לגזור ולשמור: איך להתחזק נפשית ולהחזיר את התקווה לחיים שלנו?

היי,

בפעם הקודמת, כתבתי מאמר המשך שהציג עוד 21 תובנות שלמדתי עד גיל 41 על הצלחה בחיים. היום, נדבר על נושא שעולה המון במיילים שאני מקבל כתגובות למאמרי ה-NLP שלנו: איך אפשר להתחזק נפשית בתקופה הנוכחית ולהחזיר את התקווה לחיים שלנו?

יציבות בתקופת הקורונה

בכל עסק שבניתי (אני שותף בעוד כמה חוץ מבית הספר ל-NLP), השאיפה שלי היא תמיד לבנות מערכת מתפקדת. כזו שלכולם ברור מה התפקיד שלהם בתוכה. כזו שיודעת לעבוד גם בלי שאני כל הזמן אומר לאנשים מה לעשות. וכך, כל אחד מבצע את תפקידו בכיף.

רק שבתקופה האחרונה, המילים 'יציבות' ו'ודאות' איבדו כל משמעות. מאז תחילת תקופת הקורונה, כל יום הוא מסע מסוג אחר. ושלא יובן אחרת, העסק מתפקד, קורסים רצים ואפילו מחזור 98 של קורס ההכשרה שלנו ב-NLP צפוי להתחיל בסוף אוגוסט.

זה בדיוק העניין: כבר אין וודאות. או יציבות. אנחנו לא יודעים מה יילד היום הבא. האם יהיה סגר? האם נקבל הודעה ששהינו במקרה ליד חולה מאומת? האם האנשים שאנחנו עובדים איתם ימשיכו לעבוד איתנו? מה יהיה עם המדינה? ובמצב שכזה, קל לאבד את התקווה.

לנשום קצת תקווה

אין לי את הפריבילגיה לאבד את התקווה ולשקוע בדיכאון. יש לי משפחה. יש תלמידים שכרגע לומדים אצלי. יש אנשים שעובדים איתי ועבורי. רק שבתקופה כזו, מעל כל המחשבות, ישנה עננת חוסר וודאות שמרחפת מעלנו. ואם לא נדע להתגונן ממנה, נמצא את עצמנו בבלגן מחשבתי ענק.

מכיוון שלאף אחד מאתנו אין את הפריבילגיה לאבד את התקווה, היה חשוב לי לכתוב את המאמר הזה. כי הדבר החשוב ביותר בתקופה הזאת, הוא לחזק את הערבות ההדדית. להיות כאן האחד בשביל השנייה. וזה הדבר היחיד שאנחנו באמת מסוגלים לעשות כדי להשפיע.

הרי אם נצעק עוד קצת, לא בטוח שזה ישנה משהו. ואם נכתוב סטטוסים כועסים או עצובים, זה לא יגרום לנו או לאחרים להרגיש טוב יותר. זה רק ילבה את העניין. ולכן, חשוב שקודם כל נחזק את עצמנו ואז נעזור לאחרים לעלות גם הם מעל המים. לנשום קצת תקווה.

הטיפים הבאים מיועדים לעשות בדיוק את זה:

טיפ 1: להרים את המבט

חוסר תקווה נובעת מחוסר אמונה בעתיד. באפשרות שישתפר. ובעיקר, מעודף התמקדות במצב הקיים. בצדדים השליליים שבו. בצדדים המאוד מורכבים שבו. רק שאם נבחן את מה שכתבתי, הבעיה מכילה בתוכה גם את הפתרון.

הסיבה שבגללה אנשים מרגישים לפעמים חסרי תקווה, היא שהמבט שלהם תקוע ברגע הנוכחי. הם לא חושבים על העתיד. ולכן, זה בדיוק הרגע לעצור. לחשוב לאיזו מטרה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. עבור מי. עבור מה. ומה עוד חשוב לנו לעשות בעתיד.

לא על הכל בו זמנית כמובן. אלא רק להבין מה הסיבה שבגללה אנחנו פועלים. ועצם ההבנה הזו, מאוד מדרבנת. ומאוד מאפשרת לנו להתאפס על עצמנו. לקחת רגע. ולסדר את הדברים שחשוב שנעשה כדי שנוכל לחזור להתקדם בדרך שבה היינו עושים את זה בדרך כלל.

טיפ 2: להזדקף במקום

אחת מהנחות היסוד של ה-NLP אומרת שהגוף והמחשבה שלנו משפיעים אחד על השני באופן בלתי נמנע. כלומר, כשאנחנו מרגישים משהו, הגוף שלנו מגיב בצורה מסוימת. כמו חיוך כשאנחנו שמחים. או הזדקפות כשאנחנו מרגישים בטוחים.

רק באותה המידה, עצם כך שאנחנו מתחילים להתנהג כבעלי תחושה מסוימת, זה גורם לה לעלות. במילים אחרות, אם אנחנו רוצים להרגיש יותר תקווה, נרצה לאמץ שפת גוף של אנשים שיש להם תקווה. מה זה אומר?

קודם כל, להתמתח. כי זו נקודה טובה כדי לאפס את מצב הרוח. ואז, פשוט להזדקף. לא בצורה מתוחה. רק טיפה יותר למעלה. כאילו חוט דמיוני מושך את הראש ועמוד השדרה שלנו קלות למעלה. לשלב את הידיים. להישען טיפה אחורנית. ולנשום. זה עושה שינוי עצום.

טיפ 3: למצוא את האמונה

דבר נוסף שחשוב לעשות הוא לרענן את האמונה שלנו בנו. ביכולת שלנו לצאת ממצבים קשים. כי כולנו עברנו דבר או שניים בחיים. ומעבר למידה שבה אדם מאמין בקיומו של כוח עליון (בין אם נקרא לו בורא עולם, היקום או כל שם אחר), חשוב שנדע לסמוך גם על עצמנו.

לא מסובך לעשות את זה. דווקא בגלל שעברנו דבר או שניים. ושרדנו עד היום כדי לספר על זה. לכן, הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא להיזכר בפעמים שכן עבדו לנו דברים. כולל מצבים נואשים שאיך שהוא יצאנו מהם. ולהבין שיש לנו את היכולת להתאושש ולהצליח.

בנקודה הזו, חשוב לציין כי האמונה העצמית שהכל יסתדר לא אמורה להחליף את העשייה. אף אחד ושום דבר לא יעזור לנו, אם לא נתחיל קודם לעזור לעצמנו. וכל סיוע נוסף, יהיה רק בונוס. לכן, עלינו לחזק את האמונה בעצמנו ולהמשיך ליצור הוכחות שאנחנו מסוגלים.

טיפ 4: לצרוך פחות חדשות

לא יעזור כלום. החדשות תמיד יעסקו בעיקר במה שרע. כי זה מה שיוצר רייטינג. הרייטינג מוכר פרסומות. והם צריכים להתפרנס. רק שככל שאנחנו צורכים יותר חדשות, כך יש לנו תחושה שהכל הרבה יותר רע ממה שהוא באמת. ושדברים רעים נקודתיים הם תופעות.

הבעיה פה יותר רחבה מזה. כי פעם, יכולנו פשוט לא לראות חדשות. רק שהיום, החדשות רודפות אחרינו. כאפליקציות. ברשתות חברתיות. ולכן, כשאני ממליץ לאנשים לצרוך פחות חדשות, אני ממליץ עוד משהו כחלק מכך – להיות פחות באתרי חדשות וברשתות החברתיות.

ולא סתם, אלא במיוחד באלה שבהן אנשים כל היום עוסקים בזה. כי לפעמים העומס של הרגשות השליליים שנוצרים כתוצאה ממנת היתר שאנחנו מקבלים, מפריע לנו לתפקד. ויפתיע אותך מה תהיה ההשפעה של צום חדשות שליליות על החיים שלך.

טיפ 5: להיחשף ליותר אנשים חיוביים

כהמשך בלתי נפרד לסעיף הקודם, לא רק החשיפה לחדשות משפיעה עלינו. אלא גם האנשים שסביבנו. ויש כאלה שפיתחו הרגל להעסיק את עצמם בכל מה שרע. בכל ויכוח. בכל מקום שיש בו פוטנציאל התלהמות. ולא משנה מה הסיבה שלהם.

כשאנחנו מקיפים את עצמנו באנשים כאלה, קשה לא לאבד תקווה. עכשיו, אני לא אומר לחתוך את כל הקשרים שלנו. אלא לטפטף אנשים מצליחים וחיוביים יותר לחיים שלנו. זה יעשה שינוי מהותי בדרך שבה אנחנו חושבים על העולם. ובמיוחד בדרך שבה אנחנו מגיבים אליו.

טיפ 6: להתמקד בדברים שבשליטתנו

אנחנו נוטים לקחת דברים באופן אישי. ולא סתם. כי ככה המוח שלנו עובד. כדי להבין משהו, עלינו להבין קודם איך זה קשור אלינו. או איך זה היה מרגיש אם זה היה קשור איך שהוא אלינו. ורק ככה אנחנו מצליחים באמת להבין את המשמעות של מה שקרה או שקורה.

רק שלפעמים, יש דברים שקשורים אלינו. דברים שיכולים מאוד להניע אותנו רגשית. רק שאנחנו לא יכולים לעשות דבר בקשר אליהם. כי זה לא התפקיד שלנו. כי אין לנו השפעה ישירה על הדבר עצמו. ואם באמת זה המצב, לקחת אותם אישית, זה לא חכם.

זה קצת כמו לכעוס על ההוא שחתך אותנו בכביש. לדמיין מה נגיד לו. להיתקע בלולאת מחשבה זועמת על מה שעשה. וכל זה, בזמן שהוא כבר רחוק מאתנו. והמחשבות האלה רק מרעילות אותנו. עליו הן בטוח לא ישפיעו. ולכן, עדיף לשחרר אותן ולהתקדם.

טיפ 7: לספר למישהו על מה שעובר עלינו

לפעמים, יש לנו את התחושה שהכל קורה רק לנו. ואנחנו לא משתפים. כי אנחנו לא רוצים להיתפש כחלשים. או ככאלה שלא הולך להם. ולפעמים, אנחנו מתביישים שמשהו קרה ולא התמודדנו אתו נכון. או שאנחנו קצת מרגישים תחושות שליליות.

רק שכשאנחנו משתפים מה עובר עלינו לאדם אחר, אנחנו עשויים לגלות 2 דברים: הראשון, הוא שעצם כך שסיפרנו, עזר לנו לשחרר. כי עצם הדיבור על זה, גורם לנו להסביר את כל העניין. ולשם כך, ההסבר מנתק אותנו מזה קצת רגשית.

הדבר השני, הוא שלעתים קרובות נגלה שיש עוד אנשים שעוברים את אותה סיטואציה. חלקם כבר עברו אותה. וברגע שגילינו אנשים שכאלה, נוכל לקבל מהם השראה. או ללמוד מהניסיון שלהם. או להיעזר בהם.

טיפ 8: להתפרק מדי פעם

בעולם ההתפתחות האישית (כולל תחום ה-NLP) נוצרת לפעמים התחושה שרגשות שליליים הם משהו שלילי. ואין שטות יותר גדולה מזה. כי לכל דבר יש משמעות יעילה. לא תמיד הוא מנוצל בצורה יעילה. זה נושא אחר. רק שלרגשות השליליים יש המון סיבות חיוביות.

רוב התחושות השליליות עוזרות לנו לפרוק מתח שהצטבר אצלנו. ולכן, זה בריא לכעוס כשצריך. זה בריא לבכות מדי פעם. זה בריא אפילו להיות בדאון ולהסתגר. כל עוד זה נעשה לפרק זמן סביר. וכל עוד שאנחנו זוכרים לקום על הרגליים לאחר מכן. ולחזור לתפקד.

טיפ 9: להיות בעשייה

יש משהו קסום בעשייה. משהו שמאפשר לנו להסיח את עצמנו ממצבי הרוח שלנו. מהמחשבות שלנו. ומאפשר לנו להגיע לתוצאות. כאלה שנותנות לנו תחושה טובה יותר. ולפעמים גם מעלה את השכר שלנו. או גורמת למישהו אחר להיות מרוצה.

זה מחווט למוח שלנו בצורה מושלמת. השגת מטרות משחררת במוח שלנו חומרים שגורמים לנו להרגיש שמחה. ולו קטנה במטרות קטנות. וככל שאנחנו מתקדמים יותר בעשייה, כך נוצר מומנט חזק יותר שמוביל ליותר מוטיבציה לעשות.

חשוב רק לציין שכשאני אומר "עשייה" אני לא מתכוון בהכרח לעבודה. זו יכולה להיות עשייה מכל סוג שהוא. חברתית. חברית. אישית. משפחתית. כל עוד היא מקדמת אותנו או משהו שחשוב לנו באיזו שהיא צורה, היא בונה אותנו רגשית ונפשית. וזו, בדיוק המטרה שלנו.

זהו. די להיום. עכשיו מסקרן אותי לשמוע בתגובות שמתחת למאמר: מה דעתך על הטיפים? האם יש טיפים נוספים שעוזרים לך להתעודד ולהתחזק?

שיהיה לך שבוע מעולה,
ליאור