4 סודות פשוטים לכתיבת תוכן שאנשים ירצו לקרוא (ו-4 הסיבות שבגללן אני באמת כותב)

היי,

בשבוע שעבר דיברנו על ההרגל ה"תמים" שמונע מאנשים להיות מובנים יותר במהלך שיחה. השבוע, רציתי לתרום משהו מניסיוני דווקא כבעל בלוג עסקי שיש לו מעל 10,000 קוראים בכל חודש (וזה לא מעט) ופחות כאיש מקצוע מעולם ה-NLP.

נקודה חשוב לפני שממשיכים: אני בטוח שהמאמר הזה יהיה יעיל עבורך גם אם עדיין אין לך בלוג וגם אם כבר יש לך אחד. רק דבר אחד חשוב לי להגיד לפני שנתחיל לפרט את הסודות לכתיבת תוכן שבאמת מושך קוראים: למה בכלל לכתוב בלוג לעסק?

למה בכלל לכתוב בלוג לעסק?

במשך 9 השנים האחרונות נשאלתי לא פעם אם "זה שווה את זה". אחרי הכל, עם השנים הגענו לקצב כתיבה של 2 מאמרים בשבוע. ואין לי יותר מדי זמן פנוי או מיותר. אין לי מושג אם זה יפתיע אותך או לא, אבל גם אני שואל את עצמי את השאלה הזו מדי שבוע.

ולא מהסיבה שאחרים שואלים אותה.

אנשים חושבים שאין להם מה להגיד. שהדעות שלהם או הידע שלהם לא מעניין אף אחד. ושיש כל כך הרבה מידע שכבר קיים. אז איך לחדש דברים כל שבוע. ומאיפה בכלל יהיה להם זמן לכתוב מאמר. הם עסוקים.

בסופו של יום עסק צריך להרוויח כסף, הם חושבים. ובכל זמן שאדם לא מרוויח כסף הוא מבזבז אותו. יש הגיון במה שהם חושבים. זה לא מנותק מהמציאות. עם זאת, הם מפספסים 3 דברים עיקריים:

1. ברגע שאנחנו מתרגלים לעשות משהו, אנחנו מתחילים לאהוב אותו יותר. הוא הופך להיות קל יותר, פשוט יותר והרבה יותר כיפי. במיוחד כשמדובר במשהו שגם מניב תגובות חיוביות מאנשים טובים. זה הופך את זה לממש כיף.

2. ברגע שמפסיקים לחשוב על כתיבת הבלוג בתור המטלה "לכתוב בלוג עבור העסק" ומבינים שזאת דרך מעולה לעזור לאנשים שעוד לא מכירים אותך, כל התפישה משתנה. זה כבר לא סינג'ור. זה חשוב. כשמדברים על "להשאיר את החותם שלך בעולם", על זה מדברים.

3. בהמשך ל-2, עצם כך שעזרנו לאנשים לפני שנתנו להם תמורה מגדיל את הסיכוי שבאמת יהיה להם אכפת מהעסק שלנו. כי אנחנו לא מהזן שרק עסוק ב"לקחת". אנחנו מהזן שאכפת לו קודם כל מאנשים ואז יודע לספק להם שירות נרחב יותר בתשלום.

4. המחקר שנדרש לכתיבת כל מאמר (או פוסט) מרחיב את הידע שלנו והופך אותנו ליותר מודעים לכל ההתפתחויות הכי חדשות בתחום שלנו. וזה מאוד חשוב עבורנו ברמה המקצועית (זו שמעבר לכתיבת המאמרים).

השילוב בין 4 הנקודות הזה הוא הסיבה שלדעתי כל בעל עסק צריך להשקיע בכתיבת מאמרים. לא כי כל אחד אמור להיות כותב. אלא כי זו אחלה דרך להפוך את העסק שלך לקצת יותר חברתי ולהגדיל את החשיפה שלו.

בנקודה הזו נשאלת השאלה ההגיונית – אם אני כל כך תומך בכתיבת בלוגים, למה אני שואל את עצמי אם זה שווה לי את זה. והתשובה היא מאוד פשוטה. בכל בוקר אני בוחר מחדש לעשות את מה שאני עושה ואת האנשים שאני עושה את זה איתם.

בצורה הזו, אני מוודא שאני לא עושה דברים "רק כי התרגלתי" ולא לוקח כלום כמובן מאליו. בכל בוקר אני בוחר מחדש בבת הזוג שלי. בשותפים העסקיים שלי. בעבודה שאני מבצע ובאנשים שלהם אני אוהב לכתוב. רק בצורה הזו, אני יודע שאני במקום הנכון בכל בוקר.

הסודות לכתיבת תכנים שאנשים באמת ירצו לקרוא

מכיוון שאני באמת רוצה לקרוא תכנים טובים ומחפש אותם בנרות, אשמח לשמוע (בתגובות למטה) אם יש לכם בלוג והוא מעניין. כדי לשפר את התכנים שלכם, אני ממליץ לכם ליישם את הנקודות הבאות שבאות מניסיוני ככותב בשנים האחרונות:

1. לכתוב כמו שאנחנו מדברים – הרבה מאוד אנשים חושבים שכתיבת מאמר בבלוג היא כמו כתיבת מאמר אקדמי או לפחות מכתב רשמי. אז הם שמים המון פעמים את המילים "למעשה" ו"כביכול". ומשתדלים לשמור על כתיבה במשלב שפתי גבוה.

ברוב המקרים, הקורא הממוצע לא באמת מתרשם מזה. קשה לו להזדהות עם הכתיבה הגבוהה מדי. בעיקר כי הוא לא מדבר בצורה הזו בראש שלו. לכן, ההמלצה שלי היא לכתוב כמו שאנחנו מדברים. מינוס הקללות. כי ראבאק, פה זה לא מטוס ואין פה שוקולד.

2. לכתוב על משהו שמעניין את הקוראים – רוב כותבי הבלוגים משתפים אותנו בתכנים שמעניינים אותם. תכנים מקצועיים מאוד. מהסוג שהם, כבעלי מקצוע, היו שמחים לקרוא. עם זאת, רובם מכוון את הכתיבה ללקוחות פוטנציאליים ולא לאנשי המקצוע בתחומם.

לכן, עלינו לעצור שנייה ולשאול את עצמנו מה מעניין אנשים מהסוג שהיינו רוצים שיקראו את הבלוג. מה הבעיה שמציקה להם. מהם האתגרים. מה רמת הידע שלהם. ואחרי כל זה, עלינו לכתוב תוכן שיהיה גם מעניין וגם ייתן ערך.

3. להשקיע בפתיח – הרבה כותבים עושים את הטעות הזו. הם חושבים שלאנשים אין סבלנות. רוצים להגיע לתכל'ס. להעביר את המידע. וזה יהפוך אותם ליותר ענייניים. העניין הוא שהטקסט הופך להיות כל כך ענייני, שאף אחד לא טורח לקרוא אותו עד הסוף.

אז מה עושים? משתמשים בפתיח. הוא יכול להסביר למה הנושא חשוב. וזה לא חייב להיות הסבר בהכרח. לפעמים סיפור אישי קצר או בדיחה יעשו את העבודה. או חידה מעניינת. משהו שיגרום לאדם לעצור את הרפרוף האינטרנטי ולהמשיך לקרוא. כי פתאום משהו מעניין.

4. חלוקה פנימית – מעבר לכך שהחומר הכתוב צריך להיות מעניין, מאוד קשה לקרוא פסקה שנראית ככה:

אחד הדברים החשובים ביותר בכתיבה של טקסט הוא החלוקה הפנימית למשפטים ולפסקאות. לעתים קרובות פיסוק יכול להיות מאוד חשוב כדי לאפשר לנו להבין מתי משפט מתחיל ומתי הוא מסתיים בסוף המשפט ולכן רצוי לשים נקודה באיזה שהוא קטע לפני שהקול שקורא את המשפט בראש של הקורא יקבל התקף אסתמה. הדבר השני שחשוב הוא לחלק את הטקסט למספר פסקאות (עדיף שכל פסקה תהיה בת 3-4 שורות לכל היותר) על מנת שיהיה סדר בעין. אחרת, פסקאות כמו הפסקה הנוכחית מקשות מאוד על הקריאה שלהן מההתחלה ועד הסוף כי אם העין מאבדת את המיקום שלהם, קשה לה למצוא אותו שוב, נכון?

או במילים אחרות, החלוקה הפנימית היא חשובה.

זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך עליו?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור