בשבוע שעבר, הסברתי מה הדבר שהכי חשוב לעשות כדי לפרק דחיינות. השבוע נענה על שאלה בנושא יצירת רושם ראשוני שהעלה אמיר, קורא חדש בבלוג ה-NLP: משום מה, משהו במה שאני עושה בדייטים לא עובד לי, מה לעשות אם אני רוצה ליצור רושם יותר טוב?
הפילטר של החיים האמיתיים
רושם ראשוני הוא הדבר הראשון שאנחנו יוצרים בתקשורת עם אדם אחר. אפילו אם אנחנו לא מתכוונים לדבר אתו. או שדווקא התכוונו ליצור רושם אחר. רק שהוא נוצר, על פניו מעצמו, ונצרב. נצרב כל כך חזק עד שהוא יכול להחזיק שנים קדימה.
מה הבעיה? הבעיה היא שלפעמים אנחנו יוצרים רושם שלא משקף את מי שאנחנו באמת. רושם שנוצר כי התלבשנו או התנהגנו "לא נכון". אולי אפילו סתם היינו במצב רוח לא טוב ושידרנו את זה. ומאז, שופטים את ההתנהגות שלנו דרך הפילטר הזה.
זה לא שאי אפשר לשנות את הרושם הזה שנוצר עלינו. פשוט זה דורש המון מאמץ לאורך זמן והבנה די גדולה באפקטים פסיכולוגיים (או לקרוא את המאמר הזה). כך שאם אפשר, עדיף מראש ליצור את הרושם שאנחנו רוצים. השאלה היא איך?
מה גורם לרושם ראשוני להיווצר?
כדי להבין איך ליצור רושם ראשוני טוב אנחנו חייבים להבין קודם מהם 3 הדברים שיוצרים אותו. וזה דווקא פשוט. הרושם הראשון שנוצר לאנשים עלינו הוא נגזרת של מה שהם יודעים עלינו, איך שאנחנו מתלבשים ואיך שאנחנו מתנהלים בפעם הראשונה שהם חווים אותנו.
עם החלק הראשון מאוד קשה לעבוד. אנחנו לא יודעים איזה מידע קיים אצלם בראש לפני שאנחנו פוגשים אותם. אם אנחנו בעלי עסק זה מילא. נכתוב דברים ענייניים באתר שלנו, נקפיד על הרושם ברשתות החברתיות ונקווה לטוב. זה יכול להשפיע במידה מסוימת על זה.
רק ששני הדברים האחרים הם לחלוטין בידיים שלנו. אנחנו חד משמעית יכולים לשלוט ברושם שאנחנו מייצרים על ידי בחירת לבוש שמתאים לסיטואציה ומכבד אותה, אותנו ואת שאר האנשים ששם. מבין השלושה, זה חד משמעית החלק שקל לשנות.
מה בנוגע לשפת גוף?
שפת גוף זה כבר עניין אחר. אפשר לקרוא לא מעט מאמרים על זה וללמוד איך לשדר את הדבר הנכון. רק שלרוב, אנשים לא מיומנים שמנסים לשלוט בשפת הגוף משדרים מסר טכני ורובוטי. וזו הסיבה שאני מעלה את הטיפים הבאים.
הטיפים הבאים עובדים בדיוק הפוך. מתוך ההבנה שכל התקשורת הבלתי מילולית שלנו (כולל שפת הגוף וטון הקול) נגזרת דווקא מהתחושה והגישה שלנו. ואם ננסה לזייף אותה, זה לא ישדר משהו אמין. מצד שני, אם השינוי יהיה בגישה שלנו, כל השאר ישודר נכון אוטומטית.
זו הדרך הנכונה להשפיע על המסר שאנחנו משדרים באמצעות הגוף. בצורה אותנטית ובלי זיוף. על ידי שינוי אמיתי. ולכן, זו הגישה היעילה ביותר לשלוט בשפת הגוף שלנו כדי ליצור רושם ראשוני נכון:
טיפ לשיפור רושם ראשוני 1: להגיע מוכנים
לא תמיד אפשר להגיע מוכנים. רק שכשאפשר, זה עושה שינוי משמעותי. אם אנחנו יודעים עם מי אנחנו צפויים להיפגש, אפשר טיפה "לרגל". למצוא אותם ברשתות החברתיות. טיפה גוגל. וכל מידע שנוכל לגלות עליהם או על נושא הפגישה יכול לעזור.
איך? קודם כל, ככל שנדע עליהם או על הסיטואציה יותר, נוכל להגיב בצורה נכונה יותר. למצוא מה משותף לנו ולהם. ובמקרה ונושאי השיחה עולים, ליצור נקודות השקה. כמובן שלא לשקר בנקודה הזו. מתי שהוא, זה ייחשף. מיותר לחלוטין.
רק שהמוכנות הראשונית משרתת אותנו בעוד רמה. ככל שאנחנו יודעים טוב יותר מה לצפות, אנחנו מגיעים נינוחים יותר. פחות מפחדים מהפתעות. עם מרחב פעולה גדול יותר. וזה, מראש משדר שפת גוף נינוחה עם הרבה יותר שליטה עצמית. זה כשלעצמו, מקנה לא מעט נקודות.
טיפ לשיפור רושם ראשוני 2: גישה חיובית
ציניות לפעמים נתפשת כמצחיקה. האדם שיודע לפרש את הסיטואציה בצורה מצחיקה. רק שזה, קורה הרבה יותר בסרטים מאשר במציאות. במציאות, לרוב האנשים שמנסים "לצאת מצחיקים" בצורה צינית עשויים לעשות לעצמם לא מעט נזק.
קודם כל, הניסיון להצחיק כל הזמן (במיוחד עבור אדם שלא מיומן בזה) גורם לאדם להיתפש כמתאמץ יתר על המידה. נושא אפילו לתשומת לב. מעבר לכך, הציניות היא לרוב יותר סרקסטית. היא שלילית מאוד ומתייחסת להכל כאילו היה מגוחך.
אף אחד לא נהנה מאדם שלילי. אפילו אם נדמה שצוחקים נקודתית. ולהיפך. אנחנו מאוד נהנים להיות בנוכחות אדם חיובי. כזה שלא עסוק כל הזמן במה שדפוק ורע. כזה שמפרגן ובכיף. כזה שחושב איך לעשות את המיטב ולעזור לאנשים.
בגלל זה, גישה חיובית היא כלי מעולה למשימה שלנו. שלא לדבר על כך שאימוץ גישה כזו באמת תגרום לשינוי משמעותי בשפת הגוף שלנו. שפת גוף הרבה יותר פתוחה. יותר בטוחה. פחות מתגוננת או תוקפת. וזה, ממגנט אנשים.
טיפ לשיפור רושם ראשוני 3: סקרנות אמיתית
סקרנות אמיתית היא נכס משמעותי. ולמה? כי היא ההבדל בין חיבור שטחי עם אדם לבין כימיה של ממש. היא גם ההבדל בין שיחות סתמיות ומשעממות לשיחות מרתקות וזורמות. כמו שאמרתי, היא נכס משמעותי.
סקרנות אמיתית בנוגע לאדם שמולנו (ובכלל) גורמת לנו להקשיב לו יותר. לשאוף להבין יותר את מה שאמר ולמה דווקא בחר להשתמש בביטוי כזה או אחר. או למה בחר לדבר על דבר מסוים ולא על אחר. וזה, מעלה לנו שאלות שמפתחות את השיחה.
סקרנות אמיתית מחמיאה. דוגרי, עם כמה אנשים דיברת השנה שבאמת הקשיבו למה שיש לך להגיד? שבאמת רצו לשמוע את הדעה שלך? שלא סתמו לך את הפה שנייה אחר כך כשהם מנסים להגיד לך מה הם חשבו. מועטים. ובגלל זה, סקרנות היא מדהימה.
מעבר לכך, סקרנות אמיתית מעודדת הדדיות. אם אדם מרגיש שהוא מעניין אותנו, הוא מרגיש בנוח להתעניין בנו. הרי אנחנו לא עסוקים כל הזמן בלהוכיח מה אנחנו שווים ובלדחוף את מה שיש לנו לומר. וזה מאפשר להם להתעניין.
נקודה חשובה לסיכום
חשוב לציין בנקודה הזו כי יש נקודות קיצון לכל דבר וחשוב לא להגזים. לא צריך להגיע לפגישה עם מסמכי מחקר שעשינו על האדם שמולנו. כן רצוי שנכיר כמה נקודות משמעותיות שיאפשרו לפתח שיחה או למצוא נקודות השקה. בטח שלא להתנהג כאילו אנחנו יודעים עליו הכל.
באותה המידה, חיוביות היא לא להתעלם מהמציאות ולחייך המון. חיוביות יותר פרקטית מזה. חיוביות זה להבין את המציאות ולחשוב איך להפיק גם ממצב גרוע את התוצאות שאפשר. ולפעמים, חיוביות היא להבין שיש מצב נתון ואפשר פשוט להיות שם עבור האדם שמולנו.
ולבסוף, סקרנות אמיתית לא דורשת להציק. היא דורשת איזון. לשים לב לתגובות של האדם שמולנו. מתי הוא לא רוצה להרחיב על נושא מסוים. מתי הוא דווקא "מת" שנתייחס למשהו אחר. וזו, מיומנות ששווה לפתח. מאוד.
שיהיה לך המשך יום מעולה,
ליאור
