מהו הדבר שכדאי לך לעשות עוד היום כדי לגרום להם להקשיב לך עם עיניים פעורות?

היי,

בשבוע שעבר דיברתי על דרן בראון ו-2 השיטות יוצאות הדופן שלו לניטרול אירועים אלימים. הפעם רציתי לגעת באחד הנושאים שהכי מעניינים אותי (ואני בטוח שגם אותך) – איך לגרום

לאנשים להקשיב לנו מרותקים כאילו היינו מינימום אובמה לייט (כי אובמה יש רק אחד)?

הם עמדו בתור רק כדי לשמוע

האולם היה מלא. הם עמדו בצדדים רק כדי לשמוע. רק כדי להיות אתו באותו החדר. לא היה אכפת להם שלא היו מקומות ישיבה. זה לא היה חשוב בכלל. זה גם לא היה חשוב שהדלת מאחורה נפתחה. מי נכנס. בדרך כלל זה כן. היום זה פשוט לא.

הציגו אותו והוא עלה לבמה. בוחן אותם. הולך לאטו לאורכה. לא רץ להתחיל לדבר. כאילו שהייתה שלו. כאילו שהם כבר היו שלו מההתחלה. ובמקום לעמוד מולם הוא התיישב על הספה שהייתה בצד. נשען קדימה. מסתכל עליהם בעיניים סוקרות לאורך שניות ארוכות.

הוא שאל שאלה. בעיניים נוצצות הם הרימו את היד. נכונים לשתף פעולה. היה בו משהו שגרם להם לרצות להבין. לרצות לדעת עוד. זה לא היה רק הידע. את זה היה גם לשאר המרצים. זה היה משהו אחר. הוא גרם להם (איך שהוא) לרצות לדעת.

הוא העיר אותם. גרד להם בחלק הפנימי של המוח בצורת התנהלותו. אתגר אותם. הוא גם לא חידש להם יותר מדי. זה היה כיף. מצחיק. מעורר את המוח מתרדמת השגרה. נתן להם תחושה שההרצאה שלו היא בדיוק הדבר שהם חיפשו. וזה בדיוק מה שהם חיפשו.

לרתק ולא סתם לשכנע

מאז ומתמיד סקרן אותי לדעת איך הם עושים את זה. המרצים הגדולים. הנואמים הענקים. שולטים בחומר. יודעים בדיוק את מי לצטט, מתי הוא כתב את זה ולמה. האנשים האלה, שיכולים להיות גם "סתם" מישהו בחבורה שלנו שפשוט מבין ויודע להסביר בצורה רהוטה.

לא הבנתי איך אפשר להכיל את כל הידע הזה. ולא רק זה. אותי עניין יותר מהכול לדעת מה מרתק אנשים. מה יגרום לאדם לשבת, לפתוח את המוח ולהתחיל להקשיב לי. לשים בצד את הסלולרי. את הפרעות הקשב. כאילו שרק שנינו בחדר.

אז התחלתי לחקור. ללמוד איך לבנות משפטים הגיוניים. איך לשכנע. איך להשפיע על תת המודע. וזה עדיין לא גילה לי את הסוד – איך לגרום לאנשים לשבת מרותקים, ולא רק סתם לשנייה, אלא כדי לבלוע בשקיקה כל מילה שעוזבת את מוחנו ולהקשיב לאורך זמן?

הסוד שיעזור לך לרתק אותם

כמעט כל הכשרות השכנוע שקיימות היום ילמדו אותך כלים יעילים לתקשורת עם אנשים. עם זאת, יש משהו מאוד טכני בבנייה לוגית של משפטים ובבחירת מילים שלא מתחבר לרובנו עם התמונה של אובמה, מרתין לותר קינג או כל מנהיג אחר שסחף אחריו אנשים.

הם נראים משוחררים. מדברים מהבטן. יודעים איך להתחבר אלינו בצורה עמוקה. נותנים תחושה של "שיחה בגובה העיניים". כמו שאנחנו מקבלים ממישהו שאוהב אותנו ואכפת לו מאיתנו. ואנחנו יודעים שהם לא מדברים רק אלינו. אבל זה בהחלט מרגיש ככה.

ועדיין לא ידעתי איך לעשות את זה. איך לבצע את הקפיצה מ"משכנע" ל"מרתק". איך לקחת את כל הטכניות של כל הידע שצברתי ולהפוך אותו למעשי. כל זאת עד יום אחד שחבר המליץ לי לכתוב בלוג.

"על מה לכתוב?" שאלתי אותו. ב-4 לספטמבר 2006 היה לי עסק חדש שהתחיל לקרום עור וגידים. לא ממש התחשק לי לכתוב דברים בסגנון "יומני היקר". אני לא מאלה שמרגישים גם צורך לחשוף את הרגלי התזונה, הבילוי או הפנאי שלהם סתם ללא סיבה.

"אתה יכול לכתוב על מה שאתה רוצה" הוא אמר לי, "זה היופי". ואז, ישבתי מתוסכל מול מסך המחשב. יופי. כאילו שמשעמם לי בחיים. ומכיוון שלא היה לי מושג מאיפה להתחיל, התחלתי לחפש בלוגים מעניינים כדי לראות איך אחרים עושים את זה.

אחרי שדווקא מצאתי כמה בלוגים מרתקים הרגשתי אפילו יותר מתוסכל. הבלוגרים האלה… בדיוק כמו המרצים. לא הבנתי קודם ועכשיו אני שוב לא מבין. "פשוט תתחיל" הוא עודד אותי בטלפון, "אתה תראה שזה ישתפר עם הזמן". לא האמנתי. אבל התחלתי.

בתפישת העולם שלי, אם אני לא מאמין במשהו והוא עדיין עובד, זו כבר הוכחה שזה לא "סתם פסיכולוגי". עם זאת, משהו בכתיבה, משהו עמוק ואני לא יודע מה בדיוק, התחיל להתעצב עם הזמן .

והיכולת לכתוב בצורה שכזו, הדביקה גם את יכולת הדיבור שלי מול קהל. עד היום, אני עדיין משתפר. לא הגעתי לעשירית הרמה שאני רוצה להגיע. ואני בדרך. ואני רוצה לקחת אותך איתי. כי אני יודע שגם לך יש משהו מדהים להגיד אם רק יקשיבו.

איך לעשות את זה?

אם זה לא היה מובן עדיין מדבריי, רציתי להמליץ לך לכתוב בלוג. לא משנה על מה. לאו דווקא כדי לקדם עסק, לשתף בתובנות או לשפוך את הקרביים. לכתוב כדי לתרגל את הזרימה של המחשבות. לתרגל את הזרימה של המידע. לבדוק איך אנשים מגיבים.

הנה מספר תובנות שיעזרו לך לבנות בלוג שבאמת יעניין אנשים:

1. לשנות את צורת החשיבה – יש הרבה מאמרים שיספרו לך איך לבנות בלוג מצליח. זה לא אחד מהם. המטרה לא צריכה להיות "להיות בלוג מצליח" או "לעשות מיליונים". בגלל זה גם לא צריך "לפלח את קהל היעד" או "לגבש רשימת צרכים". זה טכני וקר מדי.

כדי לבנות בלוג שבאמת מעניין אנשים צריך קודם להחליט שאנחנו רוצים לעניין אנשים. זאת גם המטרה שלנו – ללמוד איך להפוך לאנשים מעניינים יותר. רוב הסיכויים שלא נדע מה יהיו הנושאים הטובים ביותר לכתיבה. בשביל זה צריך לתת לבלוג קצת לרוץ ולבדוק תגובות.

אחרי הכל, אף אחד לא נביא. כל תכנית היא מושלמת על הדף. רק כשאנחנו נצא לדרך, נגלה מה עובד לנו ומה לא. והכי חשוב לזכור – גם הנטייה לחכות שהכל יהיה מושלם היא סוג של דחיינות. פשוט לצאת לדרך. בלי אבל. לצאת.

2. סגנון אישי – אם מעולם לא כתבת אין לך ממש סגנון כתיבה אישי. זה בסדר. כל אדם שכותב בלוג כבר שנים יספר לך שגם לו (או לה) לא היה סגנון בהתחלה. ואני אמחיש לך למה אני מתכוון כשאני אומר סגנון כתיבה:

זה יכול להיות ארוך וזה יכול להיות קצר. זה יכול לשלב סיפורים או ציטוטים או לתת מידע בצורה אינפורמטיבית. זה יכול להיות מצחיק. זה יכול להיות משולב עם סרטוני יוטיוב שיתנו תוקף נוסף לנאמר או אפילו פסקול לקריאה.

כל דבר יכול לעבוד אם הוא מרגיש לנו מתאים וכמובן אם הוא קשור לנושא שעליו אנחנו כותבים. ולהפך. כשאנשים שמנסים לדחוף בכוח כל מני דברים לבלוג שלהם זה מורגש. אחרי שבחרנו באילו כלים מתאים לנו להשתמש, אנחנו צריכים לדעת איך למצוא נושאים.

3. איך למצוא נושאים לכתיבה – זה ה"גביע הקדוש" של הכתיבה. האדם שימצא לזה שיטה אחת שתמצא לנו נושא כתיבה אוטומטית בכל פעם שנרצה, יהפוך למיליארדר מחר. עם זאת, קיימות מספר שיטות שעוזרות לנו להימנע מהסתמכות על המזל או על נחיתת המוזה.

אז קודם כל, חשוב להתנער משקר היצירתיות. לשחרר את המחסום היצירתי ולהסתובב עם פנקס. או לפחות אפליקציה טובה לשמירת רעיונות כמו Evernote למשל שאפשר לתעד בה רעיונות שעולים סתם במהלך היום ואפילו במהלך השינה.

השיטה שאני משתמש בה למציאת נושאים לכתיבה דורשת הצלבה בין 2 דברים. הראשון, הוא למצוא את שאלת הליבה שהקוראים שלנו לא יעיזו אף אחד בקול אבל נמצאת מאחורי חלק מהשאלות שלהם.

למשל, אם המאמר שלנו אמור לענות על שאלה כמו "איך להתמודד עם התנגדויות" יכול מאוד להיות שעלינו לענות על שאלה עמוקה יותר כמו "למה אנשים בוחרים באחרים על פניי" או "למה אנשים לא מקשיבים לי באמת".

מענה על שאלת הליבה מראש פונה למקום עמוק יותר אצל הקוראים שלנו ומאפשר להם להיפתח ולקרוא אותנו יותר. הרי אנחנו כותבים עליהם ובשבילם ולא רק לעצמנו.

הדבר השני הוא למצוא ספק תוכן ענקי שמכיל המון מידע ולהתחיל לגלוש בו אסוציאטיבית. אפשר להשתמש בגוגל או באתרים כמו StumbleUpon (מומלץ!) כדי להגיע להמון אתרים שבחיים לא היינו מגיעים אליהם ולמצוא בהם נושאים מרתקים לכתיבה.

אנחנו אמנם לא ניקח את התוכן מאותם אתרים ועם זאת, אם כתבו באתר מסוים על נושא שנראה מעניין והוא קיבל גם הרבה תגובות חיוביות (תגובות, לייקים, שיתופים וכן הלאה) כדאי שנכתוב את דעתנו האישית על הנושא הזה.

עכשיו, אנחנו צריכים לקחת את הנושא ולהציג אותו דרך שאלת הליבה. אם לדוגמא הנושא הוא "לתת למתאמנים מוטיבציה" ושאלת הליבה היא "למה אנשים לא מקשיבים לי", אפשר לכתוב מאמר על 13 סיבות שיגרמו למתאמנים שלך לעמוד ביעדים שלהם.

4. איך לכתוב כותרת טובה – עיתוני נשים. שם נמצאת התשובה. אין כותרות מאמרים גרועות בעיתוני נשים. ועיתון הנשים הטוב מכולם הוא קוסמופוליטן. אם בא לך ללמוד איך לכתוב כותרות שיגרמו לאנשים להיכנס ולקרוא, זה המקום להתחיל ממנו.

כדי לעשות זאת בצורה יעילה אנחנו נרצה לקנות עיתון שכזה (או למצוא גרסה אינטרנטית שלו) ולראות אילו כותרות גורמות לנו להיעצר ולקרוא. אז, נרצה לבנות תבניות שבעזרתן נוכל להתאים את נושאי הכתיבה לסוג הכותרת.

עכשיו, מכיוון שעדיין פסח ועוד לא קניתי לך שום מתנה, רציתי להפתיע אותך. בקישור הבא, אני נותן לך במתנה את קובץ התבניות שבו אני משתמש כדי לכתוב כותרות. כדי להשתמש בו בצורה יעילה יש למלא את הכתוב בתוך הסוגריים המרובעים לפי ההוראות.

קובץ תבנית הכותרות היעילות (יש ללחוץ על השורה עם כפתור העכבר הימני ולשמור)

5. לעשות קצת מחקר – כמעט כל מאמר שנכתוב ידרוש מחקר. נחפש קצת על הנושא בגוגל. נמצא מה אחרים חשבו על הנושא. נמצא מחקרים על הנושא. אולי בדיחות או ציטוטים על הנושא (כדי לשדרג את סגנון הכתיבה שלנו).

לא צריך לעשות משהו מקיף מדי. הרי אנחנו נעדיף להישאר ענייניים ולא לחפור. זו לא עבודת דוקטורט. המחקר נמצא רק כדי לאפשר לנו לעבות מעט את התוכן ולתת לקוראים מידע נוסף שיעזור לו להבין קצת יותר לעומק.

6. לכתוב את המאמר עצמו – זה החלק שבו צריכים לחבר את כל המידע לרצף הגיוני. המלצה שלי? קודם לכתוב את הנקודות העיקריות שלנו לפי סדר רציף והגיוני. לאחר מכן, עלינו להתחיל להרחיב עליהן ברצף ללא כל עריכה כדי לשמור על רצף הכתיבה.

סדר הגיוני שעוזר לתכנים להיות מובנים יותר הוא לענות על השאלות הבאות ברצף הבא (שנקרא בשפה המקצועית 4mat system):

א. על מה אנחנו עומדים לדבר? (בקצרה, כהקדמה או מסגרת שתכין אותנו להמשך)

ב. למה הנושא הזה בכלל חשוב לקורא? (בעיקר הסיבה או הבעיה שהנושא פותר)

ג. מה הקורא צריך לעשות? (הסבר כללי של סוג הפיתרון ללא כניסה לפירוט העשייה)

ד. איך אפשר ליישם או לבצע את זה? (פירוט השלבים אותם הקורא צריך לבצע)

ה. איך זה ירגיש להגיע לשם או באילו תחומים נוספים ניתן ליישם את זה?

המענה לכל אחת מהשאלות הנ"ל צריך להיות מסוגנן אף הוא. לדוגמא, לעתים קרובות כאשר אני עונה על שאלת ה"למה" (שאלה ב') אני משתמש בסיפור קצר כדי להמחיש או לתת את התחושה שנושא המאמר אמור לתת עליו מענה.

לאחר סיום הכתיבה ברצף נתחיל עריכה והגהה לסילוק שגיאות כתיב. לא תמיד אפשר להימנע מכל הטעויות ועם זאת, עדיף לעשות זאת.

7. לכתוב בזמן קבוע – כאשר אנחנו כותבים ואנשים מתרגלים לקרוא אותנו (גם זה לוקח קצת זמן) אנחנו חייבים להבין שיש בינינו לבינם חוזה בלתי כתוב. הם אמנם לא תמיד יגיבו ולא תמיד יראו שקראו.

מצד שני, ברגע שהרגלנו את הקהל שלנו לקרוא בזמן קבוע, הם יצפו לתכנים שלנו ויתאכזבו כשלא נפרסם בזמן המתאים. אם נאכזב אותם מספיק פעמים, הם לא יחזרו. לכן, מאוד חשוב לכתוב בזמנים קבועים ולאפשר לקורא לדעת מתי פרסמנו משהו.

לאורך הזמן, יותר ויותר אנשים יקראו את מה שאנחנו כותבים. אם זה יהיה מעניין, הם גם יעשו לייק ואולי אפילו ישתפו. עם זאת, גם אם עדיין לא עשו זאת, עלינו להמשיך ולהתמיד. רק בצורה הזו נוכל להגדיל ולשפר את היכולת שלנו.

עם הזמן, ככל שנכתוב יותר ונקרא יותר בלוגים, יכולת הכתיבה שלנו תשתפר ואיתה גם היכולת שלנו להתבטא בצורה מושכת. אז, נוכל לשלב את הכלים שלמדנו בכל מני הכשרות ולקחת אותם אל השלב הבא. השלב שבו נוכל לגרום לאנשים להקשיב לנו באמת.

ועכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שבוע מעולה והמשך חג שמח,
ליאור