היי,
בשבוע שעבר סיפרתי לך על ההרגל ה"תמים" שמונע ממך להצליח ו-5 שלבים ליצירת הרגל של הצלחה. הפעם, רציתי לגעת בנושא שהמון אנשים פונים אליי בקשר אליו – איך לשתול מחשבות בתת המודע של מישהו אחר?
לעלות מתוך הרעש
הוא ישב מול הטלויזיה בוהה בתעמולת הבחירות. הוא ידע למה חשוב לו לבחור. שמירה על הדמוקראטיה. שהרעים לא ינצחו. לבחור מישהו שייצג אותו בהחלטות החשובות. עם זאת, הפעם, פשוט לא היה לו ברור במי לבחור.
כשישב ושמע את התעמולה, כולם נשמעו הגיוניים. בכל פעם שפרסומת הסתיימה, הוא ממש הרגיש שהוא רוצה לבחור בהם. ואז הם סיפרו לו למה לא לבחור באחרים. אחת אחר השניה, כל אפשרות שהיתה קיימת לפני שניה התפוגגה לה בתוך עשן הבחירות.
הוא ישב מול הטלויזיה בוהה בהמולת הבחירות. ומתוך ההמולה הדהד לו מסר אחד פשוט. מסר שבסופו של דבר ישלח אותו לבחור. המסר שמרגיש כאילו הדהד מתוכו החוצה. מסר שאמר סוף סוף את הדבר שהוא רצה לשמוע.
שתילת מחשבות – על אמת ושיווק
NLP. שימוש בסוגסטיות. פקודות מוסוות. מסרים תת הכרתיים ששוקעים בתוך תת המודע. היפנוזה. פרסומות חבויות בתכנים. לגרום להם לעשות. לגרום להם לחשוב. לגרום להם לשכוח. לשתול להם מחשבות בראש.
בגלל כל אלה, הרבה מאוד אנשים רצים ללמוד NLP ויש חלק גדול מהרשימה הזו (למעט היפנוזה, שאינה חוקית ללימוד בישראל על פי חוק) שבאמת נמצאים בהכשרה. עם זאת, יש משהו אחד שחשוב להבין לפני שמגיעים לתכל'ס.
יש משהו מיסטי ומהפנט כשאנחנו מדברים על תת המודע ועל הסודות שחבויים בו. בוודאי כשכל זה מגובה בסדרות טלויזיה, סרטים ומופעי קוסמות שיוצרים אצלנו את הרושם כי ניתן לשלוט בכל אדם ובקלות בשניות ובהקשת אצבע או מנע לשון.
רוב האנשים היו מעדיפים לדמיין את ההשפעה של כל אלה כתהליך קסום, שמרגיש שונה לחלוטין מכל דבר אחר, אותו הרגישו בחייהם. תחושה של התמסרות. תחושה של ריחוף קליל וניתוק מהמציאות.
למעשה, המציאות היא הרבה יותר פשוטה ויום יומית. במהלך היום יום, "שותלים" לנו מחשבות ורעיונות בכמויות עצומות. ומזל שכך, אחרת לא היינו לומדים שום דבר חדש או קונים דברים מעניינים כמו גאדג'טים, נעליים, כרטיסים להופעות או חולצות.
אנחנו גם נמצאים במצב של "טראנס" די הרבה במהלך היום יום. בכל מקום שבו אנחנו חולמים קצת בהקיץ, מתפקדים מתוך אוטומט (נניח בעבודה או בנהיגה) או קצת לפני שאנחנו שוקעים בשינה, אנחנו כבר נמצאים בו.
למה חשוב לדעת איך לשתול מחשבות?
רוב האנשים רוצים ללמוד איך לשתול מחשבות כי הם חושבים שזה מגניב. שזה כמו להיות נמרוד הראל, דרן בראון והקוסמים האחרים שמצליחים להשפיע על אנשים אחרים. וזה נחמד. מצד שני, רובנו לא באמת עומדים להפוך לקוסמים.
חשוב לרוב האנשים לדעת איך לשתול מחשבות כדי:
1. להתפרנס – בעזרת הפקודות המוסוות אנחנו יכולים לעזור ללקוח להעדיף אותנו בבחירה הכמעט בלתי אפשרית בין הרבה מתחרים שמציעים משהו דומה לשלך. ולא, אם לא נעשה את זה, הם לא בהכרח ידעו שאנחנו הכי טובים רק כי זה ברור לנו.
2. לשלוט בעצמנו יותר – לפעמים, אנשים שותלים לנו רעיונות שפוגעים בנו (למשל, אדם סמכותי שאומר לנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות משהו). כשאנחנו יודעים איך לעשות את זה, אנחנו נדע גם לסנן את המסרים הלא רצויים.
3. להגיע ליותר תוצאות – אם כבר אפשר לשתול מחשבות, לא עדיף לשתול לעצמנו כאלו שיבנו אותנו ויגרמו לנו להצליח יותר?
עכשיו, כשכבר ברור לנו למה זה חשוב, נשאר רק לדעת איך לעשות את זה.
7 דרכים לשתול מחשבות בתת המודע
כדי לשתול מחשבה בתוך תת המודע, אנחנו צריכים שהיא לא תחסם על ידי המודע שלנו. המודע, בין שאר תפקידיו, משמש גם כמעין שומר סף שבורר את המידע שנכנס למוח שלנו. למזלנו, ניתן להסיח אותו ולהסתיר את המחשבה המיועדת באחת הצורות הבאות.
עוד דבר רצוי מאוד להבין הוא כי חלק מהדרכים דורשות מהשומע זמן עד שהפקודה תבוצע. ישנם דברים שמאוד קל לאדם לעשות בצורה מיידית ויש כאלו שדורשת מהרעיון טיפה להבשיל ולהכין את השטח לפני שזה מתבצע.
נצא להפסקת פרסומת קלה ונחזור מיד:
חשוב לציין כי 7 הדרכים הבאות אינן היחידות שבהן אפשר להשתמש. יש עוד לא מעט, חלקן כבר נמצאות בבלוג, על חלקן אני עוד אכתוב ואת חלקן אפשר לקבל בהכשרות שלנו (סוף פרסומת מע-כשיו).
ועכשיו, אחרי שחזרנו מהפסקת הפרסומות, אלו הן הדרכים. בכל אחת מהן אביא את הנוסחה המילולית לשימוש בה, את ההסבר ודוגמא לשימוש:
1. אל [הפעולה הרצויה] – דרך זו להסוות פקודה מנצלת את העובדה שתת המודע שלנו אינו מבין שלילה. עם זאת, צורת ניסוח זו עובדת בצורה מיידית רק על פעולות שאדם עושה בתוך ראשו או על שימוש בחושים.
דוגמא לשימוש: אל תדמיינו פיל ורוד בחצאית בלט רוקד לצלילי מוזיקה מזרחית. דוגמא נוספת: אל תקראו את השורה הזו שוב.
2. [עובדה], [עובדה], [עובדה] ו[מחשבה חדשה] – הדרך הזו ומנצלת את העובדה שהמוח שלנו מניח כי אם משהו חוזר על עצמו מספיק פעמים, גם בהמשך הוא ימשיך לחזור על עצמו. במקרה הזה, אם הכל נכון, גם העובדה האחרונה נכונה.
חשוב לשים לב רק שעלינו להשתמש במחשבה חדשה שקשורה בקשר הגיוני כלשהו לשאר העובדות כדי להמנע מלעורר את המודע לבחון את המידע לעומק.
דוגמא לשימוש: אתם יושבים מול המסך, קוראים את מה שאני כותב, בקצב שנוח לכם לקרוא ומדמיינים איך אתם יכולים להשתמש בכלים האלה בכל תחום בחיים שלכם.
3. לאנשים [תכונה מחמיאה], [שם], ברור ש[המחשבה החדשה] – בדרך זו, אנחנו פונים אל האגו של המקשיב בצורה עקיפה ובונים הנחת עבודה שגורמת לו לשייך לעצמו את המחשבה. השימוש בשם גורם לדו משמעות שעוזרת להם לשייך את המחשבה לעצמם.
דוגמא לשימוש: לאנשים שיודעים לחשוב לעומק, ג'ון, ברור שהכלים במאמר הזה יכולים לשמש כדי לעזור לאחרים ולעצמם להצליח יותר ולכן חשוב לשתף אותו.
4. במוקדם או במאוחר [פעולה שהוא יעשה] – דרך זו לעתים דורשת יותר זמן עד לשלב הביצוע ועם זאת, משריינת אותו. כאן אנו יוצרים הנחה מוקדמת כי זה רק עניין של זמן עד שזה יתבצע ולכן אין פה באמת שאלה או בקשה כי זה יקרה.
דוגמא לשימוש: במוקדם או במאוחר תבחרו לחייך חיוך קטן של הבנה וככל שתחשבו על זה יותר, כך זה יגיע מוקדם יותר.
5. [מישהו] אמר ל[מישהו]: [מחשבה רצויה] – בדרך זו אנחנו מספרים סיפור. בוודאי שלא מדברים עליו. בגלל זה גם אין צורך לחסום את המחשבה שנשתלת. או שזו לפחות התחושה שנוצרת כשמשתמשים בתבנית הזו.
דוגמא לשימוש: שבוע עבר פגשתי את אחד המרצים המבריקים שפגשתי שאמר לי "כדי להפוך ידע תיאורטי ליכולת, צריך ליישם מיד את מה שאנחנו לומדים".
6. אם אתה לא רוצה [לעשות את מה שצריך], תעשה מה את שאתה רוצה – אני יודע, זה נשמע כאילו אני מטיף להיפך מהרצוי. מצד שני זה לא. אם תת המודע לא מבין שלילה, הוא מבין את המשפט הזה כהתגרות שמובילה אותו לעשות.
דוגמא לשימוש: אם אתם לא רוצים לבצע את מה שנכתב במאמר כבר מהשיחה הבאה שלכם, תעשו את מה שאתם רוצים.
7. למה [מחשבה רצויה]? כי [הסבר הגיוני] – המוח שלנו לא באמת מחפש את ההסבר המלא לכל דבר. מספיק שיש לנו תשובה שנשמעת הגיונית (גם אם אינה הסיבה היחידה) כדי שהמודע שלנו יקבל אותה כאפשרית ולו רק כדי להמשיך לעקוב אחר המשך השיחה.
דוגמא לשימוש: למה השיטה הזו עובדת? כי מספיק שיש לנו תשובה שנשמעת הגיונית כדי שהמודע שלנו יקבל אותה כאפשרית ולו רק כדי להמשיך לעקוב אחר המשך השיחה.
כמו שציינתי קודם, קיימות דרכים נוספות לשתול מחשבות ופקודות במוחו של אדם אחר. עם זאת, חשוב להתחיל ממשהו ולצאת לדרך. לשיטות הבאות, נגיע בהמשך.
זהו להיום. מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר?
שבוע מעולה,
ליאור
24 Responses
אחד המאמרים היותר טובים שלך ! עלה והצלח
תודה אלמוג!
אז … איך שותלים ?
בדיוק כמו שכתוב במאמר 🙂
מאמר מצויין
תודה גלעד!
ממש מדהים
אבל עוד דוגמאות ארוכות יעזור לנו מאוד לדעתי
תודה. לאיזה סעיף למשל חסרות לך דוגמאות?
תודה, מאמר מצויין.
אני משמש אם זה לפעמים באימון אישי, כשמתאמן לא מאמין שהוא מסוגל לעשות משהו , ואפילו לא לדמיין את זה, אני אומר :
אני לא אומר שאתה מסוגל לעשות את זה, כשבעצם האמירה היא : אני אומר שאתה מסוגל לעשות זה.
זה משנה הרבה את האוירה ואת התוצאות.
תודה .
תודה על התגובה, דוד. הדוגמא שהבאת היא דוגמא מעולה לשימוש נכון בצורה אתית בכלים הללו!
בזמן האחרון אתה מפציץ בפוסטים מעולים, שיחקת אותה שוב – פוסט אדיר.
פקודות תת-הכרתיות אם אני לא טועה זה השם של זה בעברית, נכון?
סוגסטיות הן הצעות, רעיונות או מחשבות. פקודות מוסוות (אפשר גם לקרוא להן גם תת הכרתיות) הן סוג של סוגסטיה שבה אתה מגדיר לאדם משהו ספציפי לביצוע.
שלום,
הייתי מעוניין לדעת כיצד ניתן ליעל את השיטה לצרכי סטטוסים בפייסבוק עבוד עמוד מסחרי
כמו למשל, לגרום לחברים בעמוד לשתף פוסט מסוים, לתת עליו לייק או לרשום בו תגובה.
תודה מראש
כדי לגרום לחברים לעשות לעמוד לייק, לשתף ולהגיב אפשר להשתמש ב-3 הטכניקות הבאות:
1. צירוף הסבר לבקשה לצרף מגדילה בצורה ניכרת את אחוזי ההמרה. ההסבר רצוי להיות מותאם לקהל היעד ולצרכים שלו. לדוגמא, אם הייתי מנהל עמוד של קבוצת כדורגל ומביא את החדשות הכי חמות, הייתי יכול לסיים כל מאמר בשורה "שתף את המאמר כדי שגם חברים שלך יוכלו להיות מעודכנים בחילוף החדש של השחקנים הזרים בקבוצת מ.כ. עירוני רמת הקיפוץ".
2. להשתמש בביטויים מאפשרים במקום בכאלה ש"מכריחים" להגיב ולהכווין את אפשרויות הבחירה. לדוגמא, במקום להשתמש ב"שתף את המאמר" אני משתמש בביטוי מעט פחות רשמי כמו "בא לך לשתף", מנסח את המשפט כמו "איך בא לך לשתף את המאמר?" ומספק מספר אפשרויות. כך, השאלה היא כבר לא "האם לשתף" אלא "איפה ארצה לשתף" ואחוזי ההצלחה עולים.
3. ללכת הפוך על הפוך ולהציג את 2 הצדדים של משוואת השיתוף – למה כן לשתף ולמה לא לשתף כששניהם מכווינים למעשה למסקנה אחת – לשתף. לדוגמא, אם הייתי מפרסם מאמר על מוטיבציה: "אם בא לך לשתף את המאמר ולתת לעוד חברים ליהנות מחיים מלאי מוטיבציה תרגיש חופשי לשתף, אם אתה לא אוהב את החברים שלך, תרגיש חופשי לא לשתף. הבחירה היא שלך".
אגב, הדרך הכי טובה לגרום לחברים בעמוד לעשות לייק, לשתף פוסט או לרשום בו תגובה היא לא לשתול להם מחשבות בתת מודע אלא לתת להם תוכן שהוא כל כך טוב ומוכוון לצרכים של הקהל שלו עד שהם לא יוכלו שלא לעשות לו לייק, לשתף אותו ולרשום בו תגובה. כל השאר זה רק תוספת. 🙂
שבוע מעולה,
ליאור
תודה רבה על המענה,
אכן מדובר בנושא מרתק.
בלי קשר לשאלה שלי
יצא לי לשמוע גם על השיטה, שהיא די מפורסמת אני חושב,
שלבקש משהו קטן ופשוט קודם שלרוב הצד השני בטוח יסכים וזה לא מאיים עליו
ואז לבוא בדרישה האמיתית והגדולה יותר.
זה עובד וזה עובד מעולה. זה משלב 2 עקרונות שכנוע מאוד עצמתיים – מצד אחד האדם נמצא בהלך רוח של רכישה (כי הוא כבר שילם) ובגלל שכרגע יצרתם חוזה חברתי (הוא סמך עליך מספיק כדי לרכוש) הוא פתוח יותר כדי לקנות מוצר משלים ולפעמים הרבה יותר יקר.
לטכניקה שציינת קוראים UpSell (אתה מוכר מוצר יקר אחרי זול) וגם הטכניקה ההפוכה DownSell (אתה מוכר מוצר משלים זול אחרי מוצר יקר) עובדת בדיוק על אותם עקרונות.
למען הסדר הטוב השיטה שנקראה כאן דאונסייל נקראת "דלת בפרצוף" – שכן מבקשים משהו גדול כדי לקבל שלילה ואז משהו קטן יותר, עובד על מנגנון של אשמה מצד הלקוח.
שיטת האפסייל נקראת "רגל בדלת" – שכן קודם מקבלים הסכמה על דבר פשוט ואז מעלים את רף הדרישה, במכירות מכונה הוצאת הסכמות, ובהחלט בשימוש נרחב בעולם זה.
נלמד גם בקורס פסיכולוגיה חברתית כחלק מלימודי התואר.
בהצלחה
היי נק נק,
לכל טכניקת מכירה יש יותר משם אחד, תלוי באדם שמלמד אותה ובשם שהוא בוחר לתת לאותה טכניקה. כיף לשמוע שבאקדמיה היום מאמצים טכניקות שנלמדות בקורסי מכירות.
שיהיה לך יום מעולה!
אתה יכול לתת בבקשה עוד דוגמא לסעיף 2
בוודאי. מצד שני, אשמח לתת דוגמה שתהיה רלבנטית ככל האפשר אליך (ותוכל להשתמש בה כבר מחר). לאיזה תחום תרצה שאחבר דוגמה?
יתכן שיש טכניקןת שניתן ללמוד ולישם. אבל זה מילכוד כי למי דלמד על המחקרים המח החדשים ביותר בfmri יבין שזה מילכוד שאולי יעבוד לטווח קצר. זה טכניקה מולבשת ולא ממש טבעית לאדם שמשתמש בה. כיוון שמי שמנסה טכניקה זה אןמר שזה לא משהו שהוא חלק ממנו! זו הלבשה ומה שמולבש סופו ליפול . המח עסוק בתת מודע כל הזמן לנסות לגלות אי אמינות לא רק מילולית! כן תאמר את הדברים בסדר הנכון אבל מה לעשות זה לא משולב היטב עם כל מרכיבי השפה הלא מילולית ושאר סימנים. התוצאה המח משדר לאדם שמולך שזה נכון אבל זה לא זה לא אמיתי ואז הוא לא משתכנע למשל לא קונה בסופו של הדבר את הרעיון המוצר וכו. וגם אם יקנה זה לא יחזיק מעמד כי בטווח ארוך יתגלה לו שלמעשה השתילו לו דבר שאינו צריך או רצה אותו. החכמה זה לדעת מה באמת האדם צריך ורוצה ואז זה קורה בדרך אחרת לחלוטין. בכל מקרה מי שעוסק במכירה במובן הרחב בשיטה כלשהיא סופו לעמוד מול שוקת זבורה או חיים עם תוספת מלאכותית על המח והרגש. זה הופך את המשתמש בה למזוייף. במקום להפוך את כצמו לדבר עצמו שמשדר אוטנתיות. אין קיצור דרך בהפיכת עצמך לאותנטי. כל השאר זה זיוף במובן העמוק של עצמך מול עצמך ומול הזולת והתתמודע של האחר מזהה זאת. אנשים מצליחים ומוכרים ומשכנעים רק שהם ממש עצמם ולא עובדים במסלול טכניקות חיצוניות. חבל על בזבוז הזמן. אם קיימת שיטה היא הפוכה לחלוטין ממה שמתואר פה.
מה שאתה כותב יכול להיות נכון רק אם ההנחה הבסיסית שלך היא ש: א. אתה משכנע במשהו שהוא שקרי (לא משהו שעודדתי אי פעם בבלוג ואפילו להיפך), ב. שאני מאמין שאין שום קשר בין שפת הגוף לשפה המילולית ולכן צריך להתעלם ממנה (לא נאמר מעולם בשום מאמר שלי, פשוט המאמר הנוכחי עוסק ספציפית בשימוש בשפה מילולית) ו-ג. שאדם "אותנטי" לא לומד דברים חדשים במהלך החיים שלו (כל דבר שאתה לומד בחיים הוא קודם כל מולבש ורק עם תרגול הופך להיות אוטומטי). אם אתה משכנע במשהו שאתה לא מאמין בו, רוב הסיכויים ששפת הגוף שלך תסגיר את חוסר האמונה ואז השימוש בתבניות השפה יכולה להיות זיוף שלא באמת יוטמע. וזה, באמת בזבוז של זמן. רק שאני לא מכוון לקהל שכזה בבלוג הזה. 🙂
אני לא כל כך מבין איך שותלים
פשוט לשלב את המשפטים האלה בדברים שלך, כשאתה מכוון לשתול את המחשבה בראשו של האדם שמולך