היי,
בשבוע שעבר הבאתי 8 שיטות פשוטות שיעזרו לך להחזיר את שביעות הרצון לחיים. הפעם, רציתי לדבר אתך על אחד הכלים הכי חשובים שיש ברשותנו בזמן שאנחנו מנהלים שיחה עם אנשים אחרים – המבט שלנו.
הסודות שאנחנו לא מגלים
במהלך שיחה פנים מול פנים אנחנו משדרים הרבה מאוד מידע שעוזר לאדם שמולנו להבין את הכוונה שלנו בצורה טובה. מצד אחד, יש את המילים שאנחנו אומרים והדרך שבה אנחנו מתנסחים. מצד שני, יש את שפת הגוף שלנו ואת טון הדיבור.
השילוב בין שפת הגוף לשימוש בטון הקול חושף 3 דברים עיקריים:
א. מה הכוונה האמתית שלנו? – הכוונה שלנו היא הדבר שבאמת התכוונו להגיד או המסר שחבוי בין השורות.
ב. מה אנחנו חשים כלפי הנושא? – כאשר אנחנו מרגישים תחושה מסוימת, היא מוסגרת על ידי שפת הגוף וטון הקול שלנו.
ג. מה טיב מערכת היחסים שלנו עם השומע? – שפת הגוף וטון הקול משתנים ככל שיש יותר (או פחות) כימיה ואינטימיות עם השומע.
ככל שאנחנו מודעים יותר לכלי שפת הגוף שלנו, כך אנחנו יודעים להשתמש בהם באופן יעיל יותר (שמשרת את מטרותינו). ככל שאדם יבין טוב יותר למה אנחנו מתכוונים וירגיש כי הוא יכול לסמוך עלינו יותר, כך יהיה לנו קל יותר להשפיע עליו.
יש מעט מאוד "כלים" במאגר כלי שפת הגוף שלנו שמסגירים את 3 הדברים הללו בו זמנית והאחד בו בחרתי להתמקד במאמר זה (כמו שבוודאי ניחשת) הוא הדרך שבה אנחנו שומרים על קשר עין עם האדם שמולנו.
כמו חלונות לנשמה
העיניים שלנו כונו יותר מפעם "חלון לנשמה" ויש לכך סיבה. מבט חם יכול לגרום לנו לדמוע. מבט זועם יכול להקפיא את נשימתנו. אותה אמירה בשני מבטים שונים יכולה להוביל אותנו לכעוס או לצחוק. יש כל כך הרבה הבעה במבט.
המבט יכול לעזור לנו ויכול גם להפיל אותנו. הוא יכול לשדר לאדם שמולנו בדיוק את רמת האמינות שתגרום לו לקנות מאיתנו, לרצות להיות בקשר טוב איתנו ולהצטרף אלינו לדרך. הוא יכול באותה מידה לעשות את ההיפך המושלם.
מסיבה זו בדיוק, חשוב לנו לדעת איך להשתמש בו באופן שיעביר את המסר וייצור את התחושה הנכונה שאנחנו רוצים ליצור אצל האדם שמקשיב לנו.
3 טיפים לשימוש נכון בקשר העין שלנו
מכיוון שקשר העין והדרך שבה אנחנו משתמשים במבט שלנו חשובים לנו כל כך, רצוי להיצמד ל-3 הקווים המנחים הבאים:
1. לשמור מבלי להגזים – בצורה טבעית, כאשר שיחה זורמת אנחנו שומרים על קשר עין עם האדם שמולנו. עם זאת, כאשר חלק מהאנשים עושים זאת בצורה מכוונת, הם נוטים לבהות בצורה שלעתים גורמת לאדם השני להרגיש שלא בנוח.
ככל שיש בינינו לאדם השני יותר כימיה ויותר פתיחות, כך יהיה לו יותר קל לשמור איתנו על קשר עין. כאשר אין עדיין את הכימיה והפתיחות שנדרשות, עודף קשר עין יהיה לא במקום. אז מה לעשות אם קלטנו שאנחנו תוקעים מבט ארוך מדי באדם שמולנו?
פשוט מאוד. ב-NLP אנחנו יודעים כי הסטת המבט למעלה ושמאלה (שלנו) רומזת על שימוש בזיכרון שלנו וגם הסטת המבט למטה ושמאלה רומזת על שימוש בשיחה הפנימית שלנו. לכן, כאשר שואלים אותנו שאלה אנחנו יכולים להסיט את העיניים לשם ואז להישיר מבט ולהמשיך את השיחה.
2. להסתכל בצורה רגועה – לא כל קשרי העין נולדו שווים. יש כאלה שמאפשרים לנו לשמור עליהם ומאפשרים לאדם להרגיש לגמרי בנוח איתנו. יש כאלה שגורמים לו לרצות להתחבא מאחורי הכיסא. אנחנו רוצים להשתמש בסוג הראשון.
ההבדל ביניהם הוא מאוד פשוט. קשר עין קר (מהסוג שגורם לאנשים לצאת לריצה קצרה רחוק מאיתנו) הוא כזה שבו אנחנו נועצים בהם מבט ומכווצים את שרירי העיניים. התוצאה היא עיניים פקוחות מאוד ומובלטות. לא נעים בכלל.
דוגמה לקשר עין קר:
קשר עין חם (מהסוג שמרגיע אנשים) הוא כזה שבו שרירי העיניים שלנו רפויים. הוא נראה רגוע יותר ומזמין את המשך השמירה על קשר העין. כדי להשתמש בו צריך פשוט לעצום לשנייה את העיניים ולדמיין את השרירים מסביב לעין נרגעים. זה עובד.
דוגמה לקשר עין חם:
3. להתאים מבטים – אחד הדברים החשובים ביצירת כימיה ותחושת פתיחות במהלך שיחה היא לדעת מתי לעשות דברים. לפעמים נוח לשותפים שלנו לשיחה שאנחנו מביטים עליהם. לפעמים הם רוצים דווקא לשבור את קשר העין. איך נדע מתי?
פשוט נביט: אנשים משדרים לנו בכל רגע נתון איך הם רוצים לתקשר איתנו. אם אנחנו נעים לכיוונם והם נרתעים אחורה, ברור לנו שעלינו לנוע טיפה אחורה. בעולם שמירת קשר העין, זה בדיוק אותו הדבר.
אם האדם שמולנו מסתכל עלינו כרגע, נשמור איתו על קשר עין. כאשר הוא מסתכל מסביב או שובר את קשר העין לשנייה, זה בסדר שנעשה את אותו הדבר. זה אמנם דורש מעט תרגול בהתחלה ועם זאת, זה חוסך כל כך הרבה מאמץ.
נקודה חשובה: אין חובה לשמור על קשר עין כל הזמן. עם זאת, רצוי להיות בקשר עין ככל האפשר עם האדם השני, כשהוא מעוניין בכך. במקום להיות בלחץ שהאדם שמולנו לא שומר על קשר עין רוב השיחה, אפשר להיות רגועים.
ככל שהשיחה תהיה נוחה ונעימה יותר, כך הוא ישמור איתנו יותר ויותר על קשר עין במהלך השיחה. אחרי הכל, שם המשחק פה הוא לא לגרום לו לבהות בנו אלא להיות יותר מעורב במהלך השיחה. וחשוב לזכור את המטרה האמתית שלנו בשיחה, לא?
עכשיו, מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה מה דעתך על המאמר?
שבוע מעולה,
ליאור
21 Responses
מאמר מעניין (שוב). זה ללא ספק הסוג האהוב עלי של המאמרים שלך!
מה עם אנשים שנמנעים כמעט לחלוטין מקשר עין? יצא לי הרבה פעמים לדבר עם כאלה, ואף פעם אני לא בטוח אם להסתכל עליהם קצת יותר (כדי שידעו שזה בסדר), או קצת פחות (כדי לא להלחיץ אותם), ממה שהם מסתכלים עלי.
אפשר להסתכל עליהם ולא בצורה רציפה. עם הזמן ותוך כדי השיחה, כשהם ייפתחו כלפיך, רוב הסיכויים שיהיה יותר קשר עין ביניכם.
בכל מקרה, חשוב לזכור את המהות של העניין – ניהול שיחה יעילה ועניינית.
יש לי מטפלת בשיחות שיש לי אתה מסתכלת עלי במבט ממושך וגם באשר אני מפסיק לדבר היא ממשיכה להסתכל לעיני כמו אדם שנמצא בהיפנוט מה זה אומר ללא דיבור
זה חלק מהשיטה שלה לגרום לך להרחיב את מה שאמרת לפני זה.
אני חוזר על הקודם שוב בשאלה שלי
אני מרגיש שהיא ממש חודרת עם עיניה לכיווני אפילו ללא דיבור משנינו למשך זמן ממושך מלווה בשתיקה כמו שהיא בטרנס כאילו לא נמצאת בזון אלא שקועה לתוכי
משהוא לא מסתדר לי
אני הזזתי את ידיי לכיוונה בתנועת נפנוף ואמרתי לה שאני מרגיש כאילו חודרים אלי ואז,חייכה והמשכנו בשיחה
כאשר אני מפסיק לשוחח היא נשארת תקועה עם עיניה אלי
יש הסבר לכך
אין הסבר שבהכרח יהיה נכון. מציע לך שתשתף אותה בחוסר הנוחות שזה גורם ובקש ממנה להפסיק או לפחות להסביר לך את פשר העניין.
כאדם ביישן וחסר ביטחון, לרוב אני חרד מלהביט לאנשים בעיניים או מסיט מבט בחפיזות לצד, אפילו לא תוך כדי ניהול שיחה אלא סתם מישהו ברחוב. ניסיתי למצוא מידע על כך באינטרנט, אבל רק מצאתי סיבות. דרכי התמודדות לא היו יעילים במיוחד.
כשאני מרגיש שמביטים עלי אני מתחיל לחשוש ועושה פעולות מבולבלות.
אהבתי את הדוגמאות שהעלת על מבט מתוח ומבט רגוע. עכשיו אני מבין מה לא טוב במבט שלי ולמה הוא מלחיץ. אבל איך אפשר להרגיע את הפנים והעיניים בפרט? לעצום עיניים זה אומנם יעיל אך לא שימושי כי אנשים לא באמת עוצמים עיניים תוך כדי שיחה או הליכה. יש תרגילים להרגעת השרירים בפנים והרגעת העיניים שיכולים לתת תוצאות לטווח ארוך?
יש בהחלט תרגיל טוב שעוזר לעשות את זה:
1. מצא זמן ופינה שקטה בבית, שאף אחד לא יפריע לך בה
2. עצום את העיניים
3. כשהעיניים עצומות, כווץ את שרירי הפנים (בדומה להבעת כעס) במשך 20 שניות
4. שחרר את כל שרירי הפנים בבת אחת
5. דמיין איך כל המתח עוזב את הפנים שלך והשרירים מתחילים להרפות
6. פתח את העיניים
עשה את התרגיל הזה במשך 21 ימים. עם הזמן, אתה תשים לב שתוכל לעשות את זה יותר בקלות גם כשהעיניים שלך פתוחות ואז גם במהלך שיחות.
אני אנסה ליישם את זה למשך חודש ומקווה לראות שיפור.
כמו כן מעניין אותי לדעת (וסליחה מראש אם אחרוג מעט ממסגרת התמחותך) האם יש לך עמדות מסויימות בנושאים של מדיטציה, יוגה ו-OCD?
אני בעד מדיטציות ויוגה. יש בתרגול של נשימה, רגיעה ושליטה עצמית המון ערך לחיים שלנו וליכולת שלנו להגיב למציאות שמסביבנו.
OCD זו הפרעה כפייתית אובססיבית, איזה סוג של עמדה היית רוצה לשמוע בקשר אליה?
אני אגיד לך את האמת. בשנתיים האחרנות ניסיתי לחפש הרבה דרכים לייעל באמצעותן את החיים שלי. אני מדבר איתך על כך שדבר חוץ מזה לא עניין אותי. צברתי הבנה עמוקה דיו כדי להבין איפה ומדוע אני נכשל ומה ה"סוד" להצלחה, וחשבתי שעצם ההבנה הנחשקת הזאת תוביל אותי לפעולה. אולם, כמה שאני לא אנסה, יש תקופות בהן אני במיטב כוחותי ועובד ללא הרף, ויש תקופות של הדרדרות דרסטית במצב הרוח ואני חדל מלפעול באופן חלקי או לחלוטין ונכנס לדיכאון.
בעבר לקחתי מרחק מטיפולים רפואיים, ופשוט הייתי מחליף שיטות. קורא ספר, או לצורך העניין מוצא את הבלוג שלך, וכל הזמן ממחזר וממחזר את כל המידע הזה, אולם בזמן האחרון אני יותר ויותר מתחיל להתעניין בפתרון הרפואי ולהאמין שזו הדרך העיקירית וחושב לקחת טיפול CBT ולנטול תרופות.
השאלה שלי בעניין הזה, האם נתקלת בעבר באנשים עם סימפטומים כמו שלי (שמבינים מה לא נכון בתפיסה שלהם, אך לא מסוגלים לשנות אותה) ומה הייתה ממליץ להם לעשות (והאם טיפול רפואי בא בחשבון לדעתך)?
*אני מבין שהשאלה קצת חורגת ואולי זה לא המקום לשאול אותה, לכן אני לא אעלב אם לא תפורסם.
אני לא חושב שחוסר היכולת להשתנות דורשת טיפול תרופתי. אלא סוג שונה של למידה.
במידה ואתה סובל מבעיה יותר מורכבת, יכול להיות שטיפול תרופתי או מקצועי יכול להיות הפתרון שאתה מחפש. עם זאת, קצת קשה לי לתת לך תשובה חד משמעית על שאלתך ללא מידע נוסף.
יצא לי הרבה פעמים להתקל באנשים הנותנים שירות אך, לא באמת שמים לב לאנשים שמולם.
והרבה פעמים אני שואלת את עצמי אם גם אני עושה את זה. וכמה חשוב קשר עין חם, מבט ישיר, מתעניין. בזמן שירותי.
לכן אהבתי את הפוסט.
הייתי רוצה שתפרט יותר לגבי סוגי אנשים. למשל אני : חרדה לשיחות עם גברים כשזה מגיע לרובד האישי.
וכתוצאה מזה אני משדרת התנגדות. לכן זה לא נמשך יותר. זה כבר נושא בפני עצמו או שזה מתקשר לזה?
למרות שזה לא לגמרי קשור למאמר הזה, אנחנו כל הזמן משדרים לאדם השני איך להתייחס אלינו. וזה בדיוק באותה הצורה שאנחנו מתייחסים לעצמנו.
ברמת העיקרון, ככל שתרגישי יותר בנוח עם עצמך, כך גם גברים ירגישו בנוח לשוחח אתך.
תודה ענקית!!! מאמר מדהים ומרתק וכל כך יישומי.
למרות שזה יהיה נורא בנאלי כי רשמת את זה בפוסט בIN MIND כדוגמא.
ממחר אני מתחיל אתגר 30 יום שיהיה בנוי על המאמר.
ניפגש מחר בהתחייבות שלי כי כרגע כי עיני נעצמות מעצמן עם מעט עזרה משעה:)
תודה וחג שמח
דני
מעולה, מסקרן לשמוע שם על התוצאות שתשיג!
מאמר מעולה. מעלה נקודות שלא חשבתי עליהן. תודה
מעולה, שמח לשמוע 🙂
יש לי שאלה-
מאוד מסכימה עם כל המאמר המקסים למעלה ומשתדלת מאוד בשיחה להסתכל בעיניים של השני
אלא מה- אני מסתכלת בשתי העיניים שלי לתוך עין אחת של השני, לא עין לעין שממולה
לא מסוגלת אחרת, האם זה תקין? ואם לא איך אפשר לשנות את זה?
תודה!
היי הדס,
כמובן שזה תקין, כל עוד את לא בוהה באדם ומדי פעם שוברת את קשר העין. אני אישית מעדיף שלא לנעוץ עין באף אחת מהעיניים אלא להסתכל בכלליות לכיוון שתי העיניים (ולכן אני ממליץ בדרך כלל להסתכל לכיוון מרכז הגבות).
את/ה מאוד עזרתם לי אני כבר חשבתי שיש לי אוטיזם ודברים כאלה אני מאוד פוחדת מדברים כאלו במיוחד שיש לי אח עם פיגור אבל הוא כן מיסתכל בעינים.מישהוא כתב שזה קורא לו עם סתם אנשים נגיד ברחוב במכולת וזה קורה גם לי וזה מעצבן אותי.ושמתי לב לזה בחצי שנה הזו אז התחלתי לנשות בכל זאת להסתכל בעינים לאחרים אבל לאנשים מסוימים אני מרגישה מוזר אולי פחד אשמח לתשובה.אבל תודה על העיצות אני חיבת לנסות אותם אבל סתם בכללי השתפרתי בקשר עין אז תודה על הכל ואשמח לתשובה למה אני מרגישה כך