כשהמסך בוהה בנו בחזרה: 6 שאלות שיגרמו ליצירתיות שלנו להתעורר

היי,

בפעם הקודמת, הסברתי מהו השינוי הקטן בחשיבה שישפר את יכולת השכנוע שלנו. היום, נענה על שאלתה של עדי, קוראת ותיקה של בלוג ה-NLP שלנו: "איך אני יכולה להתחבר ליצירתיות שלי בתקופה הנוכחית? אני בוהה במסך ושום דבר לא עולה לי…".

מה הבעיה עם השראה?

השראה היא דבר מוזר. היא באה בזמנים הכי לא צפויים. וכשצריכים אותה, היא לא מגיעה. כאילו כדי להכעיס. כאילו שיש לה אופי משלה והיא באה כשהיא מרגישה שזה הזמן המתאים. רק שלפעמים, אין לנו את המותרות לחכות לה.

בגלל זה אני מתנגד לתלות בהשראה. אני לא תמיד יכול לחכות לה שתעלה. במיוחד כשמצפים ממני לכתוב 2 מאמרים בשבוע. וזה, אם לא נספור את סדרת האנימציה שאני יוצר בשביל המסלול שיצרנו לפיתוח הכריזמה.

הבעיה היא שהיצירתיות חייבת להגיע מאיפה שהוא. למרות הלחץ והתקופה. למרות שאולי יש לנו דדליין. ואנחנו חייבים לייצר איזה שהוא משהו. והוא גם חייב להיות טוב. בגלל זה, אנחנו צריכים מספר שיטות שיעזרו לנו לגייס את היצירתיות הפנימית שלנו על פי דרישה.

הספר ששינה אצלי את כל החשיבה על השראה

לפני עשור (וקצת), נתקלתי במקרה בספר. ולא סתם ספר. ספר שקיבלתי עליו המלצה חמה מחבר. אחד שידע שאני מחפש לשפר את כישורי הניהול שלי. ולא סתם לשפר. אלא להבין איך ליצור רעיונות חדשים.

הבעיה הייתה שמאוד אהבתי להגיע לרעיונות שלי לבד. בעיקר כי רציתי גם לקבל עליהם את הקרדיט. רק שיש עם זה בעיה. כל אחד מאתנו חושב דרך הפילטרים שלו. דרך צורות החשיבה שהתקבעו אצלנו בראש במהלך השנים. וזה, מונע מאתנו להגיע לרעיונות חדשים באמת.

צורת החשיבה שלנו יוצרת לנו גבולות. אנחנו תמיד מגיעים לרעיונות מסוג מאוד ספציפי. ואם אחרים לא מפרים אותנו, עם צורת החשיבה שלהם, קשה ליצור משהו חדש באמת. וכאן בדיוק עזר לי הספר ההוא, הספר שעסק בכובעים.

מעשה בשישה כובעים

הספר לא יצא אז. הספר יצא באמצע שנות השמונים. דר' אדוורד דה בונו, פסיכולוג ורופא, פיתח שיטת עבודה שמאפשרת לצוותים לקבל החלטות יותר בקלות. שיטת העבודה הזו, היא נגזרת של שילוב בין 6 צורות חשיבה שונות. שכל אחת מהן מיוצגת בכובע שונה.

הכובע הלבן, עוסק בחשיבה עובדתית, המבוססת על נתונים ומידע מדיד. הכובע האדום, עוסק בחשיבה אינטואיטיבית ורגשית. הכובע השחור, עוסק בפסימיות ובודק למה שהרעיון לא יפעל. הכובע הצהוב, מחפש דווקא את היתרונות והסיבה שהרעיון יצליח.

הכובע הירוק, עוסק בחשיבה יצירתית שבוחנת את גבולות הרעיון. והאחרון הוא הכובע הכחול, שעושה סדר ומחבר בין כל הרעיונות. בוחן את המקום של כל אחד מהם. ומגדיר את התהליך שצריך להתבצע. לספר, כך יכולת כבר לנחש, קראו ששה כובעי חשיבה.

איך משתמשים בשיטה של דה בונו על עצמנו?

כשמשתמשים בשיטת העבודה הזו, כל אחד מחברי הצוות מקבל כובע. אם הקבוצה גדולה יותר, מחלקים לקבוצות לפי הצבע. ואז כל קבוצה מביאה את התשובות לשאלות שלה. ולבסוף, בעלי הכובע הכחול מגשרים בין כל הרעיונות.

רק שעכשיו, אנחנו בבית. בתקווה, המצב ישתפר אוטוטו. רק שהיצירתיות לא באה. ואין לנו צוות של אנשים שיחבשו כובעים. בגלל זה בדיוק, כדאי להבין איך להשתמש בשיטת ששת הכובעים של דה בונו לבד. על עצמנו. כי היא גאונית.

כדי להשתמש בשיטת ששת הכובעים של דה בונו על עצמנו, עלינו לענות על שש השאלות הבאות ברצף. בסוף השאלה השישית, כבר יהיה בידינו רעיון שלם הרבה יותר, שאיתו נוכל לעבוד. אז יאללה, נתחיל:

א. מה המידע שזמין לי על הנושא?

תחת הכובע הלבן, עלינו לרכז כמה שיותר מידע על הנושא. דוד גוגל יוכל לעזור לנו בנושא. ואם נחקור קצת על הנושא בכלליות, ניצור בסיס טוב לתת המודע שלנו להיות יותר יצירתיים כלפיו.

ב. מה האינטואיציה אומרת לי על הנושא?

תחת הכובע האדום, נבדוק את תחושות הבטן שלנו. והמידע שסיפקנו לו בסעיף הקודם, ייתן בוסט לאינטואיציה שלנו. חומר לעבוד איתו. לאן הנטייה הטבעית שלנו הולכת? מה מסקרן אותנו לבדוק?

ג. למה שזה לא יעבוד?

תחת הכובע השחור, אנחנו משחקים את "פרקליט השטן". לא כדי לבאס את עצמנו. אלא כדי למצוא חורים בעניין. מה לא יעבוד. מה ישתבש. מה יכול להפחיד אדם אחר בקשר לרעיון. ואז ליצור לזה פתרונות.

ד. במה זה יכול לעזור?

תחת הכובע הצהוב, אנחנו בודקים את היתרונות והתועלות. את הדברים שהרעיון ייתן לנו או לאחרים. וזה, נותן לנו תמונה משלימה לכובע השחור. כזו, שמאפשרת לנו להבין את המציאות המלאה יותר.

ה. מה זה עוד יכול לעשות?

תחת הכובע הירוק, אנחנו הופכים להאקרים. בודקים את הגבולות. מניחים שאפשר תמיד לעשות משהו אחר עם הרעיון. בודקים על מה הוא עוד משפיע. מניחים לרגע שאין שום הנחה שהיא נכונה. ואז מגלים את הרעיון מחדש.

ו. איך המידע הזה מתחבר?

תחת הכובע הכחול, אנחנו הופכים למנהיגים. בוחנים את כל המידע שהצטבר אצלנו. ההגיוני והרגשי. הנגד והבעד. הרעיון המקורי וזוויות ההסתכלות החדשות עליו. ודרך המידע הזה, נוצר פתאום רעיון יציב. וזו, הייתה בדיוק המטרה שלנו.

עכשיו, אשמח לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: האם כבר יצא לך לעבוד עם השיטה של דה בונו? באילו תוצאות היית רוצה לשתף אותנו?

שיהיה לך שבוע מעולה ובתקווה בשורות טובות,
ליאור