על הצלחה ומטרות – חלק א'

היי לכולם,

היום רציתי לדבר איתכם על בניית הדרך להצלחה האישית שלכם. קרה לכם פעם שמצאתם את עצמכם חולמים, אם זה בלילה ואפילו אם אלה חלומות בהקיץ, על איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם זוכים פתאום בלוטו בכמה עשרות מיליוני  שקלים? איך היתה נשמעת השיחה עם הבוס בה הוא מודיע לכם שקודמתם לתפקיד ניהול? כיצד הייתם מרגישים אם מנהל הבנק היה מזמין אותכם אליו בכדי לשאול איך הסניף שלו יכול להשקיע את סכומי הכסף שצברתם? איך היו נראים חייכם אחרי שמצאתם את בן הזוג האידיאלי שלכם?

השאלה הראשונה שאנחנו מעוניינים לשאול היא – מהי המטרה שלנו?

עליכם קודם כל לדעת מהו הדבר שאתם שואפים להגיע אליו. רבים מאיתנו ישבו בעבר וחשבו מה הם היו רוצים להשיג וכל מני אנשים ניסו להוריד אותכם מהשאיפות האלה. אני אישית יודע שבכל מקום שמישהו אומר לי "אי אפשר לעשות את זה" או "זה לא יעבוד בישראל", יש הזדמנות, מעין שוק כמעט לא מנוצל שבו אפשר להצליח ולא מספיק אנשים עשו את זה.

כשהאחים אורביל ווילבר רייט רצו לעוף, צחקו עליהם. "זה לא יצליח להתרומם" אמרו להם. "זה יסתחרר ולא יהיה יציב לעולם" אחרים הוסיפו. ב-17 לדצמבר 1903, בקיטי קריק הנמצאת בצפון קרוליינה, הצליח אורוויל להשאר באוויר במשך 12 שניות וטס לאורך 39 מטרים בגובה של שלושה מטרים. באותו היום, הצליח אחיו לשהות באוויר לאורך דקה ולטוס לאורך 279 מטרים בגובה שלושה מטרים ומשם התחיל פיתוחו של המטוס כמו שהוא קיים היום.

עכשיו תרשו לעצמכם להרהר בשאלה הבאה" "מה הדבר שהיה יכול לגרום לי להיות מאושר/ת?". אחרי שיש לכם כבר תשובה, בואו נעבור לשלב הבא:

איך נבנה מטרה אפקטיבית?

אם אתם רוצים לבנות מטרה אפקטיבית, אתם צריכים בשלב הראשון להכיר את מודל "המבנה". מודל "המבנה" הוא למעשה ראשי תיבות המתארים מטרה אפקטיבית:

הגיונית– מטרה צריכה להיות הגיונית, לפחת ברמה מסויימת. אם אתם רוצים להשיג משהו שעל פניו מנוגד למשהו שנהוג לחשוב שהוא בלתי ניתן לשינוי (כמו כוח המשיכה), תנו לעצמכם להסתכל על זה מכיוון אחר (אם אני לא מסוגל לעוף, אולי נוכל לבנות מכשיר שיאפשר לי להתגבר על כוח המשיכה, ולו באופן זמני) ולמצוא לכך פיתרון (נבנה גוף שבעזרת מנוע, מערכת היגוי והתאמה לאוירודינמיקה יוכל להתגבר על כוח המשיכה וכך נוכל לעוף).

מדוייקת– מטרה צריכה להיות מדויקת ככל האפשר, כך שממש תוכלו לראות אותה מתגשמת בעיני רוחכם (עכשיו, אם תבחרו לדוגמא). בשביל זה צריך לנסח מה אתם כן רוצים להשיג במקום על ממה אתם מעדיפים להמנע (במקום "לא להשמין" שאי אפשר לדמיין, לכו על "לרזות", את זה המוח שלכם יכול לדמיין בצורה הרבה יותר חיה).

בזמן הווה– מבחינת עוצמה, ואני מאתגר אותכם לבדוק זאת, אם תאמרו לעצמכם את המטרה שלכם (בקול) ותתחילו את המשפט בביטויים כמו "אני מקווה", "אני רוצה", "אני יכול", "אני מוכן", המטרה עצמה תהיה עוצמתית הרבה הרבה פחות מאשר אם תנסחו אותה בזמן הווה, כאילו היא כבר קרתה ("אני קמה כל יום בבוקר עם חיוך" לדוגמא).

ניתנת למדידה– מטרה צריכה להיות משהו שניתן לבדוק אם השגת או לא בצורה חד משמעית. לכו על מספרים מדויקים, אחוזים או אפילו בצורה חד משמעית – השגתי או לא השגתי. אחרת איך תדעו שאתם שם, תהנו מזה ותקבעו את המטרה הבאה?

הגדרת זמן– מטרה צריכה מסגרת זמן מסויימת שבו היא אמורה להתממש. המטרה הראשית בהגדרת זמן, מעבר לשיפור היכולת לדמיין את המטרה מתממשת, היא להיות דרך לבדיקה במהלך הדרך אם אתם בדרך למטרה ופועלים לכיוונה. אם אתם בדרך לשם, המשיכו ככה, אם לא, תקנו את דרככם ותמשיכו לכיוון המטרה.

מה יהפוך מטרה אפקטיבית להרבה יותר אפקטיבית? על זה, בפוסט הבא.

בינתיים שיהיה לכם שבוע מעולה

ליאור

נ.ב. על מטרות, מוטיבציה, ביטחון עצמי ועוד המון נושאים מרתקים במיוחד תוכלו ללמוד בקורסים שלנו. השאירו את פרטיכם בתווית שזזה בצד ימין ואנחנו נחזור אליכם במהירות האפשרית בכדי להתחיל את ההצלחה המשותפת שלנו.