היי,
היום נדבר על נושא שחוזר על עצמו שוב ושוב במיילים שאני מקבל מקוראי בלוג ה-NLP שלנו. נושא, שעלה בשאלתו של מייק בנושא התמודדות עם כישלון, קורא ותיק בבלוג: בכל פעם שמשהו לא עובד לי אני מתרסק, איך להתמודד עם כישלון בצורה יעילה יותר?
התמודדות עם כישלון: השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו
בעולם ההתפתחות האישית וה-NLP כישלונות ואכזבות הן ביטויים שמפחדים מהם פחד מוות. ישר מחליפים במילה אחרת. רק כדי לשנות את המשמעות. הרי זה "אתגר" או "הזדמנות" או "למידה". או כל דבר אחר. רק שלרוב, הגישה הזו לא רק שקרית אלא גם מסוכנת.
הרצון לשנות את משמעות הכישלונות והאכזבות הוא ברור. אנחנו לא רוצים להרגיש את הכאב המכווץ לאחר שלא הצליח לנו. בין אם בקטן (לא עברנו מבחן) או בגדול (סוף זוגיות או פיטורין). רוצים להאמין שאם רק נחליף מילה, זה בוודאי ישפר את המצב.
רק שהחלפת המילה, גורמת לנו להדחיק את הכישלון. לבינתיים. ואז לא התמודדנו אתו, התאוששנו ממנו באמת ולמדנו ממנו. רק טאטאנו את העניין מתחת לשטיח. ובפעם הבאה שנצטרך להתמודד עם סיטואציה דומה? נעדיף להימנע ממנה ונפתח דחיינות כלפיה.
למה אנחנו לא יוצאים לדרך יותר בקלות?
הפחד מהכישלון הוא כוח מניע עצום. כוח שמניע אותנו להישאר במקום שלנו. שגם אם הוא לא מושלם, הוא עדיין מוכר. מסוגלים לחזור אליו בצורה אוטומטית. להמשיך לרוץ על הגלגל כמו אוגר. לסיים את היום מותשים, ובדיוק באותו מקום שהתחלנו אותו.
המצב ההפוך מרתיע את רובנו. וזו בדיוק הסיבה שבגללה רוב האנשים לא ייצא לכיוון המטרות שלו. יש ביציאה לדרך חדשה סיכון. סיכון שמשהו לא יעבוד. סיכון שאולי יכעסו עלינו. סיכון שאולי יצחקו עלינו. ואז? אנחנו פשוט לא יוצאים לדרך.
במילים אחרות, בגלל שלא למדנו להתמודד עם כישלון בצורה נכונה אנחנו מפחדים ממנו. ובשל כך, אנחנו לא מעזים לממש את מי שאנחנו באמת. גורמים ל"מי שאנחנו באמת" להפוך לפנטזיה. כזו שקבורה מאחורי ה"אני הבוגר" שלנו. זה שמיישר קו עם כולם.
איך להתמודד עם כישלון ואכזבה בצורה טובה יותר?
הטיפ הטוב ביותר שקיבלתי בחיי היה להיכשל כמה שיותר מהר בכל דבר שאני עושה. כי לשבת ולתכנן את הדבר האידיאלי זה קל. בתיאוריה הכל עובד. ויש רק עוד 2-3 דברים שצריך לסיים ויוצאים לדרך. ותמיד יש עוד כאלה. כי צריך להכין את עצמנו.
אין קצה ל"להתכונן". בדיוק בגלל זה, אם אנחנו, המוצר או השירות שלנו כבר מוכנים בצורה מינימלית, עדיף לצאת לדרך. לטעות. ולהקשיב. ללמוד מהתגובות האמתיות שנקבל במציאות. ולהשתפר תוך כדי תנועה. כי זו הדרך היעילה ביותר להצליח.
הטיפים הבאים הם כאלה שיעזרו לנו לצאת ממצבים קשים. כאלה שבהם אנחנו מרגישים מאוכזבים שנכשלנו. ולפעמים אפילו שאנחנו כישלון. כן, ברור לך בדיוק על איזה מצבים אני מדבר. אז כדאי לך לקרוא ויותר חשוב מזה, ליישם אותם בזמן התמודדות עם כישלון.
טיפ התמודדות 1: להרגיש
אני יודע. זה מגעיל. התחושה הזו שמשהו לא עבד. משהו שממש בנינו עליו. והתחושה הזו מוצדקת: יש בעשיית משהו יוצא דופן, כמו מעין חשיפה של מי שאנחנו באמת. וחוסר ההצלחה כואבת. היא כמו סטירה למי שאנחנו באמת. והילד הפנימי… רק רוצה להתחבא.
אז, אנחנו מנסים לקבור את עצמנו באנשים שמנסים לעודד אותנו. קוראים ושומעים תכנים שמיועדים לעודד אותנו. עוד קצת רשתות חברתיות. כי אנחנו לא רוצים להרגיש רע. וזה בדיוק מה שאנחנו דווקא כן צריכים לעשות. להרגיש טיפה רע כדי לאפשר לעצמנו להתאושש.
למה חשוב לא לברוח מהתחושה כשאנחנו נכשלים? כי היכולת להתאושש דורשת אימון. אם הכדור לא נוגע ברצפה, הוא לא יכול לקפוץ בחזרה למעלה. גם אם ניקח אותו לסרט. והרגש? אותו הדבר. צריך להרגיש, לשקוע בזה קצת ולאפשר לו להתאוורר כדי להתאושש בצורה מלאה.
אגב, הוכח מחקרית שהתמקדות ברגשות ולא בכישלון עוזרת לנו להתאושש מהר יותר. ואפילו יותר טוב מזה: התחושה השלילית דוחפת אותנו לבצע שוב כדי לאפשר לנו להצליח. כל עוד אנחנו מרשים לעצמנו לטבול בה לזמן קצר ולא לטבוע בה.
טיפ התמודדות 2: למצוא דרך בריאה לשחרר את התחושה השלילית
יש אנשים שתרגול של נשימה מרגיעה, דמיון מודרך או מדיטציה עוזר להם. יש כאלה שיעדיפו אימוני ספורט. יש כאלה שיעדיפו מקלחת מרעננת. או לצאת עם חברים. לכל אחד יש את מה שעוזר לו לפרוק את התחושה ולשחרר אותה. ולא בהכרח הכל מתאים לכולם.
יש כאלה שיעדיפו אנשי מקצוע שיעזרו להם. אני אישית מאמין גדול בפיתוח עצמי. למרות האינטרס המובהק להציע אנשי מתחום ה-NLP שיעזרו לנו להתאושש. רק שבאיזו שהיא נקודה, כשאנחנו לומדים להתאושש לבד, אנחנו מחזקים את הביטחון שלנו בעצמנו.
בפועל, אנחנו צריכים למצוא מה הכי עוזר לנו ומתאים לחיינו ולשחרר בעזרתו את התחושה השלילית. בעיקר כי יש המון דרכים שליליות לעשות את זה. כמו להטביע את עצמנו בג'אנק פוד, לעשן או אלכוהול. ולמרות שאלה כיפיים נקודתית, הם יוצרי כישלונות בעצמם.
טיפ התמודדות 3: לחשוב לרגע על הדרך
כישלון לא מגיע מעצמו. בגדול, הוא פרשנות שלנו למצב שבו לא קיבלנו את התוצאה שרצינו. והטעות הנפוצה ביותר היא לשאול את עצמנו למה נכשלנו. ב-NLP אנחנו לומדים שהשאלה "למה" היא בעייתי בזמן שכזה.
על פי ה-NLP, השאלה "למה" מייצרת בעיקר הסברים, תירוצים והצדקות. היא לא עוזרת לנו בזמן התמודדות עם כישלון. אלא מספקת הסברים שמחזקים את המצב הנתון ואפילו גורמים לתוצאה לחזור. ויותר גרוע מזה, היא מחפרת אותנו רגשית במחשבה השלילית.
לכן, עדיף שנתמקד לרגע בשאלה "איך". שאלה שעוסקת בתהליך שהתבצע ולא בסיבות. איך עשינו. וככה אנחנו יכולים לנתח את סדר הפעולות. להבין באיזו מהן צריך לשנות קצת. ולצאת לדרך שוב. וכך שוב ושוב עד שנגיע לתוצאה הרצויה.
טיפ התמודדות 4: להתמקד בתוצאה הסופית
אדם חכם אמר לי פעם שהטעות שרוב האנשים עושה הוא שהם מסתכלים למטה בזמן שהם יוצאים אל המטרות שלהם. על הרגליים. רק על המצב הנוכחי. ואז כל מכשול מפתיע אותנו. כי הגיע פתאום. והוא עצום. ומאוד קשה להתמודד אתו או לעקוף אותו.
זו הסיבה שיצירת מטרות נכונה היא הפתרון כאן. כשאנחנו מסתכלים קדימה, אל עבר המטרה, עדיין נראה את המכשול. רק שנראה אותו קודם. ונראה גם את המציאות שסביבו. כך שנוכל לתקן את המסלול ולהתמודד אתו. רק שיש דבר נוסף שאני מקפיד ללמד בקורס ה-NLP:
רצוי תמיד לבחור מטרות שאפשר לראות. כאלה שאכן משפרות את המצב הקיים ובמקביל – כאלה שנאמין שנוכל להשיג. כך, המטרה תדרבן אותנו. וזה, גם המקום להבין את ה"למה". למה אנחנו שואפים להגיע אליה. כי כאן, התשובה תדרבן אותנו לעשות.
טיפ התמודדות 5: להוסיף מעוררי השראה למעגל חברינו
יש עיקרון אחד שלמדתי פעם והוא מרתק – לרוב, אנחנו הממוצע של חברינו. אם ניקח את ממוצע ההכנסה של החברים שלנו, נגלה שאנחנו די באמצעו. באותה המידה, כמעט כל תחום אחר בחיים. ולמה? כי הנטייה הטבעית שלנו היא להימשך לאנשים שדומים לנו.
פה בדיוק יש אפשרות "לפרוץ" את התוכנה. אם אנחנו הממוצע של חברינו ואנחנו רוצים להשתפר, עלינו לצרף למעגל חברינו אנשים שמשיגים תוצאות טובות יותר משלנו. אפילו בקצת. הם יתנו לנו השראה איך להתמודד עם כישלון בצורה נכונה. ויעודדו אותנו להגיע למקומות ששאר חברינו לא הגיעו אליהם.
אני לא אומר (חס וחלילה) להחליף את כל מעגל החברים. פשוט לצרף אחד חדש. והבונוס? השיפור שלנו ייתן השראה לחברים הקרובים שלנו. רק מתוך השראה. אפילו אם לא ננסה לשכנע אותם. ואם הרווחנו גם את הצלחת החברים שלנו לזו שלנו, זה כבר מדהים באמת.
זהו. די להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: האם יש לך דרך נוספת שעוזרת לך להתאושש מכישלונות בחייך שעובדת לך?
שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור
8 Responses
תודה ליאור
המאמר נפלא כרגיל.
יש לי 2 נקודות נוספות שעוזרות לי
אולי הם מזכירות את הרעיונות שלך
אבל אולי מישהו יעזור לו נוסח שונה
1. אני קורא לזה "למרות ולא בגלל"
אני לא עושה בגלל שאני מוצלח או הכי….
אני עושה כי זה מה שאני חושב שאני צריך לעשות
למרות שאולי יהיו כאלו שיגידו.. ואולי אכשל וכו'..
2. לשני קוראים "מה שאני מספיק טוב"
אם האלוקים שם אותי כאן, כנראה שכאן אני צריך להיות
ואני עובד מהמקום הזה, מה שנראה לי מתאים לכאן ועכשיו.
כוכב, אהבתי מאוד את התוספות!
תודה רבה,
המאמר כל כך מעשיר, ומחכים,
כתוב בצורה מעניינת, ונותן כלים פרקטים.
משהו שמאוד עוזר לי-
לפעמים מרוב שאני מוצפת רגשית,
אני לא מצליחה להפעיל את כל הכלים האלו,
למרות שאני מסוגלת.
ולכן אני מדברת עם מישהי שאני סומכת עליה,
ועצם הדיבור מרגיע אותי, ומבהיר לי את המצב…
כשאין מישהו אפשר לדבר גם לעצמנו או לכתוב.
בעצם זאת דרך לתת לרגש ביטוי..
מעולה. אהבתי את התוספת!
תודה על המאמר המחכים
בתור יהודי שחי ונושם אמונה בבורא עולם
ההבנה הפשוטה שמנהלת את חיי היא שעלי לעשות את הנדרש ממני
וההצלחה והכשלון כלל לא בידי, אלא בידי מי שמנהל את העולם.
והכל מתוך אמונה והבנה חושית שהכל לטובתי כולל הכישלון.
מעולה!
מעניין מאוד…
בעוד 3 שבועות אני עולה עם מופע שירה ו פסנתר מול קהל וכל הזמן עולות לי מחדש תמונות מאותו קונצרט שהשתתפתי בו בהיותי ילדה, וקיבלתי בלקאאוט, ושכחתי את התוים, וטעיתי, וניסיתי שוב וטעיתי, והמורה מסתכלת עלי במבוכה, ואני כולי בושה , רק מחכה שיגמר הסיוט…
היי מיכל,
אני ממליץ לך בחום לקרוא את המאמרים שעוסקים בפחד קהל באתר, הם יכולים לעזור לך מראש, גם בהתכוננות לקונצרט וגם בזמן אמת. ניתן למצוא אותם בקישור הבא: פחד קהל