להיות יותר מאושרים בחיים: מהי השאלה הפשוטה שתעזור לנו לחיות (קצת) יותר בכיף

היי,

בפעם הקודמת, הבנו מהן 6 הטעויות הנפוצות ביותר אצל כותבים ואיך להימנע מהן. היום, אני רוצה לגעת בנושא שטיפה מוזר לגעת בו בתקופה הנוכחית ובדיוק בגלל זה הוא דווקא נדרש – איך לגרום לעצמנו להרגיש יותר מאושרים בחיים שלנו?

דווקא עכשיו? השתגעת?!

אני יודע, זה קצת מוזר. תקופה של פיגועים רצחניים ברחבי ישראל. הפגנות סביב אישור מתווה הגז. פרשיות שחיתות שמתגלות באופן עקבי. ואם זה לא מספיק, סדרת פיגועים רצחניים בצרפת. והנושא שבחרתי לדבר עליו היום הוא אושר. כן, אושר.

דווקא בגלל שכל כך קל לכעוס עכשיו. דווקא בגלל שכל כך קל לדאוג. דווקא בגלל שהמצב רחוק מלהיות מושלם. ודווקא בגלל שהחיים שלנו לא יכולים לעצור. יש לנו משפחה. יש לנו עבודה. יש לנו חשבונות לשלם. וחשוב שנהיה במיטבנו כדי לעשות את כל אלה.

אז למה כל כך קל לנו לדאוג?

חוקר המוח ד"ר דניאל קורב מאוניברסיטת UCLA גילה במחקרו על הדיכאון (אותו ריכז בספרו "The upward spiral") דבר מעניין מאוד: תחושות הגאווה והאשמה מפעילות מעגלים נוירוניים דומים במוח הגורמים לנו לחוש תחושת תגמול כאשר אנחנו מחילים אותם על עצמנו.

בנוסף, גילה קורב כי דאגה יכולה לעזור להרגיע אותנו. ולמרות שזה נשמע מנוגד להגיון שלנו, דווקא יש בזה הגיון: עצם כך שאנחנו דואגים גורם לנו להרגיש שאנחנו עושים משהו בנוגע למצב שמלחיץ אותנו – דואגים.

ועדיין… לחיות סביב אשמה ודאגה זה לא פתרון טוב. זה רק הפתרון הנוח ביותר – להטיל את האחריות על מערכות אוטומטיות. לברוח מאחריות מודעת על התוצאות שלנו. ואני מניח כי אם המאמר הזה מעניין אותך, חשוב לך לעלות מעל האוטומט ולשלוט בחיים שלך. אז נמשיך.

מהי השאלה שתשפר את מצב הרוח שלנו?

על פי מחקרו של קורב, יש פתרון. והפתרון הוא הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לנו ולא דורש כל טיפול תרופתי כדי לשפר את מצבנו. פה, אגב, חשוב לציין כי אינני מציע לעשות זאת במקום טיפול תרופתי קיים שמתבצע תחת פיקוח רופא. לפני כל שינוי במינון לקיחת תרופות, אני ממליץ בחום להתייעץ עם הרופא המטפל.

ונחזור לד"ר קורב. על מנת ליצור שינוי במצב הרוח שלנו חשוב שנתמקד בשאלה אחת:

על מה עלינו להיות אסירי תודה?

על פניו, זו שאלה פשוטה. רק שרובנו לא חושבים על אותם דברים שנמצאים בחיים שלנו. כי כשיש לנו אותם, קל להתרגל אליהם. להפוך אותם למובנים מאליהם. עד שהם כבר לא אתנו ואז פתאום אנחנו מודעים לחסרונם. ויש הרבה דברים כאלה.

חלקם עושים רושם משמעותי יותר. כמו העבודה שלנו. כמו בני הזוג. כמו המשפחה. כמו הבית. ואפילו דברים קטנים שלא חשבנו שהם משמעותיים כמו הזרת שלנו. ומי שלא יודע כמה היא חשובה, שינסה לחשוב כמה מסובך להחזיק משהו לאורך זמן בלי היכולת לסגור את הזרת.

עצם מיקוד הזיכרון שלנו בחיפוש אותם הדברים שגורמים לנו לחוש אסירי תודה, מפנה אותנו להרגיש תחושה טובה יותר. הרי עכשיו אנחנו זוכרים את הדברים הטובים בחיים שלנו. מצד שני, זו לא התוצאה היחידה של שאלת השאלה הזו.

על פי מחקרו של קורב, מסתבר שעצם החיפוש של אותם הדברים גורם למוחנו להפריש דופמין (שגורם לאירועים שאנחנו חווים להרגיש יותר מהנים) וסרוטונין. שני החומרים הללו אגב, הם החומרים שמופרשים כתוצאה משימוש ברוב התרופות האנטי דיכאוניות.

אז גם אם המצב בחדשות לא משהו ובצורה טבעית אנחנו נוטים לדאוג הרבה, אולי דווקא כדאי לעצור לרגע ולחשוב – על מה עלינו להיות אסירי תודה בחיים שלנו?

זהו להיום. עכשיו מסקרן אותי לקרוא בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?

שיהיה לך יום מעולה,
ליאור