היי לכולם,
לפעמים אנשים שואלים אותי במהלך ההכשרה שאנחנו מעבירים, מהי הדרך הטובה ביותר להעביר מסר מבלי להיתקל בהתנגדויות. שאלות מסוג זה מצחיקות אותי למדי, מכיוון שאוסף הכלים הוא נרחב ולכל מטרה ניתן לבחור לפחות 2 כלים שאותם אנו מלמדים.
ועם זאת, אם הייתי צריך לבחור את אחד הכלים האהובים ביותר עליי, הייתי בוחר בלי שום ספק בשימוש בסיפורים – בין אם זו אנלוגיה, מטאפורה ואפילו בדיחה. עוד בתקופת קדם, כשרצו להעביר ביקורת על המצב הקיים או ללמד רעיון כל שהוא היו בונים סיפור טוב המקביל בצורה מסוימת למצב הקיים ומאותו סיפור השתמע מוסר השכל, שהוא הרעיון שאותו ניסו להעביר.
מדוע סיפורים עובדים כל כך טוב על תת המודע?
אחת הסיבות העיקריות שסיפורים עובדים כל כך טוב היא פשוט כי אנחנו אוהבים להיסחף למשהו שמסיח אותנו מהמציאות הרגילה היומיומית שלנו, מעין שבירת שיגרה שכזו, ותוך כדי כך מאפשר לנו גם לחשוב על משהו מזווית קצת שונה – מחוץ לקופסה אם תרצו.
למרות שאת הטכניקה המלאה נלמד אותכם בקורס שלנו, רציתי לשתף במשל קטן שכתבתי לאחר שנשאלתי מה ניתן להגיד לאדם שמחפש אישור כל הזמן אצל אנשים אחרים. תהנו:
היה היה פעם חלוק נחל קטן. הוא היה מבריק ונוצץ אך עם זאת תמיד הייתה לו הרגשה שחסר משהו בחייו. הדבר היחיד שהחלוק הקטן אהב באמת לעשות היה ללכת לנחל. כל פעם שהחלוק חשב על הנחל עברו בראשו מחשבות שמחות.
"איזה כיף לי עם הנחל" חשב לעצמו החלוק, "הוא ממש שמח לראות אותי. כל פעם שאני קופץ לתוכו, הוא עושה הרבה גלים קטנים".
ורק אני פה מרחם על החלוק הקטן, שמנקודת ראותו הוא איננו מבין כי הוא זה הגורם לגלים.
והנחל כמנהגו זורם.
שיהיה לכולנו שבוע מעולה
ליאור
