היי,
בשבוע שעבר הצגתי את שיטת הכריזמ"ה שתעזור לך לשכנע כל אדם. השבוע, רציתי להתמקד בנושא שמפריע להמון אנשים: הנטייה לדחות דברים כל הזמן (או בשמה המקוצר "דחיינות") ולא להצליח להתמקד במה שצריך לעשות.
וכך עובר לו עוד יום
כשהגיעה בבוקר למשרד היא ידעה בדיוק מה המשימות שנשארו פתוחות. תכננה להתחיל מהגדולה ולהיפטר ממנה קודם. אבל קצת אחרי שהתחילה… פתאום התחשק לה להתחיל דווקא מאחת המשימות הקטנות. אז התחילה לעשות אותה במקום.
תוך כדי שהיא כותבת את המייל, היא קיבלה טלפון. זה היה דחוף. משהו שחייבים לשלוח בדקות הקרובות. אחרת הלקוח לא יקבל את מה שמגיע לו בזמן שנקבע מראש. אז היא שמה בצד את המשימה שהתחילה מקודם והתחילה לעבוד על החדשה.
היא ידעה שהיא תחזור לזה מיד לאחר שתסיים. ואז הגיעה הפסקת האוכל. זה לא הזמן להתחיל משימות. ואחרי האוכל היא הרגישה קצת עייפה. אז הלכה להכין כוס קפה. ועוד מייל נכנס. ועוד שיחת טלפון. הרבה מהומה סביב מעט מאוד משימות.
היא הציצה בשעון. למרות שרוב היום הרגיש כמו נצח, פתאום הגיע הזמן ללכת הביתה. ומשום מה זה עצבן אותה. המחשבה שלא הספיקה את כל מה שתכננה. ומה שכן הספיקה היה מאוד שולי וקטן. בעיקר כיבוי שריפות. פשוט ההתעסקות בזה הייתה ארוכה מהעשייה בפועל.
גם היום היא תיקח חלק מהעבודה איתה הביתה. ובבית מחכים לה הבעל והילדים. והפייסבוק. והטלוויזיה. ולהכין אוכל. וכמה טלפונים. ואז להחזיר את העבודה למקומה הטבעי בעבודה. וגם שם היא לא תתבצע. כי תמיד משהו דחוף ייכנס. וכך עובר לו עוד יום.
המלחמה על תשומת הלב
במהירות שבה אנחנו עובדים (וחיים) היום, אנחנו נמצאים תחת התקפת הסחות בלתי נפסקת. הטלפונים, ה-SMSים, המיילים, הוואטסאפ, הפייסבוק וכל שאר הדברים שאליהם אנחנו מחוברים היום דואגים שנישאר זמינים.
בעוד שהזמינות על פניו היא דבר מבורך, לעתים קרובות עודף הזמינות גורם לעומס בלתי נסבל. אנחנו סובלים ממידע זבלי ומיותר שמציף אותנו. ומצד שני, מתחושה כי אם לא נקרא או נענה אולי נפספס משהו חשוב.
והפחד הזה, בצירוף עם כל הספאם מכלה את זמננו לריק.
מאוד קשה להתמקד היום. והמיקוד נדרש יותר מתמיד. המשימות בעבודה ובחיים נהיות מורכבות יותר ודורשות יותר תשומת לב ותגובה מיידית. המלחמה בין הזמינות לתוכן הפנאי לבין הזמינות לתוכן הענייני היא תמידית. ולכן, עלינו למצוא פתרון שיעזור לנו להתמקד.
איך להתמקד בקלות בזמן העבודה?
היכולת להתמקד היא אחד הדברים שהכי חשוב לנו לפתח כדי להצליח להספיק יותר בעבודה (ובחיים). לכן, הייתי ממליץ לך לבצע את 7 הטיפים הבאים במהירות האפשרית (התוצאות מובטחות):
1. בידוד מטלות בקבוצות נפרדות – אם גם לך יש המון מה להספיק במהלך היום, רצוי ליצור רשימות נפרדות למטלות מתחומי חיים שונים. יש לזה סיבה: עודף המטלות לא מאפשר לנו לדעת את מי מהן להתחיל לבצע קודם.
מצד שני, אם תהיה לנו רשימה נפרדת לכל דבר (כמו לדוגמה 'רשימת עבודה'), נדע למקם את הביצוע שלה (בהמשך הדוגמה, נבצע אותה בזמן העבודה). כך, אנחנו יכולים להפריד בין תחומי חיים שונים ולדאוג שמספר משימות קטן יותר יתבצע בזמן שבו נכון לבצע אותו.
2. סידור המטלות בתוך היומן – רשימות של מטלות זה נחמד. באמת. עם זאת, אני לא מכיר יותר מדי אנשים שהצליחו להתמיד איתן לאורך זמן. לכן, ברגע שיצרנו רשימות נפרדות של מטלות על פי תחומי חיים אני ממליץ למקם אותם ביומן על פי השעה המתאימה.
כך, תהיה לנו מסגרת אחת שתעזור לנו לדעת מה לעשות ומתי. באותה מידה, שום דבר גם לא ייפול בין הכיסאות. בשעה המתאימה, נקבל תזכורת כי עלינו לבצע את זה ופשוט נבצע. עד כדי כך פשוט.
3. לנקות את הרעש – כדי להצליח להתמקד יותר, עלינו לדעת איך לכבות את הרעש. להפסיק עם כל הצפצופים וכל הנוריות המהבהבות. לכבות את ההתראות של הוואטסאפ ושל הפייסבוק. וכן, להעביר את הטלפון למצב 'שקט' אם צריך.
באותה מידה, לנקות את המייל מה"תעבירו ל-5 אנשים כסגולה לזוגיות" או מתמונות החתולים. אין צורך להגיב לכל שטות או לראות אותה. זה אולי נחמד בזמן הפנוי, אבל פוטנציאל להסחת דעת מיותרת בזמן העבודה. וכן, גם לנקות את השולחן משטויות עוזר פה.
4. לתת מוטיבציה לעבוד למישהו אחר – אחד הדברים המסקרנים בנושא טמון דווקא באנשים אחרים. מחקרים מצאו, כי רוב האנשים מתקשה לתת לעצמו מוטיבציה כשלא בא לו לעשות משהו. כאילו שהיה צריך מחקר כדי להגיע לזה, אבל אם עשו… לא נהרוס להם.
עם זאת, כשאנחנו מעודדים מישהו אחר לעשות משהו, מתרחשת תופעה מוזרה. דווקא מתוך כך שאנחנו מנסים להעביר לו את תחושת המוטיבציה, היא מתחזקת דווקא אצלנו. לכן, אם אין לך מוטיבציה, עכשיו זה הזמן לעודד מישהו אחר לעשות ואז להתחיל בעצמך.
5. שימוש בשפה ממוקדת – ב-NLP אנחנו חוזרים על הנושא הזה כל הזמן. ובצדק. ככל שהמטרה שלנו מוגדרת בצורה מדויקת יותר, כך הסיכוי שנבצע אותה גדל. ויש לזה סיבה: ניסוח מופשט של מטרות מבלבל אותנו ולעתים קרובות לא מסביר מאיפה צריך להתחיל לבצע.
לכן, עלינו להשתמש בשפה ממוקדת וברורה ככל האפשר מה צריך להתבצע. ההגדרה צריכה להיות פשוטה ככל האפשר: מה לעשות בדיוק, איך למדוד אם זה קרה ועד מתי צריך לבצע את זה ('לסיים לקרוא מאמר תוך 2 דקות ולעשות לו לייק' למשל).
6. להשתלט על השיחה הפנימית שלך – אחד הדברים המעניינים שגילית בחדר הכושר היה השימוש בשיחה הפנימית. אני, כאדם שמתעב ריצה, מרגיש בדרך כלל שהתנועה המתמדת על המכשיר משעממת אותי. לכן, התחלתי לעשות משהו מעניין:
התחלתי להציב מטרות קטנות ולעודד אותי כלפיהן. אם יש לי לרוץ חצי שעה, אני מציב לעצמי מטרה לעבור 5 דקות. לאחר שסיימתי את ה-5, אני מציב כמטרה לעבור את ה-10. כך, אני מתייחס לריצה כמו למשחק שיש בו שלבים שצריך לעבור והופך את הריצה למעניינת יותר.
7. לאחד משימות דומות לאחת גדולה – אם יש לנו משימות דומות יחסית (כמו למשל כאלה העוסקות בתחזוקת הבית) נוכל לאחד אותן לאחת גדולה שבה אנחנו מבצעים את הקטנות שלב אחר שלב.
בצורה זו, אנחנו יוצרים מצב שבו אנחנו ממנפים את המוטיבציה שנוצרה לנו בעת ביצוע המשימה הקודמת לזו של המשימה הבאה ומקלים על עצמנו את ביצוע כל קבוצת המשימות.
זהו להיום. עכשיו, אשמח לקרוא בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך עליו?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור
19 Responses
מאמר ממש מועיל!!!!!!!
תודה רבה
היי מירי,
כיף לשמוע שאהבת!
שלום ליאור,
אני דחיינית כרונית.
הטיפ של לסדר מטלות לפי קבוצות וסידורן ביומן יכול להועיל מאוד.
גם שאר הטיפים ממש טובים.
תודה רבה
מעולה. אשמח לשמוע על התוצאות!
אשמח אם תסביר את סעיף 7, לא הבנתי.
וגם אם תוכל לגלות לי איך נלחמים בקולות הפנימיים הקבועים אצלי משחר ילדותי, שאין לי סיכוי להגיע בזמן, שלקיחת אחריות מפחידה אותי? ואת העובדה שאני עוברת מעניין לעניין, למרות שאין לי מכשירים מצפצפים, והסחות משמעותיות, מנטרלת רעשים כרונית. פשוט עם הפרעת קשב וריכוז די עמוקה, עמוסה במטלות, רמת עוררות נמוכה בשגרה, ואמא ל-4 קטנים, מסוחררת מאוד, לא רק כמשל, ממטלות פשוטות שמציפות אותי משך כל היממה. האם ישנה עצה בשבילי?
היי שירה,
בסעיף 7 התכוונתי למטלות מאותו הסוג (נגיד מטלות ניקיון, או מענה על מיילים) כך שתבצעי רק את סוג המטלות הזה מבלי להוסיף דברים אחרים באמצע. כך, את שומרת על אותו המומנט ופחות מוסחת.
בנוגע לקולות הפנימיים, אני אשחרר בקרוב מאמר (או סרטון, עוד לא החלטתי) איך לעשות את זה. תירשמי לרשימת התפוצה (אם עוד לא עשית את זה) כדי להישאר מעודכנת במאמרים שעולים בימי ראשון ותקבלי התראה עליו במייל (אני שולח רק בימי ראשון בצהריים).
בנוגע להפרעת הקשב, יש יותר מגורם אחד שעשוי לשפר את המצב, כאשר הראשי מביניהם הוא דווקא נושא התזונה והשינה. לפני שאתן עצות שנוגעות לקשב עצמו חשוב לי לדעת – את ישנה מספיק?
לא ישנה מספיק, אוכלת רק כשכבר כמעט מתמוטטת, לא יודעת לארגן את הזמנים או איזה קביעות נורמלית שפויה. כל יום מחדש נזכרת מאוחר מדי שצריך להכין אוכל לילדים, או להשכיב אותם לישון, ותמיד נזכרת מאוחר מדי. עובדת בשיטת כיבוי שריפות, והרבה נשרפת.. מגיל 4 מכינה לוז"ים, ומראש מתייחסת אליהם כאל לוזרית. וכמובן שההצלחות בהתאם. איך מנהלים את הקולות של היאוש? שלא מאפשרים לקום בזמן, לצאת בזמן. רק המילה "זמן" מעוררת בי אימה..
וכל הזמן במעין לחץ פנימי, להספיק לעבוד (מהבית), והכל מתנהל ממקום של לחץ, דברים נשארים פתוחים, לא מחזירה דברים למקום, כי נראה לי שככה אני מרוויחה זמן. להמון דברים פשוט אין מקום מוגדר. יש לי המון ערימות של גיבובי חפצים, בגדים וכו.. יש מספיק והותר מקומות איחסון, אך אין לי את השקט והזמן למצוא לכן דבר מקום, להחזיר למקום וכו.. מרגישה כמו סערת טורנאדו קטנה, שהופכת בדרכה הכל.. וצר לי על הילדים, שזו האמא שהם חווים, ועצבנית, ומסוחררת, ועם כאב ראש תמידי, וכאבי בטן של חרדה, והרים של כביסות ומטלות, שבכלל אין סיכוי להגיע אליהן.
ומה אם תשני את הסדר ותכיני להם את האוכל יום לפני, אחרי שהלכו לישון? איך זה יכול להשפיע על היום הבא שלך?
הכנת האוכל היא לא הבעיה, הרבה פעמים יש אוכל, רק שאני לא בפוקוס, אין לי סדר פנימי או חיצוני, וזה משליך עךל כל תחומי החיים. זה כמו ידיעה פנימית ועמוקה, מעין אקסיומה, שאינה ניתנת לשינוי, כביכול, והיא מרכיבה את כל חלקיקי מהותי. ומזה אני רוצה להפטר, מהאמונה הכוזבת הזו.
בדיוק היום הכנתי סרטון שמסביר איך אפשר להיפטר מהמחשבות המציקות האלה שמפריעות לך להאמין בעצמך יותר ולהשתפר.
לשירה
כדאי לנסות לעשות 2 דברים:
1. דיבור לעצמך והסבר כמו למישהו אחר בו את אומרת לעצמך "כל מה שאעשה היום יעשה בסדר הגיוני" . למשל אם נתקלים ברצפה בשני פריטים שצריכים כביסה ויש גם כוס שצריכה להגיע לכיור אז אני אתנהל לאט תוך מחשבה ואקח את כולם יחד כי זה באותו כיוון, ולא אעשה זאת במהירות טירוף חסרת חשיבה בהליכה וחזרה של פעמיים או שלש וכמובן שזו רק דוגמא.
2. להחליט – אני לא עוזבת עניין, עד שאני לא מסיימת לטפל בו, וגם כאן מתוך חשיבה על ההמשך השקעה שמשתלמת. למשל אם צריך לסדר ניירת שעל השולחן, אני לא אשאיר חלק לאח"כ, כיוון שהמחשבה על ה"עול" שיש עוד לסדר שנסחבת מיום ליום, גוזלת הרבה כוחות נפש.
3. פעולות ומטלות שיגרתיות שאני יודע שחייבות להעשות בזמן, יתוכננו מראש לזמן מיועד כך שאני יודע שזה הזמן הנחוץ לעשותם כראוי. לדוגמא אם את יודעת שצריך לצאת מהבית ב 8:00 בבקר, וכל יום מחדש את מנסה לעשות זאת כשאת קמה ב 7:40 ולא מספיקה, אזי יש לחשוב מה השעה הנחוצה ע"מ להצליח לצאת בזמן ולכוון את השעון מעורר לאותה שעהולא לשעה שמראש נועדה לכישלון.
וכן אם ידוע שהילדים חוזרים ב 13:00 ממוסדות הלימוד ואני אהיה בבית רק ב 12:45 ואין סיכוי שאצליח להכין אוכל בזמן, א"כ אני אחשוב איך לעשות זאת ערב קודם.
כמובן שכל המחשבות הנ"ל צריכות יישוב דעת ואולי כדאי בהתחלה להתנהל עם רשימת מטלות.
בהצלחה!!
אני לא יודעת למה אבל אפילו עשיתי רשימת מטלות ותליתי אותה מול העיניים שלי על הארון
כדי לא לשכוח וכתבי מטלות ליום ראשון
נראה לי שתליתי את הרשימה הזאת במוצאי שבת לפני חודש וחצי
והנה אני עומדת מולה ומגלה מטלות רבות שלא התיחסתי אליהם כי סתם אני דחיינית בצורה נוראית
וזה מתחיל בדברים פשוטים וקטנים וממשיך בדברים אחרים שהם מאוד משמעותיים
אני ממש לא יודעת מה לעשות
אשמח אולי תוכל לייעץ לי עצה
תודה מראש
פשוט תתחילי ממשהו אחד ופשוט. לא מרשימה. תתמידי בו. ואחרי תקופה תוסיפי עוד משהו. זו גם השיטה שבה דברים קורים בצורה טבעית. אף פעם לא הכל ביחד.
ליאור אני כל פעם מתפעל מחדש מהמאמרים !!! איך אני מוצא תגובות שכתבתי כאן בעבר ? אם יש אפשרות לשלוח הודעה אם קישור שהגבת לתגובה שלי למייל [המייל הוסר] תודה רבה
לצערי, אין דרך לעשות זאת שאני מכיר מהצד שלך של הממשק. יש תגובה ספציפית שמעניין אותך שאפנה אותך אליה?
לא רק ענין אותי אם יש כזאת אפשרות אפילו פיתוח עתידי תודה רבה אני חייב לשתף אותך שכל יום באופן קבוע אני עובר על הרבה מאמרים באתר וקורא אותם ואני מרגיש יותר בטחון עצמי והימים עוברים בכיף הלואי שרק ימשיך ככה מה שלמדתי להגיד לא לאנשים ולא להיות עבד שלהם אז אני חייב לומר לך אין אנשים כמוך !!!
תודה 🙂
מעוניינת לרכוש באנלית את הספר שהזכרת בין ספרים מעוררי השראה
אולי בינתיים תורגם לעברית influence
לצערי לא, ככל שאני יודע