בפעם הקודמת הבאתי 3 טיפים יעילים להתמודדות עם פחד קהל בזמן אמת. היום, נענה על שאלה ששאל דן, קורא ותיק בבלוג ה-NLP, בנושא קבלת החלטות: איך אפשר להחליט במהירות יחסית משהו, אם אין לי מספיק מידע מקדים?
קבלת החלטות חייבת להיות כל כך מסובכת?
כשיש לנו מידע מקדים ומפורט שמסייע לנו לקבל החלטה, זה פשוט יחסית. היום בעידן האינטרנט, לא רק שיש לנו גישה להמון מידע אלא גם לקבוצות מקצועיות שמאפשרות להתייעץ עם בעלי מקצוע. רק שלפעמים, אנחנו חייבים לקבל החלטה בזמן אמת ואין לנו זמן להתייעץ.
על פניו, אנשים מאמינים שבמצב כזה האינטואיציה תציל אותם. רק שלפעמים, עושים עלינו מניפולציות רגשיות כדי לגרום לנו לבחור באפשרות אחת במקום באחרת. ואז, הרגשות שלנו עשויים לגרום לנו להתעלם מהאינטואיציה ולפעמים גם מההיגיון הבריא.
אז מילא. בהחלטה פשוטה זה לא כזה נורא. במקרה הגרוע, בחרנו סרט שלא נהנינו ממנו או אכלנו במקום לא טעים. רק שיש החלטות שעשויות לעלות לנו הרבה כסף או לגרום לנו להתחייב לעשות דברים שעשויים לפגוע בנו או במערכות היחסים שלנו.
קבלת החלטות יעילה בזמן אמת
נניח שנתקלנו במצב שבו אנחנו לא יכולים להשתמש בחוק 3 השניות לקבלת החלטות כי אין לנו מספיק מידע מקדים על הנושא. ואנחנו חייבים להחליט עכשיו. ואנחנו גם מרגישים שאנחנו רצים מהר מדי לתוך ההחלטה הזו. במצב כזה, אנחנו חייבים דרך אחרת שתעזור לנו להחליט.
שלוש השאלות הבאות מהוות כלי מהיר שיאפשר לנו לחשוב על כל העניין מזווית שהיא קצת פחות רגשית. כזו, שתאפשר להגיון הבריא שלנו להתערב בהחלטה. ולמרות שהרגש לפעמים ינסה להטות את הבחירה שלנו, התשובה שנקבל מ-3 השאלות הללו תעזור לנו להתמקד.
אז יאללה, נצא לדרך:
שאלה 1: מה אנחנו מכוונים להשיג בזה?
לפעמים אנחנו פשוט מחליטים אינסטינקטיבית. וכולנו יכולים להיזכר בהחלטות כאלה שבאותו הרגע הרגישו כאילו היו טובות רק שבדיעבד… הן לא היו משהו בכלל. ובגלל זה, כשאנחנו מקבלים החלטות אנחנו צריכים משהו שיאפס אותנו. מעין מגדלור להחלטות.
המגדלור הזה הוא התוצאה שאליה אנחנו מכוונים. מה שאנחנו באמת רוצים להשיג כתוצאה מההחלטה. ואם לא נגדיר מה אנחנו רוצים להשיג אלא ניסחף על ידי הרגשות, נגלה שכשהן יתאווררו, נישאר עם תוצאה שלא באמת משרתת אותנו.
לכן, לפני שאנחנו מקבלים החלטה, נרצה קודם כל להתאפס רגע ולשאול את עצמנו מה אנחנו באמת רוצים. או מה אנחנו מכוונים להשיג באמצעות בחירה באפשרות הזו. וכאן, רצוי להגדיר לעצמנו משהו ספציפי שאפשר למדוד ולהבין – מה נקבל בדיוק ועד מתי נקבל את זה.
שאלה 2: האם זה יביא אותנו לתוצאה הזאת?
אחרי שהגדרנו מה באמת נרצה להשיג דרך קבלת החלטה זו, נצטרך לבחון ולשאול איך כל אפשרות בחירה תקדם אותנו למטרה. ולא, זה לא ברור מאליו. לפעמים שאלה נכונה יכולה לחשוף מידע חשוב שישפיע על הבחירה הסופית. בעיקר אם היא חייבת להתבצע עכשיו.
לפעמים, המסלול יהיה ברור. לפעמים, יסבירו לנו שזה לא יגרום לנו להגיע אליה ועם זאת, זה יקנה לנו כלים להגיע אליה. שזה גם סבבה אם זו אפשרות סבירה עבורנו. לפעמים, זו תהיה הסחה. כזו שרק נדמה שקשורה ובפועל, תגרום לנו לצעוד לכיוון שלא באמת יקדם אותנו.
אם נשאל איזו מאפשרויות הבחירה תביא אותנו לתוצאה שנרצה, נקבל מידע קריטי. בין אם מדבריו של האדם שמולנו ובין אם מהדרך שבה הוא מגיב לשאלה. ומאוד חשוב לשים לב שלא להתעלם משפת הגוף שלו או משינויים בטון הקול שלו. הם יכולים להסגיר הרבה.
שאלה 3: האם זה עדיין יהיה שווה את זה אם זה לא יביא אותנו לשם?
ברגע שהבנו מה התוצאה שלנו ומה ההסתברות שכל אפשרות תביא אותנו לשם, נרצה לשאול עוד שאלה אחת. כזו, שתעזור לנו להעריך את הסיכון שבבחירה בכל אפשרות. והשאלה הזו היא: האם זה עדיין ישתלם לנו אם אפשרות הבחירה שבחרנו לא תביא אותנו לתוצאה הרצויה?
זו שאלה שחשוב בעיקר לשאול את עצמנו. כי לפעמים, ה"נפילה" מאי ההגעה המיידית לתוצאה היא לא נוראית. לפעמים נקבל כלים או ניסיון שיקדמו אותנו לשם. לפעמים נלמד מה לא לעשות כדי להגיע לתוצאה הרצויה. והשאלה היא אם המחיר משתווה למה שנקבל.
נקודה חשובה לסיכום
השימוש ב-3 השאלות הוא לא כלי קסם. הוא פשוט כלי שעוזר בקבלת החלטות. כלי שיכול לגרום לנו להיות שלמים יותר עם הבחירה ועם התוצאות שלה במידה ולא היה לנו מידע מקדים. ואם נשתמש בו מספיק, נפתח יכולת החלטה מהירה יותר שתעזור לנו גם במצבים אחרים.
שיהיה לך המשך יום מעולה,
ליאור
