מהן 3 הטעויות שעשית עד עכשיו כשניסית להתמודד עם חרדת קהל בזמן אמת? (ואיך כן לעשות את זה)

היי,

בפעם הקודמת, הבאתי 5 תובנות שיעזרו לנו להפסיק להתבייש. היום, ועקב בקשת מושיק (קורא ותיק בבלוג), נדבר על נושא שמשפיע על רוב האנשים – פחד קהל. ויותר ספציפית: על 3 טיפים מוכרים לטיפול בחרדת קהל בזמן אמת, שרוב האנשים מיישם בצורה שגויה.

עמוק יותר ברצפה

היא קראה כבר מיליון מאמרים. תרגלה בבית את כל מה שצריך. הכינה את עצמה נפשית. הגיעה למצב שבו המחשבה על ההרצאה שעליה להעביר מחר בעבודה כבר לא גורמת לה להחוויר. זה אפילו נשמע לה קצת מטופש. רק שכל זה, עבד לה כשהיא בתוך מצב הרוח הנכון.

זה לא חוכמה, היא חשבה לעצמה. להירגע בבית. כשיש לי זמן לשמוע הקלטות מדיטציה. לנשום עמוק. ולקרוא דברים חכמים. כי כאן, הכל מוגן בסופו של דבר. ושם בחוץ, היא ידעה שלא תרגיש באותה צורה. שם, החרדה מוצאת את הדרך לעקוף את המגננות שלה.

ועכשיו, היא שם. בעוד רגע קוראים לה כדי שתציג את הדו"ח השנתי של המחלקה שלה. ולמרות שהיא שלטה במידע, היא הרגישה את זה מגיע. תחושת הכיווץ שבבטן. היא בלעה את הרוק. ניסתה לשכנע את הרגליים שלה לנוע קדימה. רק שהן, ננעצו עמוק יותר ברצפה.

בעידן עודף המידע

ככל שהזמן גובר, כמות מקורות המידע גדלה. זה לא מפתיע. יותר ויותר אנשים כותבים היום חומרים מרתקים שיכולים לעזור לאנשים להתגבר על דברים שמפריעים להם. לשפר את רמת החיים שלהם. ולהצליח הרבה יותר. אנחנו באמת נמצאים בעידן מדהים.

רק שיש 2 בעיות עם המצב הנוכחי. הראשונה, היא שאנחנו לא תמיד יודעים על איזה מקור מידע לסמוך. השנייה, היא שבדרך כלל הכותבים מפרטים הרבה יותר על "מה לעשות" מאשר על "איך לעשות את זה". ולמרות שנדמה לנו שקיבלנו את התשובה, לא קיבלנו אותה בפועל.

למה? כי נותנים לנו קווים מנחים של מה אמור להיעשות ולא מפרטים איך בפועל אנחנו אמורים ליישם. כמו להגיד שהפתרון לחרדת קהל הוא פשוט להיעמד מול קהל ולדבר. וככל שנעשה את זה, מצבנו ישתפר. רק שאם לא מסבירים לנו איך להתגבר על זה… נשארנו באוויר.

פשוט לעשות את זה

אחד הפתרונות הכי טובים שמוצעים לאנשים שיש להם חרדת קהל הוא לעמוד מול הקהל למרות הפחד. וזה נכון, זה אחד הדברים שמוכחים ככאלה שמעבירים את הפחד ויוצרים ביטחון בעמידה בפני קהל. רק שחרדה היא לא פחד רגיל.

פחד הוא תחושה. יעילה מאוד. בעיקרון מיועדים כדי לאפשר לנו להתגונן מאיומים בצורה טובה יותר. או, בעידן של היום, להכין את עצמנו יותר טוב למשהו שעומד להתרחש. או להגיב טוב יותר למשהו שמתרחש כרגע. אז מה ההבדל בין פחד לחרדה?

חרדה היא פחד ברמה המקסימלית שלו. זו שבה מפסיקים להגיב למשהו באופן הגיוני. נכנסים להתקף פניקה. בורחים. ולפעמים אפילו קופאים במקום. מבלי שיש לנו זמן לדרבן את עצמנו להגיב. ובגלל זה, העצה הזו היא אולי מעולה לפחד קהל. רק שחרדת קהל… זה משהו אחר.

מהם 3 הטיפים להתמודדות עם חרדת קהל שאתם לא מיישמים נכון?

את שלושת הטיפים הבאים ניתן למצוא בכל מאמר על התמודדות עם פחד קהל הזמן אמת. רק שבגלל שלא מסבירים איך ליישם אותם, כל אחד מאתנו נאלץ ליישם אותם לפי הבנתו. כך שאצל חלק מהאנשים זה יעבוד. ואצל החלק השני… בחצי הילוך.

אם בא לך ליישם את הטיפים הללו בצורה נכונה, אני ממליץ לך בחום לקרוא איך לעשות זאת:

1. לשחרר את הגוף… רק בדרך אחרת – אחד הדברים שקורים לנו בתחילת חרדה הוא כיווץ של הגוף. כאילו שהוא דרוך לקרב. רק שהדריכות הזו מושכת אותנו אחורה לברוח. ולא קדימה כדי להתמודד. הפתרון שמוצע לנו בדרך כלל הוא לשחרר את הגוף לפני שאנחנו עולים לבמה.

רק שלהגיד שצריך פשוט להשתחרר זה נחמד. כשהגוף מתחיל להגיב לחרדה, הוא בפניקה. לא מקשיב לנו. ולא משנה כמה ננסה לשחרר את הגוף. או נספר שצריך לזייף רגיעה כדי להרגיש רגיעה. בפועל, הוא מתכווץ כרגע. ולא אכפת לו מהתיאוריות. אז מה אפשר לעשות?

אחד הדברים הכי מעניינים שקורים לנו כשאנחנו צוחקים, הוא שהצחוק מרפה את הגוף. משחרר אותו. ומפרק את תחושת הלחץ. לכן, אם יש לנו 5 דקות לפני שאנחנו עומדים להרצות, עדיף שלא לחזור עוד הפעם על הפתקים שהכנו בבית. ולצפות במשהו שיצחיק אותנו.

לרובנו הגדול יש סמארטפון. אז נכנס ליוטיוב. נמצא קטעים שיצחיקו אותנו מהסטנדאפיסטים האהובים עלינו. או קטעים מהסדרה הקומית ההיא שתמיד אהבנו. ונרשה לעצמנו להיקרע מצחוק. ותוך כדי שאנחנו צוחקים, הגוף יתחיל להירגע.

2. לשלוט על הנשימה… רק בדרך אחרת – משהו מאוד מעניין קורה כשאנחנו באמצע התקף חרדה. הנשימה שלנו הופכת למהירה ועמוקה. וזה מעניין כי בדרך כלל אנחנו נושמים בצורה רדודה ומהירה או איטית ועמוקה. רק שלחרדה חוקים משלה.

אחד הטיפים היעילים יותר הוא להאט את קצב הנשימה שלנו. רק שבדומה לזמנים אחרים שבהם אנחנו צריכים לשלוט בקצה הנשימה, יותר קל להגיד את זה מלעשות. אלא אם אנחנו מבינים משהו קריטי בנוגע לגוף שלנו: כל מה שאנחנו מתנגדים לו מתחזק.

ככל שאנחנו מנסים לשנות את הנשימה שלנו יותר בכוח, כך הגוף שלנו מתנגד לשינוי הנשימה הזה. לכן, אנחנו צריכים להיות חכמים. להשתמש בשיטה היחידה שעובדת במקרה הזה: להצטרף ולשנות. למה הכוונה?

בהתחלה, נשים לב לקצב הנשימה שלנו. אז, נתחיל לנשום בכוונה באותה צורה. ואפילו נגזים את זה טיפה. ננשום עמוק יותר ומהר יותר ל-2 עד 3 שניות. אז, נתחיל להאט את קצב הנשימה. ובצורה מפתיעה, הגוף שלנו יקבל את הקצב החדש, יסתנכרן אליו ויירגע.

3. לשנות את ההתייחסות שלנו לקהל… רק בדרך אחרת – אחד הטיפים היותר גרועים שכולם משננים הוא לדמיין את כל הקהל ערום. או עושה כביסה. או משהו בסגנון. ולא כי יש לי משהו נגד השימוש בדמיון. דווקא אני בעד. רק שזה לא הדבר הנכון לעשות בזמן אמת.

המטרה של "לדמיין אותם ערומים" היא להוריד לחץ. להקטין את חשיבות הקהל. רק שכשאנחנו מתייחסים לקהל כאל משהו שצריך להקטין את חשיבותו, בפועל אנחנו מתייחסים אליו כחשוב יותר. שלא לדבר על זה שאנחנו לא באמת רוצים לראות את כולם ערומים. איכס.

אז מה כן לעשות במקום? להתחיל מההבנה שגם להם יש כנראה פחד קהל. והם באו כדי לשמוע אותנו מדברים על נושא שאנחנו מבינים בו. כך שבפועל, הם יותר מעודדים אותנו מאשר "מחפשים אותנו בקטנות".

לכן, עדיף למקד את עצמנו בחיוכים. ובאנשים שמחייכים אותם. בטוח יש כאלה בקהל. וכשאנחנו מדברים לקהל, נמקד את המבטים שלנו בעיקר בהם. כך, הם יהוו את העוגן החיובי שלנו. אנשים שירגיעו אותנו לתוך ההרצאה.

אז, יישאר לנו רק להתמקד בנושא שאנחנו גם ככה מבינים בו. אחרת לא היינו מוזמנים לדבר אליו. לא להתבייש להגיד שאנחנו לא יודעים, אם אנחנו לא יודעים משהו. ופשוט לשחרר את הגוף, לנשום עמוק ולהתמקד בחיוכים. וזו, הדרך פשוט לעמוד בפני קהל.

זהו לבינתיים. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות: מה דעתך על המאמר? באילו דרכים יצא לך להשתמש כדי להתגבר על חרדת קהל?

שיהיה לך המשך יום מעולה,
ליאור