איך לעבור בהצלחה כל ראיון עבודה ולהכפיל את הכריזמה שלך?

היי,

בפעם הקודמת דיברתי על הדבר היחיד שמונע ממך להצליח באמת. הפעם, רציתי להמשיך את המסע שלנו בעקבות פיתוח הכריזמה האישית שלנו ולקחת אותו אל עולם ראיונות העבודה, ולו רק כדי לשאוב משם עיקרון מאוד עוצמתי.

לרחף ולהתרסק

היא הייתה בטוחה שהרגליים שלה מרחפות סנטימטר או 2 מעל הרצפה. זה היה חד משמעית אחד מראיונות העבודה הכי טובים שעברה. כיף. היא הייתה מאוהבת במקום: המראיינת הייתה מקסימה, התנאים נשמעו מעולים והגדרת התפקיד פשוט נשמעה מושלמת מכדי להיות נכונה.

הדמיון כבר התחיל לעבוד. רואה את עצמה נכנסת למשרד. כולם מחייכים. אפילו החמוד שקלטה במקרה בפינה. אחרי ביקור קצר בפינת האספרסו היא קפצה למשרד לראות מה קורה במחשב. הלוואי שזה יתגשם. בטוח. היה מושלם בראיון.

ככל שריחפה יותר כך ההתרסקות לא אחרה להגיע. הם התקשרו. את זה אפשר להגיד לטובתם. לא השאירו אותה באוויר. מצד שני, הבחור בצדו השני של הקו היה קצר וענייני. לא התקבלת. המראיינת לא חשבה שיש לך את הכישורים הנדרשים לתפקיד.

גם אחרי שהשיחה התנתקה היא החזיקה עדיין את הטלפון. בוהה באוויר. אבל היה כל כך טוב. עניתי טוב על כל השאלות. ידעתי הכל. יש לי את קורות החיים שמתאימים למשרה. והאווירה הייתה כל כך מושלמת. איך יכול להיות שלא התקבלתי?

משהו פשוט לא עובד

ראיונות עבודה מחרידים את רובנו. נותנים לנו תחושה של מבחן. ולא סתם מבחן. מבחן מהסוג שלא רק בודק את הידע שלנו. מבחן שבסופו נדע מה חושבים עלינו כבני אדם. ולזה זה מסתכם בסופו של ראיון: אוהבים אותי או לא? מעדיפים אותי או אותם?

בגלל זה בדיוק רובנו מנסה לצלוח את ראיון העבודה. להיכנס ולצאת בחתיכה אחת. חושבים שאם נענה ממש טוב או מהר על השאלות יאהבו אותנו יותר. אם נצליח לנחש איזה סוג האדם המראיין מחפש נוכל להתאים את ההתנהגות שלנו לציפיות. ואז יאהבו אותנו. וייקחו אותנו.

זאת טעות וזה גם ברור לך.

אם עברת יותר מראיון אחד או 2, בטוח היה לך ראיון מושלם. כזה שהיה ברור לך שזהו. עברת. כדור בתוך הסל. ואיך שהוא משהו התפספס. אולי אפילו סיפרת לעצמך שזה בגלל שלמישהו היו קשרים. או קורות חיים טובים יותר. או כל הצדקה אחרת שהצלחת למצוא כדי להרגיע את עצמך.

וגם אז, למרות ההצדקות, היה ברור לך שמשהו יכול היה להיות אחרת. משהו שעמד לך על קצה הלשון. כמעט ראית אותו. הרגיש כאילו כמעט הצלחת להבין אותו. ועדיין, זה חמק ממך. אז איך אפשר להצליח לעבור ראיונות עבודה?

האמת הנסתרת על ראיונות עבודה

כל אדם שמבין טיפה בשכנוע יודע כי המפתח לתקשורת יעילה עם בני אדם נמצאת מבעד לעיני האדם שמולו. אם נבין איך הוא קולט את המציאות ומה באמת חשוב לו, נדע גם איך להצליח. וזה הגיוני. אי אפשר לנצח במשחק כשאיננו יודעים את חוקי המשחק.

לכן, עלינו לראות את המציאות דרך עיני המראיינים. ההם שצריכים לסנן מאות קורות חיים לעשרות פגישות שיובילו להעסקת האדם המתאים. ההם שאין להם זמן. ההם שמעולם לא טרחנו לחשוב עליהם מרוב שניסינו לגרום לעצמנו להצטייר כיותר מרשימים.

הסיבה הראשית לכך שמראיין עשוי לפסול או לקבל אדם היא המידה שבה הוא מעוניין להתקבל לעבודה. לא קורות החיים. הוא לא היה מגיע לראיון אם קורות החיים לא היו טובים. גם לא הידע. כל מי שמגיע לראיון אמור להיות מסוגל לבצע את העבודה. ואת הידע שעדיין אין אפשר להשלים.

אני אחזור על זה שוב כי זה חשוב: הסיבה הראשית לכך שמראיין עשוי לפסול או לקבל אדם היא המידה שבה הוא מעוניין להתקבל לעבודה. ואז יישאלו השואלים: "אבל ברור שהם רוצים להתקבל לעבודה, אחרת למה הגיעו לראיון?".

התשובה היא מאוד פשוטה. אנשים שמגיעים לראיון עבודה רוצים לעבוד. הם שולחים קורות חיים למגוון מקומות. עצם כך שהם רוצים לעבוד לא מעיד על רצונם לעבוד דווקא במקום שאליו הם מתראיינים. הם רוצים פשוט להתקבל ולעבוד במשרה שמתאימה להם.

מצד שני, המראיין לא מחפש אנשים שמחפשים עבודה. הוא מחפש את ההוא או ההיא שבאמת רוצים לעבוד אצלו. ואת אלה מאוד קל לזהות: הם שואלים שאלות. הם רוצים לגלות עוד מידע על מקום העבודה. על אופי האנשים. על הדרך שבו יגיעו אליו בבוקר.

במילים אחרות, בראיון עבודה השאלות שנשאל יגרמו לנו להתקבל ולא התשובות שניתן. וככל שנשאל שאלות שיוכיחו למראיין כי אנחנו באמת רוצים לעבוד שם, כך יגדל הסיכוי שנתקבל למקום עבודה. ועכשיו השאלה שנשאלת היא: איזה סוג שאלות נוכל לשאול את המראיין?

3 סוגי השאלות שאפשר לשאול בראיון

עצם ההבנה כי עלינו לשאול שאלות במהלך ראיון עבודה אינו מלמד אותנו איך לעשות זאת נכון. מצד אחד, נרצה לוודא שמקום העבודה מתאים לנו באותה מידה שהמראיין רוצה לבדוק שאנחנו מתאימים למקום העבודה. מצד שני, אנחנו לא נרצה להיתפש כחצופים שמנסים לדחוף את עצמם בראיון.

כדי למצוא את האיזון, ננסח את השאלות שלנו מראש. כן, מראש. כתובות על דפדפת. גם כדי שלא נשכח אותן וגם כדי ליצור רושם גדול יותר – אם המרואיין מגיע מוכן עם שאלות, הוא בוחן אותנו. ואם הוא בוחן אותנו, יכול להיות שאחרים רוצים אותו. ואוטומטית הוא שווה יותר מהשאר.

אלו הן 3 סוגי השאלות שדרכם נוכל לנסח את השאלות שלנו מראש ובצורה יעילה:

1. שאלה אישית – השאלה האישית מיועדת כדי להבין איך מקום העבודה נתפש באופן אישי מבעד לעיניו של המראיין. היא יוצרת את הרושם שאנחנו מעוניינים להבין איך זה לעבוד שם ובכך מראה על הרצון שלנו לעבוד שם.

דוגמאות לשאלות אישיות יעילות:

א. איך זה מרגיש לעבוד פה?

ב. מה הדבר שהכי אהוב עליך בעבודה פה?

ג. איך האווירה במחלקה שאני עומד לעבוד בה?

2. השאלה המערכתית – השאלה המערכתית מיועדת כדי להבין את אופי העבודה ואת שגרת היום יום בעבודה. היא יוצרת את הרושם כי אנחנו מעוניינים להבין את אופי העבודה ואת המטלות שיוטלו עלינו ובכך יוצרות רושם שאנחנו מעוניינים לעבוד שם.

דוגמאות לשאלות מערכתיות יעילות:

א. איך נראה יום עבודה רגיל בתפקיד?

ב. מה החשיבות של התפקיד להצלחת הארגון?

ג. מי יהיה המנהל שלי? האם יהיה אפשר להכיר אותו לפני שנתחיל לעבוד?

3. השאלה הלוגיסטית – השאלה הלוגיסטית מיועדת כדי להבין את תנאים שקשורים לעבודה בצורה עקיפה (כמו מקומות לאכול או לחנות). יש לשים לב כי אנחנו מדברים על כל הדברים שקשורים באופן עקיף לעבודה שם ולא בתנאי העבודה עצמם.

דוגמאות לשאלות לוגיסטיות יעילות:

א. בהפסקת הצהריים אוכלים בחוץ או שיש פה חדר אוכל?

ב. במידה ואוכלים בחוץ, איפה אפשר לאכול פה בסביבה?

ב. אם אני מגיע עם רכב, איפה ניתן להחנות אותו?

כדי לסכם, יש 2 נקודות למחשבה שמאוד חשוב להעלות:

נקודה למחשבה א': עלינו להימנע משאלת שאלות שגוגל יכול לענות עליהן. זה מראה דווקא על חוסר הבנה. בנוסף, עלינו להביע גם בצורה מפורשת (מבלי להגזים) כי אנחנו מעוניינים במשרה הזו אצלם. אין טעם להשאיר להם לנחש את זה. הם עשויים לחשוב שאנחנו לא מעוניינים.

נקודה למחשבה ב': הקשר לכריזמה פה הוא משמעותי. אם נרצה לגרום לאנשים להימשך אלינו ולרצות ליהנות בחברתנו עלינו למצוא שאלות שיבהירו להם שאנחנו מעוניינים להיות בחברתם ולא סתם בחברת אנשים. הרבה יותר כיף לדעת שלמישהו אכפת מאתנו מאשר ממישהו כמונו.

נקודה למחשבה ג': לפעמים אדם לא יעבור ראיון עבודה כי הוא באמת לא מתאים לתפקיד. לא כי המעסיק רע. לא כי הוא לא אדם מעולה. אלא כי הוא לא מתאים. לכן, במקום לנסות להידחף לתפקיד שלא מתאים לנו, יכול להיות שנוכל למצוא מה מתאים לנו ומה לא באמצעות הכוונה מקצועית.

מסקרן אותי לשמוע: מה התובנות שלך על המאמר?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור