היי,
בשבוע שעבר דיברתי על המידע שהעיניים שלנו מסגירות. היום, רציתי לדבר על נושא אחר לחלוטין. די הרבה אנשים כבר קראו את הספר "הסוד" (או לפחות ראו את הסרט). הסרט מציג רעיון נחמד שבו היקום יגשים לנו מטרות אם רק נדמיין אותן. מצד שני, כמעט כל מי שניסה, גילה שרוב המטרות שמוצבות בצורה הזאת לא באמת מתגשמות.
למה דימיון זה פשוט לא מספיק?
ההגיון שעומד מאחורי שימוש בדימיון כדי להגיע למטרות הוא מאוד פשוט. תת המודע אינו יודע להבדיל בין דמיון ומציאות. לכן, ככל שנדמיין משהו בצורה יותר מוחשית, יקבל זאת תת המודע כהוראה שעליו לבצע.
עם זאת, המציאות היא קצת יותר מורכבת. אם נרצה להשתמש בתת המודע שלנו כדי להגיע לתוצאות, חשוב שנדע לעשות זאת נכון. לכן, חשוב להכיר את 5 הטעויות שכולם עושים כשהם משתמשים בדמיון כדי להגיע למטרות שלהם ולהמנע מהן:
1. להמנע ממטרות יבשות כמו מצ"ה – מטרות יבשות כמו מצ"ה לא מניעות אותנו לפעול. וכשאני אומר מצ"ה, אני מתכוון למשעממות, צפויות והחלטיות. כמו "לסיים לקפל כביסה עד השעה 10" למשל. במצב כזה, אנחנו נלחמים בעצמנו רק כדי להתחיל לחשוב עליהן.
מטרות טובות צריכות לאתגר אותנו. אם אנחנו לא מסוגלים להתרגש רק כשאנחנו מדמיינים אותן, עלינו לשנות אותן. כמו כן עלינו להתמקד בתוצאה (מה נקבל כשנגיע לשם) ולא במטרה. כך, אם נגיע אליה בדרך אחרת, נדע ליהנות ממנה.
2. להמנע מלפנטז שוב ושוב על התוצאות – אוטינגן ומאייר (2002) גילו משהו מאוד מעניין. בעוד שהצבת מטרות על ידי שימוש בדמיון היא יעילה, חזרה על התהליך שוב ושוב עשויה לפגוע בו. עצם החלימה בהקיץ על הגעתנו למטרה, גורמת לאפקט מאוד משונה.
ככל שאנחנו מרגישים יותר שכבר "הגענו לשם", אנחנו מאבדים את המוטיבציה לצאת לדרך. לכן, כשאנחנו משתמשים בדמיון כדי להטמיע מטרות, עלינו לעשות זאת פעם אחת ולשחרר את זה. כן, זה יעבוד גם אם נעשה את זה פעם אחת. באמת.
3. לדמיין עם כל הגוף – תת המודע שלנו צריך שהחוויה בדימיון תהיה דומה למציאות כדי להציב את התוצאה. לכן, כדאי לעשות זאת עד הסוף. כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו מגיעים לתוצאה הסופית עלינו לשלב בכך גם את הגוף שלנו.
לדוגמא, נניח שהתוצאה שלנו היא לדבר מול קהל ברהיטות עוד שנה. כאשר אנחנו מדמיינים את עצמנו עושים זאת, עלינו לעמוד פיזית, להניע את הידיים ואף לדבר בקול. בצורה זו, אנחנו משלבים יותר חושים בדמיון והופכים אותו למציאותי יותר עבור תת המודע.
4. לעשות כל יום משהו – רק כאשר אנחנו יוצאים לדרך אנחנו יכולים לזהות הזדמנויות. הזדמנויות אלו, הן הבסיס להגעה שלנו לתוצאות הרצויות. לעתים, הן מאפשרות לנו דרכים טובות ויעילות יותר מאלה שעליהן חשבנו, כדי להגיע לשם.
לכן, בכל יום נבצע פעולה אחת לפחות שתקרב אותנו אל התוצאות הרצויות. לעתים במהלך הדרך, נגלה דרכים אחרות להגיע אליה מאלה שעליהן חשבנו. במקרה זה, נוכל להחליף את המטרה כך שתקרב אותנו יותר אל התוצאה הרצויה.
5. לדעת מתי לעצור – כאשר מגדירים מטרות בצורה לא מדוייקת אנחנו עשויים ליפול לתוך "הטיית המהמר". הטיית המהמר היא אפקט פסיכולוגי שגורם לנו לחשוב שההצלחה היא בדיוק מעבר לפינה ואם נעשה משהו רק עוד קצת, נגיע לתוצאות.
אם לא נגדיר מטרה בצורה מדוייקת על פי מודל המבנ"ה, יהיה לנו קל לבדוק בכל רגע נתון איפה אנחנו נמצאים ביחס למטרות שלנו. במקרה שאנחנו לא בכיוון, עלינו לעצור ולבחון איך לתקן את הדרך או אם ברצוננו להחליף מטרה בדרך לתוצאה.
זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך?
שיהיה לך חג פסח שמח,
ליאור
5 תגובות
ליאור – הפעם נפלתי. האמת שמטלות משעממות הן לא מעניינות עושים אותן כי צריך. לדמיין שקפלת כביסה או הלכת לסדר את תשלומי הארנונה – לא יגרום לדברים לקרות. לעמוד מול קהל ולדבר, זה דורש כבר יותר.
מעבר לפנטזיה, או רצון שהדברים יתגשמו, צריך גם לעשות
להשקיע מאמץ. המציאות לא תשתנה רק כי חשבת שזה מה שיקרה.
אמממ… אפשר לרשום מה אנחנו רוצים להשיג בשנה הקרובה. לחשוב על יעד מציאותי שמתאים ליכולת שלנו,
לבדוק פעם בכמה זמן מה הצלחנו להשיג ומה צריך לשפר.
מתברר שזו לא רק עבודה של הדמיון…
אני נמצאת בתהליך כזה ואגב, הלמידה היא משהו תמידי….
רחל
הי ליאור, תודה רבה, זה מרענן מה שרשמת ממש הגיע בזמן!
שוב תודה רבה:)