האם גם לך יש את אחד מ-9 ההרגלים הקטנים שמונעים התקדמות בעבודה?

היי,

בשבוע שעבר דיברתי על 3 סימני שפת גוף שיכולים לעזור לך לשכנע כל אדם. היום רציתי לגעת (עם קצת הומור) בהרגלים הקטנים שרוב בני האדם מפתחים עם השנים, שגורמים להם להגיע לתוצאות בינוניות בעבודה.

ישנים בעמידה

הם נראים כמוני וכמוך. יוצאים לעבודה בבוקר וחוזרים בערב. מבלים קצת בסופי שבוע. אבל הם לא כמוני וכמוך באמת. כמו הזומבים (המתים החיים) הם קיבלו על עצמם במהלך החיים את התפקיד של "הישנים החיים".

כמובן שזו אינה אשמתם. משהו עבד להם פעם והם החליטו להשתמש באותו "שטיק" שוב ושוב. מה שבאמת משמח אותם  הוא שרוב חבריהם מתנהגים בצורה דומה, אז הם מרגישים נורמלים. אחרי הכל, הם כמו כולם אז זה בסדר.

ולא. לא מעניין אותם שאיינשטיין הגדיר את הציפיה לתוצאות אחרות, בזמן שאדם עושה את אותו הדבר, כטירוף. מבחינתם, אם הרוב עושה את זה אז זה בסדר. ואז, כמו עצים הם נוטעים את עצמם בתפקיד אחד בעבודה ובסטטוס קבוע בחיים ונשארים שם. זה מה יש.

תוקעים שורשים במקום

במהלך הזמן, קשה שלא לפתח התנהגות דומה. אחרי הכל, כשאנחנו מוקפים בעבודה בכל אותם אנשים שישנים בעמידה, אנחנו מתחילים לתקוע שורשים במקום בעצמנו. אחרי הכל, אדם הוא יצור חברתי ושואף ליישר קו כדי לקבל את הערכים של האחרים שסביבו.

זה לא היה מפריע לנו, אם לא היינו שואפים להתקדם בחיים. מצד שני, מעט מאוד מהם באמת מגיעים לקרוא בבלוג הזה, כך שאם המילים האלה נקראות על ידיך, זה בטוח אומר שכמוני, בא לך להשיג יותר, להצליח יותר ולחיות חיים מלאים יותר.

לכן, הכנתי רשימה של 9 הרגלים נפוצים שהופכים אנשים בהדרגה ל"ישנים חיים" שכאלה. אם זיהית הרגל אחד או יותר, רצוי להתחיל לשנות אותו עוד היום כדי לא לטעת את עצמך עמוק יותר בתוך התפקיד הנוכחי.

כדי לפרק את ההרגל, אי אפשר להסתפק ב"לא לעשות אותו". ככל שאנחנו מנסים להמנע ממשהו יותר, כך אנחנו חושבים עליו יותר ומחזקים אותו. לכן, עלינו ללמד את עצמו הרגל חדש ובכך להעלים את הישן.

לכל הרגל הוספתי הרגל חלופי שאותו אפשר ליישם במקומו. אני יודע, ההרגל החלופי לא מתאים לכל תחום עיסוק ולכל אדם. בדיוק בגלל זה, מסקרן אותי לשמוע למטה בתגובות, איזה הרגלים פיתחת כדי להמנע מאלה שיפורטו כאן.

הרגל קטלני: רשימת ההרגלים הקטנים שמונעים קידום בעבודה

זוהי רשימת 9 ההרגלים:

1. דיכאון יום א' – יום ראשון הנורא, שבו אנחנו נמצאים הכי רחוק שאפשר מסוף השבוע גורם לרבים להכנס לדיכאון. הם כמובן לא מחכים ליום ראשון כדי להכנס לדיכאון. יום שבת כבר מזכיר להם את יום ראשון. המהדרין מרגישים דיכאון קל כבר ביום שישי.

הרגל חלופי: לפתוח את השבוע בכיף. אני אישית קובע את כל הפגישות הכי נעימות עם האנשים הכי נחמדים ליום ראשון. כאשר אנחנו פותחים שבוע באווירה נעימה, כל השבוע אחר כך זורם הרבה יותר מהר ובקלות לכיוון הסופ"ש.

2. ללכת עם הזרם – בארגונים התמונה המלאה שייכת למקבלי ההחלטות. הם מורידים משימות שבסופו של דבר הופכות למטלות. הבוס אומר לעשות משהו, אנחנו אמורים לבצע. כל עוד נבצע טוב, ילטפו אותנו על הראש. מצד שני, זה לא מספיק כדי לבלוט לצרכי קידום.

הרגל חלופי: להתרגל לשאול למה (בצורה מנומסת ולא מציקה). כשאנחנו מבינים למה אנחנו עושים משהו, הכל הופך להיות יותר מעניין. הבוס מרגיש חכם יותר (כי הוא ה"מבין"), אנחנו מרגישים חשובים יותר ויודעים איך הדברים שאנחנו עושים משפיעים על התמונה הגדולה.

3. חברים בכל מחיר – כשאנחנו נכנסים למקום עבודה, אנחנו משתדלים להתחבר עם מי שסביבנו. בהתחלה זה כיף שיש עם מי לדבר. עם הזמן, חלק מאותם "חברים" שנתקענו איתם הם כאלה שישתדלו להשאיר אותנו קטנים בעבודה, כדי שהם לא ירגישו לבד.

הרגל חלופי: להכיר לפחות אדם חדש אחד כל שבוע בעבודה. מבין אלה, בטוח יהיו אנשים נעימים שיעודדו אותך להצליח יותר ויתנו לך השראה להתפתח. יש לשים דגש בעיקר על פיתוח מערכות יחסים עם האנשים האלו, כי הם המפתח שלך לצמיחה.

4. "אבל ככה זה" – אחד מצירופי המילים הנוראיים ביותר שקיימים בשפה העברית. ביטוי זה מיועד לתרץ חוסר רצון להשתנות. נשמע אותו מאנשים שעסוקים בהתמסכנות מקצועית (מקצוענים בלהיות מסכנים) והוא, כלולאה אינסופית ישאיר אותם שם בתמורה.

הרגל חלופי: להתרגל לשאול אנשים שיש להם תוצאות מוכחות "איך אתה מצליח?" או "איך אתה עושה את זה יותר טוב ממני?". זה מחמיא להם, בעיקר אם יישמת את הסעיף הקודם והתחברת איתם קודם ועוזר לך לעשות את השינויים הקטנים שיגרמו לך להכפיל תוצאות.

5. קשה לקום בבוקר – כל כך כיף לישון. בעיקר בחורף מתחת לפוך. גם בקיץ במיזוג. במיוחד כשהאלטרנטיבה היא ללכת לעבוד. אז לוחצים על כפתור ה"נודניק" עוד 13.5 פעמים. ואז כשיש רק עוד 10 דקות נכנסים ללחץ ויוצאים באיחור.

הרגל חלופי: להבין מה שאנחנו עושים בעבודה הוא כל כך חשוב לאחרים. רק כשנבין במי אנחנו פוגעים כשאנחנו לא מגיעים לעבודה בזמן, נוכל להרגיש באמת אשמים באיחור. היכולת שלנו להשתמש נכון באשמה כדי להיות יעילים היא עוצמתית. תשאלו את הפולניות.

6. להתמכר לשיגרה – הדבר הכי קל לעשות כשעובדים בעבודה מסודרת הוא לבנות שגרה קבועה. קמים בבוקר, הולכים לעבוד, חוזרים הביתה, אוכלים עם המשפחה בוהים בטלויזיה ונרדמים. השיגרה הזאת מנוונת אותנו.

הרגל חלופי: לפתח תחביבים, לצאת לטיולים ולעשות כל דבר שמגוון את החיים מעיסוק בעבודה ובמיילים. בהתחלה להתנתק מהמייל, הסלולארי והמחשבות על מחר זה לא קל. בהדרגה, אנחנו מגלים שדווקא השבירה מאפשרת לנו "לטעון סוללות" ולפתח יצירתיות.

7. לחפש יציבות – אנשים מחפשים יציבות כלכלית. הם יעדיפו לסבול בעבודה ורק שיהיה מישהו יתן להם כסף בזמן. מצד שני, כל עוד הפרנסה שלנו תלויה באחרים, אין לנו באמת יציבות בהכנסה.

הרגל חלופי: להטמיע תפיסת עולם של בחירה. רק כשאנחנו מודעים כי בכל יום נתון, אנו בוחרים להמשיך לעבוד שם ולא להחליף מקום עבודה, יש לנו באמת יציבות עצמית. כן, להחליף מקום עבודה זו גם אפשרות. באמת. גם אם יש לך ילדים או שכר דירה לשלם.

8. להמנע מהתבלטות – כדי לשמור על היציבות הכלכלית, אנשים מעדיפים להקטין ראש, לעבוד בשקט ולהציג תוצאות. בהמון תחומים, הבוס מגיב אך ורק לתוצאות שלנו. בעיקר לשליליות. אז, כשבאים לבחור את מי לקדם, תמיד מוצאים מישהו אחר.

הרגל חלופי: לדאוג שהבוס שלך יראה את העבודה שנעשית. אפשר להכנס אליו עם שאלות שקשורות לעבודה. אפשר להתייעץ איתו בנוגע לביצוע. אפשר גם לשתף אותו בהתלבטויות שעולות לך ביחס לביצוע או בהצלחות קטנות בדרך לשם. העיקר שהוא מודע לעבודה שלך.

9. להאמין בכישרונות – אנשים מעדיפים להאמין כי אנשים מצליחים בגלל שהם מוכשרים. או כי זה גנטי. או כי הם גדלו בבית שכזה. או כי זה [עוד תירוץ לבחירתך]. ואפילו [עוד תירוץ שקצת פחות משכנע אבל נשמע הגיוני איך שהוא].

הרגל חלופי: להבין שאין כישרון, יש רק יכולת. יכולת היא טכנית וניתן ללמוד ולהתמקצע בה. גם אם ה"יקום" קיפח אותך ולא נולדת למשפחת רוטשילד או ירשת גנטיקה של סופרמן. עצוב מאוד. עכשיו לקום, לזהות מה חשוב לך לפתח וללכת ללמוד איך לעשות את זה נכון.

זהו להיום, עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות פה למטה, מה דעתך על המאמר ואילו הרגלים נוספים פיתחת כדי להמנע מאלה שפירטתי?

שבוע מעולה,
ליאור