לגזור ולשמור: 7 ביטויים שגורמים למעסיקים פוטנציאליים לא לקרוא לנו לראיונות עבודה

היי,

בשבוע שעבר הבאתי שיטה עוצמתית המאפשרת להפסיק הרגלים לא רצויים. במהלך השבוע, פנה אליי דורון, קורא קבוע בבלוג שבמהלך השנה האחרונה שלח המון קורות חיים וכמעט שלא חזרו אליו. למרות שהוא בחור מאוד רציני ויש לו היסטוריה תעסוקתית מרשימה.

לאחר שערך ושכתב את קורות החיים שלו שוב ושוב, עלתה בראשו שאלה מאוד מסקרנת – יכול להיות שהוא משתמש במילים הלא נכונות ובכך דוחה מראש מראיינים שעשויים לרצות אותו?

מלכודת קורות החיים

כמעט כל אדם שהיה שכיר מכיר את זה. השלב הזה של "בין העבודות". השלב הזה שבו אנחנו מנסים לגרום למישהו לרצות אותנו. זה מתסכל. זה מייאש. וזה מרגיש כמו מרתון של דחיות ו"כמעט"ים עד למציאת העבודה המיוחלת. זה… מהצד של העובד.

מהצד של המעסיק, זה די אותו הדבר. מאוד קל להתחבר לאנשים ולקחת אותם לעבוד. עם זאת, המטרה היא לא לקחת סתם אדם נחמד, אלא את האדם המתאים לתפקיד. ונכון שאפשר ללמד כמעט כל אדם לעשות כמעט כל דבר. זה פשוט עשוי לקחת המון זמן. זמן שאין לעסק.

בין 2 העולמות האלה נמצא ראיון העבודה. הפעם הזו שבה המרואיין מנסה כמיטב יכולתו להתבלט כמועמד הטוב ביותר לתפקיד. הפעם הזו שבה המראיין חייב לשים את הנחמדות שלו בצד ולמצוא את האדם שהכי מתאים לתפקיד. ואם ימצאו אחד את השני… הללויה.

עם זאת, כדי להגיע לראיון העבודה צריך לעבור את שלב הסינון הראשוני. את השלב שבו המראיין חייב לעבור על עשרות קורות חיים שקיבל ולהחליט מי הכי מתאים לתפקיד. ובשלב זה, כל טעות בקורות החיים יכולה לעלות למרואיין בהזדמנות להגיע לראיון העבודה הנכסף.

באילו ביטויים אסור להשתמש בקורות החיים?

לפני שנמשיך, חשוב לציין כי אני יוצא מ-2 הנחות מוקדמות: הראשונה, היא שאנחנו שולחים קורות חיים לתפקיד שמתאים לנו, ליכולותינו ולניסיון שלנו. השנייה, היא כי ברור לנו שכל פעם שאנו שולחים קורות חיים, עלינו לוודא כי הן הותאמו למקום שאליו אנחנו שולחים אותן.

בלי שני אלה, הסיכוי של קורות החיים לעבור הלאה די נמוך. ואם בכל זאת יקראו לנו לראיון עבודה למרות שלא עמדנו בהן, רוב הסיכויים שלא נעבור אותו. אגב, זה נכון גם אם נשלח קורות חיים למשרה שהיא משמעותית פחות יוקרתית מהקודמת שלנו, "רק כדי למצוא עבודה".

עכשיו, אלו הם הביטויים שבהם אסור להשתמש במהלך כתיבת קורות החיים שלנו:

1. "אחראי על…" – בדרך כלל כשאדם כותב שהיה "אחראי על תחום המזון" או "אחראית על 20 אנשים" הרושם שנדמה לו שיצר הוא של מנהל. מנהיג צוות. והוא לא טועה בהרבה. רק שזה לא הרושם החיובי שהוא ציפה ליצור. בעיקר כי הוא לא מסביר מה הוא באמת עשה שם.

כשמראיין פוטנציאלי קורא את קורות החיים הוא רוצה לעשות דבר אחד במהירות: להבין אם זה האדם שמתאים לו או לא. ואם לא נעביר בקורות החיים מה יוצא לו מזה שהיינו "אחראים על…", זה פשוט לא עוזר לו. אחרי הכל, כולם בישראל אחראים על משהו ומנהלים מישהו.

2. ראשי תיבות – כן, אני יודע שהיית מקש"חית בסמט"ר. או שהיית מ"מ קפכ"ף ב-283. וזה היה תפקיד מאוד מרשים. רק שאם המראיין לא מצליח להבין על מה מדובר, זה לא באמת ירשים אותו. ולעתים קרובות, אפילו ירחיק אותו מליצור אתך קשר.

אם התפקיד שמאחורי ראשי התיבות רלבנטי לתפקיד הנוכחי, רצוי שהמראיין יידע את זה ויבין את זה. לכן, רצוי לפתוח את ראשי התיבות ליד הביטוי או להימנע משימוש בהן. אחרת תהיה לך תא"ש אליל"ל (ראשי תיבות של "תקופה ארוכה שאף אחד לא יקרא לך להתראיין").

3. "שאפתן/ית" – על פניו, זה אמור להישמע טוב. רוב האנשים מניח כי אם יכתוב שהוא שאפתן, אז הוא ייתפש כאחד כזה ששווה להעסיק. אחד שיהיה השקעה לטווח רחוק. אחד שיתקדם בארגון. וזה כמעט עושה את הרושם הזה. אבל רק כמעט.

כשמראיין רואה אדם שמגדיר את עצמו כשאפתן, הוא ממשיך לקרוא. אם שאר הישגיו בחיים לא מוכיחים את זה, הוא נתפש כיותר חרטטן משאפתן. מעבר לכך, אדם שאפתן הוא סכנה למקום העבודה. כי אם יציעו לו תפקיד יותר טוב במקום אחר הוא יעבור ישר. שאפתן, לא?

4. "…בהצלחה" – להגיד שמילאנו תפקיד בהצלחה זה כמו לתת לעצמנו תואר של דוקטור. זה נחמד. אבל אם מישהו אחר לא מכיר בהצלחה הזו, היא סתם אמירה נחמדה. הרי כל אחד מאתנו עושה דברים בהצלחה. לפחות את חלק מהדברים. "פותח מסמכי וורד בהצלחה".

במקום לכתוב שמילאנו תפקיד בהצלחה, עלינו לציין מדד שימחיש את ההצלחה. העלינו את רווחיות החברה ב-30%. הובלתי את טבלת המכירות של העסק במשך שנתיים ברצף. נבחרתי כעובד מצטיין. אלה דבר שמעסיק רוצה לשמוע כי זה מה שהוא רוצה שנעשה בעסק שלו.

5. "ניסיון ב…" – זה בסדר גמור שיש לנו ניסיון במשהו. רק שניסיון במשהו הוא דבר שקורה לנו. לא משהו שהתמקצענו בו. או כזה שאמור לגרום למישהו ליפול מהכיסא ובשארית כוחותיו להתקשר אלינו בהערצה.

לכן, עלינו להימנע משימוש ב"ניסיון ב…" ובכלל במילים פאסיביות שמתארות כי משהו קרה לנו ("השתמשתי ב…", "יצא לי לעבוד על…", "מדי פעם ביצעתי…" וכן הלאה). ובטח שלא נתאר מה למדנו מהחוויה הכמעט חד פעמית הזו.

6. "עזרתי ל…" – אם ההמשך של "עזרתי ל…" הוא לא "ילדים מעוטי יכולת במדינות עולם שלישי" עדיף להימנע מהביטוי ככל האפשר. הוא פשוט… עושה רושם של אדם שלא עובד אלא מייעץ לאחרים איך לעשות את זה. ואם התפקיד אינו כולל ייעוץ, זה מיותר לחלוטין.

במקום "עזרתי ל…", עדיף לתאר מה עשינו. מה השגנו. וזו חייבת להיות תוצאה שהמראיין ירצה לראות אצל האדם שימלא את התפקיד בצורה מדויקת. כי אחרת הוא יצטרך לראיין שוב תוך פרק זמן קצר לאותו התפקיד. אז עדיף שנעזור לו ונימנע משימוש ב"עזרתי ל…".

7. "ציפיות שכר גמישות" – כשאדם אומר שציפיות השכר שלו גמישות, זה אומר שהוא לא יודע כמה הוא שווה בשוק. זה אומר שהוא מוכן להתפשר על שכר רק כדי שמישהו יקבל אותו כבר לעבוד. ואף מעסיק לא רוצה לקחת מישהו רק כי הוא לא עולה לו הרבה.

חשוב להבין שלא אמרתי שמעסיקים רוצים בהכרח לשלם הרבה. מה שאמרתי הוא שמעסיקים רוצים לשלם פחות ולקבל יותר ערך. עם זאת, כאשר אנו אומרים שציפיות השכר שלנו גמישות אנחנו משדרים כי אין הרבה ערך ורק התשלום עשוי לרדת. וזה, לא מושך מראיינים בכלל.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור