בשבוע שעבר פרסמתי סקר שיעזור לשפר את תכני האתר. המון תודות לכל מי שענה פה, בפייסבוק, במייל ובכל מקום אחר. בהחלט ניישם את המסקנות. היום, נתייחס למשהו שמציק לכמה אנשים ששלחו לי הודעות בנושא הבינה המלאכותית והסיכוי שבבוא היום תחליף אותם. אז יאללה, נקפוץ למים.
הפחד מהבינה המלאכותית
בזמן האחרון, הבינה המלאכותית תופסת יותר ויותר מקום בשיח הציבורי. במיוחד עם עליית המערכות שמייצרות תמונות מדהימות (כמו DallE2 ו-Midjourney) ומסוגלות בשיחה לפתור סוגיות מורכבות (כמו ChatGPT). אלה רק קצה הקרחון (כי יש עוד לא מעט) וזה, מלחיץ מאוד אנשים ממגוון תחומים. ובצדק.
על הדף, נדמה שהחיבור בין הבינות המלאכותיות מאפשר להחליף את כולנו אוטוטו. הן יכולות ליצור גרפיקה ממוחשבת. לכתוב פרסומות, סיפורים ואפילו מהלכים שיווקיים שלמים. כמעט כל מה שנחשוב עליו. רק שזה, לא אומר שהן באמת יחליפו אותנו בפרק הזמן הקרוב.
לפני שאני ממשיך, חשוב לי לציין: מדובר בטכנולוגיות סופר מגניבות. אני לגמרי בעדן ומאוד מאמין בהתפתחות הטכנולוגיה. רק שעם כל הכבוד להן, הן לא יכולות להחליף אותנו לגמרי. בטח שלא, אם נפתח את היכולות שאציין בהמשך המאמר.
אז מה כן ומה לא?
קודם כל צריך להבין את מגבלות הבינה המלאכותית. בשלב שבו היא נמצאת היום, הבינה המלאכותית כבר מאוד מתקדמת. היא יודעת ליצור דברים חדשים. לשלב. לחקור. להצליב מידע. רק שכל אלה הם נגזרת של שילוב בין מידע שכבר קיים פרק זמן ומונח במקום נגיש.
למה אני מתייחס לזה? אם יש מידע שכבר מונח במקום שהיא יודעת למצוא, היא יודעת להצליב אותו עם מידע ישן. אם ניתן לה מספיק זמן, היא תוכל לנתח את המידע הזה ואפילו להוציא ממנו נוסחאות. למצוא דפוסים שחוזרים על עצמם. ומתוך כך לנסות לנבא מה יהיה.
רק שכל אלה עוסקים בעבר ומתוך הנחה שמה שהיה בהכרח רלבנטי להווה. וכאן נכנס היתרון שלנו כבני אדם. אנחנו עדיין טובים יותר מהבינה המלאכותית בהתמודדות עם הלא צפוי ובמצבים שבהם אין מידע מקדים. או במילים אחרות, ביכולות שהן יותר "יכולות רכות" מאשר יכולות טכניות.
מהן יכולות רכות?
יכולות "רכות" הן יכולות שעוסקות בתפקוד עם ומול בני אדם אחרים. תקשורת בין אישית. קריאת שפת גוף. הובלה חברתית. התאמת תקשורת לזו של האדם שמולנו. כל אלו הן רק חלק מהיכולות האלה. בכל אלה, יהיה קשה הרבה יותר לבינה מלאכותית להחליף אותנו.
אני לא אומר שלא ייתכן שבעתיד ימציאו טכנולוגיה שכן. פשוט מציין את המקום שכרגע ניתן לחזק כדי לתת לנו יתרון משמעותי בשוק העבודה שמשתנה לנו מול העיניים. כרגע, הכי קל יהיה להחליף בבינה מלאכותית את האנשים שמתפקדים בצורה רובוטית.
במילים אחרות, ככל שנחדד את היכולות הבין אישיות שלנו, גדל הסיכוי שנהיה חשובים יותר לארגון שלנו וללקוחות שלו. הרי בינינו, לדבר עם אפליקציה זה סבבה. רק שכשאנחנו לחוצים, לרוב נעדיף לדבר עם אדם שירגיע אותנו וייתן לנו את התחושה שהוא דואג לנו.
לכן, ההמלצה החמה שלי היא להתמקד בפיתוח היכולות הבין אישיות הבאות:
יכולת 1: התאמת תקשורת
אנשים שלא מיומנים בתקשורת בין אישית יעילה יניחו כי התגובה הראשונה שהם מקבלים מאנשים היא מצב נתון. מעין אמת שאי אפשר לשנות. ולכן, אם משהו לא עובד, הם מסתפקים בהתבאסות. כאילו שזה היה גורל ועובדה מוגמרות.
אנשים שמיומנים… זה כבר עניין אחר. הם יודעים שלפעמים "חוסמים" אותנו תקשורתית כי פשוט לא תקשרנו בצורה הנכונה. לא התאמנו את סוג הדוגמאות או הדימויים לאלו של האדם הפנימי. לא דיברנו ברמת ההתלהבות שמתאימה לזו שלו. או כל חוסר התאמה תקשורתית.
מצבים אלה הם לא המצב הרגיל שאדם לא מסכים לשתף אתנו פעולה. אלו מצבים שבהם ה"תאקל" נובע מקצר תקשורתי. ואם אנחנו מפתחים את היכולת לזהות את זה (נניח דרך זיהוי מיקרו הבעות פנים), נוכל לשנות כיוון, להתאים את התקשורת בלייב ולהציל את השיחה.
מי שיפתחו את היכולת להתאים את התקשורת שלהם לזו של האנשים שמולם, יהפכו להיות מוצר נדרש בכל מקום שיש בו תקשורת עם אנשים אחרים. בין אם זה בדרגים הנמוכים בחברות ובארגונים ובין אם בדרגים הכי גבוהים.
יכולת 2: הובלת אחרים בקבוצה
בתקופה שהעברתי קורסי NLP תמיד שמתי דגש על 3 דברים שאם נפתח, נוכל להצליח להשיג כל מה שנרצה מאחרים: היכולת ליצור כימיה, היכולת להוביל אנשים והיכולת לשכנע. ולא סתם. כי רוב האנשים לרוב מחפשים מנהיגים ללכת אחריהם.
במהות שלנו, כבני אדם, אנחנו רוצים להשתייך לקבוצה. ולא כולם רוצים להיות המנהיגים. אחרי הכל, המנהיג אמנם מקבל החלטות, רק שהוא גם נושא באחריות לתוצאות. ולפעמים, לא בא לנו לתפוס את התפקיד הזה.
רק שגם אם הבינה המלאכותית תחליף את רוב התפקידים הרשמיים, עדיין נישאר עם הצורך ללכת אחרי אנשים שאנחנו סומכים עליהם. המנהיגים הבלתי רשמיים. ואם נפתח את היכולת להפוך לכאלה, נהפוך למצרך חשוב הרבה יותר. כי זו תכונה של מנהלים טובים באמת.
קצת קשה להסביר על רגל אחת איך להוביל אחרים. רק שלמזלנו, הבלוג הזה מכיל המון מאמרים שכבר כתבתי על נושא הכריזמה והמנהיגות. אפשר למצוא אותם פה ולתרגל אותם בכיף: מאמרים על כריזמה.
יכולת שתהפוך ליתרון על ה-AI 3: הנגשת ידע
היכולת להסביר ולהעביר ידע היא לא פשוטה כמו שנדמה לאנשים. כאילו… מאוד קל לנו להסביר לאנשים שהם כמונו. רק שברגע שאין להם רקע דומה או ידע דומה, זה מתחיל להסתבך. בעיקר כי עודף הידע שלנו והשימוש במונחים המקצועיים מציף את השומעים.
היכולת להעביר ידע ולהתאים אותו לשומע, היא אומנות. כזו שדורשת מאתנו להבין מאוד את הנושא ולא פחות מזה, גם את השומע. לדעת כמה מידע הוא מסוגל לספוג וכמה יתיש אותו. אילו דוגמאות ידברו אליו. ואיך לעבור את החסמים והמגננות שלו כדי שיסכים לשמוע.
זה דורש אימון, כלים ולא פחות חשוב משניהם, גם פיתוח של האכפתיות שלנו. לא רק לרצות "לשפוך" ידע אלא גם לרצות שהאדם שמולנו יבין אותו ואפילו ייהנה מזה. ואת זה אי אפשר לזייף. זו האותנטיות שכולם כל כך רוצים לשדר. זו שפחות מתאמצת ויותר נובעת.
אלו בדיוק הנקודות שבהן אנחנו שונים מהבינה המלאכותית. האכפתיות. הרצון לעזור. היכולת להתחבר רגשית ולהניע. התגובה לדברים שמתרחשים בזמן אמת. והמוכנות לתקן, לשפר ולחדש את הקשר. ובינתיים, עוד לא הומצאה טכנולוגיה שבאמת עושה את זה.
כך שאם נפתח את אלו, נשפר את הסיכוי שלא יחליפו אותנו כל כך מהר. אה כן, וגם לעשות את העבודה שלנו בצורה הטובה ביותר זה חלק מזה. רק שאת זה, רוב הסיכויים שהבינה המלאכותית תוכל להצליח לעשות, במוקדם או במאוחר.
שיהיה לך המשך שבוע מעולה,
ליאור
נ.ב. עדכון אחרון בנוגע למחירי הקורסים האינטרנטיים שלנו. לפני חודשיים בערך הודעתי שאאלץ להעלות את המחירים של קורסי האונליין. השתדלתי לספוג את העלויות שעלו במשך מספר שנים עד שלבסוף אני נאלץ להעלות אותם והתאריך הוחלט – ה-1 לפברואר. אז אם אתם רוצים ליהנות מהם במחיר הישן, נצלו את ההזדמנות. זה הקישור לאתר קורסי ה-NLP.
3 Responses
שלום ליאור,
העולם דוהר קדימה בקצב רצחני ולצעירים שבינינו זה נראה אחל'ה!
איזה כייף,יש וואטסאפ ואפשר לתקשר לכל העולם בהנפת יד על המקלדת,יש הזמנות של קניות באינטרנט,יש מחשבים טאבלטים,טלפונים חכמים ועוד ועוד…
אממה,לאנשים בגיל השלישי קשה להדביק את הקצב של ההרגלים החדשים.
כבר ככה הכל אצלם נעשה באיטיות.
החלום שלהם היה להיות בפנסיה ולעסוק בתחביבים.
אבל מי היום עוד הולך לסנדלר למשל? או לתופרת לתקן בגדים?
מעטים ביותר….
הכל כל כך בזול שלא כדאי לתקן שפשוט זורקים וקונים חדש.
אבל התוצרת ממש לא שווה באיכותה למה שהיה פעם.
כי אם יעשו משהו שמחזיק שנים,הרי לא יקנו שוב.
ראה את מכונות הכביסה למשל.
אם החזקתי מכונת כביסה 20 שנה ויותר (או מקרר,או שואב אבק) היום אחרי 4 שנים-גג 5 לא רק שהוא לא הכי פעיל,
הוא גם לא חדשני.
הנה,יצאו שואבי אבק רובוטיים.
בקיצור – אנחנו גם צריכים להפוך להיות רובוטים.
כבר אין כמעט דבר שהולך בדרכי הטבע.
אתה מדבר על מקומות עבודה.
אני מדברת על קשרי אנוש.וזה ממש חסר.
אם פעם סבתא הגיעה לביקור וישבה עם הנכדים ועם ספר מנייר,היום זה כבר לא מעניין אותם.
יש בטמבלביזיה תוכניות בכמויות אדירות ולא צריך כבר את סבתא.
היום דור זה לא עשרים שנה,היום דור זה שנתיים מקסימום.
אני רואה אצלי במשפחה,4 אחים שהילדים שלהם מאבדים קשר עם בני הדודים שלהם.
הגדולה כבר משמשת סבתא לבת הדוד הקטנה בת ה-3.
אין על מה לדבר,הנושאים משתנים והסבים/סבתות כבר לא מבינים מילה מהנאמר.
כך גם בשירותים כמו דואר,בנקים,סופרמרקטים ועוד מקומות שיש שירות עצמי ולא שירות של אנשים (כרגע עדיין קיים,אבל הולך ומתמעט).
איפה אם כך הצורך האנושי במגע עם בני תמותה אחרים?
סופנו יהיה מבול נוח נוסף.
אני רואה שזה מתקדם בצעדי ענק שהעולם ייחרב,כי יש יותר מדי אנשים על כדור הארץ,אין מספיק מקום,לא יהיו מספיק מקורות מים וחקלאות (שאגב גם שם יש התקדמות רובוטית גדולה מאד והתוצרת עוברת הנדסה כדי להאריך חיי מדף).העולם מזדהם עם כל הפסולת של החומרים התעשייתיים,אז יש הנדסת אקלים.
מה עוד יהנדסו לנו? את המים ששותים?
יעשו בשר מלאכותי?
עוד מעט במקום לאכול נבלע כדורים ובקיצור – הכל "פלסטיק,ברזל וחומרים לא אנושיים".
אז אם נהיה רובוטים,גם לא נצטרך פסיכולוגים.
נכון שזה לא לוקח יום יומיים,אבל זה רץ בקצב מטורף.
אין לי מושג אם לחשוב שזה טוב – זה מפחיד!
זה משנה המון איזונים של המון דברים ואף אחד לא יודע אם לא תצא מזה מפלצת,כמו הסיפור המפורסם על המהר"ל מפראג
שבנה רובוט….
בברכת יום ושבוע טוב ומבורך
מנויה וותיקה של הבלוג שלך
מסכים איתך לגמרי. לצד הטכנולגיה, צריך גם לטפח את האנשים שילוו אותה וינגישו אותה (בעיקר לאנשים שהיא לא נגישה עבורה). חברות (כולל בנקים) לא לגמרי מסכימות עם דעתי, רק שהן מפסידות קהל בכל מקום שבו הן כופות טכנולוגיה בלי אותם אנשי שירות שידעו לתת לאלו שהיא לא נגישה עבורם שירות אדיב. רק שחשוב לזכור עוד משהו.
לפני מספר שנים, ראיתי כתבה מעיתון ישן שהייתה בה תמונה של אנשים שיושבים ברכבת וקוראים עיתונים. בכתבה, דיברו על ההשפעה הנוראית שיש לקריאת העיתונים על התקשורת בין האנשים ברכבת. האנשים הם אותם אנשים, את העיתון החליפו הטלפונים, הטבלטים והלפטופים.
אני לא אומר שלא תהיה להתפתחות הטכנולוגית השפעה. בטוח שתהיה. רק שהיא כנראה תהיה פחות קיצונית משמעותית ממה שאנשים מצפים. פשוט עוד דבר שיקל על החיים שלנו וככל הנראה, יסבך את חייהם של אלו שלא נגישים טכנולוגית או שהיא לא מונגשת כלפיהם.
זה בדיוק המהות של המאמר. תמיד יהיה מקום לנציגי שירות ולאנשים שייתנו שירות ומי שישכיל לפתח יכולות בין אישיות חזקות, יהיה בעל יתרון לצד הטכנולוגיה.
שיהיה יום ושבוע טוב ומבורך! 🙂
ליאור שלום,
גם אני מסכימה איתך לגמרי!
דבר ראשון אני כן נהנית מהרבה חידושים שנעשים ע”י רובוטים (חוץ מניתוב שיחות בטלפון – זה מוציא אותי מדעתי עד שאני מקבלת את מה שאני צריכה).
דבר שני בקשר לעיתונים ברכבת…😜.
זה מזכיר לי סיפור מלפני 3 שנים כשנסעתי ברכבת לרחובות כשאני גרה די בצפון…
זה היה חודש ינואר,אבל היה יום אביבי מקסים!
אני מסתכלת סביבי ורואה שחוץ ממני כולם עסוקים או בטלפון,או בלפטופ,או בטאבלט ואף אחד אפילו לא טורח לקרוא את העיתונים שמחלקים חינם ברכבת.
אישית,מאד נהניתי מהנוף בדרך.חבל היה להחמיץ אותו.
ידוע שכאשר אדם מדוכא או סתם נמצא במצב רוח רע,אומרים לו לצאת החוצה (במיוחד לטבע) כי זה מחיה נפשות.
עד היום אני מספרת כל הזמן את הסיפור הזה.
את הילדים היום לא מעניינים שמות של פרחים ומעטים מאד (לדעתי זה החינוך מהבית) מתעניינים בכלל בקטע של איך זה נוצר ומה מחזור החיים וכו’..
חבל … שוב אני חוזרת על מה שכתבתי בתגובה למעלה – הופכים אותנו לרובוטים.
ולגבי אנשי השירות,אמנם יש כאלה – אבל הם מעטים.
יש מתנדבים שלא מבינים מהחיים שלהם וההסברים אמורים להיות בצורה ידידותית ולא בשפת סימנים שלהם ברורים מאד אבל לא לשואל.
אתמול,במקרה (או שלא),בקבוצת וואטסאפ שלא שייכת להבנה באלקטרוניקה,אחת מהמשתתפות שאלה איך לשים קיצור דרך של האתר שמשרת אותנו בנושא של הקבוצה על שולחן העבודה.
בחורה צעירה.המסך נשבר לה וקנתה טלפון חדש.
ממיטב נסיוני הסברתי לה בשלבים מאד ברורים,אבל לפני כן ביקשתי לדעת איזו מערכת הפעלה יש לה?!
כדי להקל עליה שאלתי באיזה דפדפן היא משתמשת.
המצחיק,אולי יותר נכון להגיד עצוב,היה שהיא שאלה אותי:”מה זה דפדפן?”
בסופו של דבר עברתי לצ’אט פרטי ומשם הסברתי לה והיא צעירה ממני לפחות ב-20 שנה והיא לא הפסיקה לשבח אותי.
היא לא אשמה!
מלמדים את הילדים כבר מהגן איך לעבוד עם המכשירים ופחות איך לכתוב במחברת ואיך לקרוא ספרים.
אז אנחנו לא יכולים לתקן את החברה.אבל אולי אפשר שהורים שאיכפת להם יחנכו את הילדים שלהם בכיוון האנושי ואח”כ ייתנו להם גם כלים לעולם הדיגיטלי.
אגב,אני למדתי הכל לבד והגעתי לרמות של תוכנות כבדות,כי לא היה מי שיסביר לי ורציתי לדעת.
אבל צריך לתרגל כמו כל דבר אחר.
שיהיו לנו חיים טובים עם או בלי בינה מלאכותית ואמן שהמתכנתים יירגעו במקצת ויאטו את הקצב.
בברכת יום נפלא!