לפרוץ את גבולות השינוי

היי לכולם,

הייתי מעוניין לפתוח בבקשת סליחה מכל אותם האנשים ששלחו לי מייל על כך שכבר שבועיים לא כתבתי עבורכם. סיימנו סדנה אחת, פתחנו את ההכשרה לעיסוק ב-NLP, התחלתי לכתוב ספר על מכירות ובגדול, כל אלה אינם תירוצים לכך שהזנחתי אתכם קוראיי היקרים. אז הנה, התנצלות קטנה וממשיכים – סליחה.

היום רציתי לגעת במה שעומד, לדעתי, בלב ליבו של תחום ה-NLP – השינוי. בין אם אתם משתמשים ב-NLP בכדי למכור, לבין אם אתם משתמשים בו כחלק מתהליך אימוני ואולי אפילו בכדי לשפר את כישוריכם, אתם יודעים כי NLP הוא אחד הכלים החזקים ביותר שקיימים היום והתפתחו מתוך הפסיכולוגיה.

שינויים בהרגלי הצריכה

לב ליבו של השינוי הוא היכולת שלנו ללמוד משהו חדש. הרי מהו שינוי?

בכדי להבין מהו שינוי אנחנו נצטרך להבין את מה אנחנו בכלל משנים – את התוכנות האוטומטיות. התוכנות האוטומטיות הן תגובות שבעבר הראו לנו תוצאה ומאז אנחנו מבצעים אותה עד שמשהו ימנע מאיתנו לבצע אותן. באותה נקודה אנחנו נאלץ למצוא דרך חדשה לעשות את אותו הדבר.

לצורך ההמחשה בואו נדמיין את הדרך שבה אנחנו נוסעים מהבית לעבודה. לרובנו, תהיה דרך אחת לעשות זאת אלא אם כבר קרה לנו שניסינו לנסוע באותה הדרך ולא יכולנו. באותה סיטואציה נאלצנו לנסוע בדרך קצת שונה ומאז אנחנו מכירים 2 דרכים (ולפעמים אפילו יותר) לנסוע לעבודה מהבית. כשנאלצנו לשנות את המסלול הקבוע, למדנו אופציה חדשה להתנהגות. אם נבחר או לא להשתמש בה, זה כבר תלוי במוטיבציה שלנו להשתמש בה.

מה זה משנה?

במשך תקופה שלמה חונכנו לחשוב שלמידה היא תהליך שלוקח הרבה זמן, לפעמים אפילו שנים. ומכיוון שכך האמנו, למדנו לקבל עוד מספר אמונות, כמו למשל "יש אנשים ריאליים ויש אנשים הומאניים", "יש אנשים שנולדו עם היכולת להתבטא בעל פה ויש כאלו שלא", "יש אנשים שהם אנשי מכירות מלידה וכאלו שמכירות זה לא משהו שהם מסוגלים לעשות", "נשים חלשות יותר במדעים מדויקים מגברים" וכן הלאה.

את האמונות שלנו אנחנו פוגשים בצורה הכי מהירה כשמבקשים מאיתנו לעשות משהו שאנחנו לא בטוחים שאנחנו מסוגלים לבצע – "אני לא בטוח שאני מסוגל למכור ב-50,000 ₪ בחודש", "אני לא ממש טובה בחישובים מורכבים", "לא בטוח שאני אדע איך לעשות את זה מושלם, מעולם לא עשיתי את זה". ברגע שזיהינו זאת, כבר התחלנו בתהליך השינוי.

היום אנחנו יודעים כבר שכל אלו הינן אמונות מגבילות – אמונות המגדירות לנו גבול במקום שבו יכולנו להגיע רחוק יותר. אז נכון, לא כל אמונה הנוגעת ליכולות היא מגבילה, בעיקר כי אנחנו יודעים שקפיצה מגובה גבוה מדי ללא אמצעי בטיחות או נגיעה בחפצים רותחים מזיקה לנו. מצד שני, אם מדובר במשהו שעשוי לעזור לנו להצליח יותר, להגיע יותר גבוה ויותר רחוק מכל מקום בו היינו עד עכשיו, אולי כדאי שנשקול מחדש, נבחן את אותן אמונות ונבחר מחדש את גבולותינו.

בכדי להגדיל את תודעת ההצלחה שלנו עלינו כל הזמן להרחיב את האמונות שלנו העוסקות בדברים אותם אנחנו מסוגלים לעשות (או לא) ועד איזו רמת תוצאות אנחנו מסוגלים להגיע איתן. בכדי לעשות זאת אנחנו קודם כל צריכים ללמד את עצמנו להגדיר את עצמנו אחרת ממה שאנחנו רגילים.

איפה הגבול?

בכדי להגדיל את היכולת שלנו אנחנו קודם כל צריכים לזהות את הגבול ששמנו לעצמנו (או ששמו שם עבורנו) ורק אז לבדוק איך נוכל יותר. אם ניקח לדוגמא את יכולת הכתיבה שלנו נוכל לראות בקלות איך אפשר להגדיל את כמות המילים שאנחנו מסוגלים לכתוב בדקה.

אם מתחשק לכם לנסות ולבדוק עד כמה אפשר להשתפר, עשו איתי את הניסוי הבא:

קחו שעון עצר (סטופר), בדקו כמה מילים אתם מסוגלים לכתוב בדקה ונסו לעשות את זה במהירות הכי גבוהה שלכם. אם הייתי מבקש מכם, בשלב זה, להתחיל לכתוב ולהאיץ את הכתיבה ככל שאתם מתקדמים הייתם מרגישים בנקודה מסוימת מאמץ בשרירי היד. זהו הגבול אותו שמתם לעצמכם.

אם תעצרו שנייה, תעצמו את העיניים ודמיינו כיצד היד שלכם מסוגלת לכתוב הרבה יותר מהר ללא מאמץ – רק 10 מילים נוספות בדקה, תוכלו לראות עד כמה פתאום נשמע לכם הגיוני לעשות את זה. עם זאת, אם עצמתם את העיניים ועשיתם זאת, עשו הפסקה קלה לשתות משהו ולאחר מכן חיזרו ובעזרת הסטופר בדקו שוב, במהירות הגבוהה ביותר שלכם, ותופתעו לראות כמה מילים אתם יכולים עכשיו לכתוב בדקה.

מחכה לשמוע מאותם אנשים שביצעו את זה, איזה שינוי היה בכמות המילים אותה כתבתם?

עד כאן לבינתיים
ליאור